נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/ו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ו
[עריכה]ב"ה פראג יום ב' י"א אלול תקמ"ג לפ"ק:
תשובה
לכבוד אהובי, ש"ב ידידי וחביבי, הרב המאור הגדול חריף ושנון, חציו על יתר כונן, במלחמת התורה כגבור מתרונן, כבוד שמו מו"ה ליב נר"ו אב"ד דק"ק לאשיץ:
מכתבו קבלתי ובשלומו ובשלום תורתו שמחתי. ואמנם להיותי כעת עוסק בהדפסת חיבורי על חידושי גפ"ת אשר קראתיו בשם ציון לנפש חיה, והדברים אף שהם כתובין אינן קצובין כסדרן ומפוזרים עלה אחד בבד וצריך אני לאספם ולסדרם וגם לבררם כי לא כל הדברים הנאמרים לחדד התלמידים בעת הלמוד לשעה ראויים שיוחקו בספר ומוטל עלי טרדה רבה, ולא ככחי אז לעבוד ביום ובלילה כחי עתה ואנן פועלי דיממא אנן ולכן אין הפנאי מסכים לעסוק בדברים הבאים ממקומות אחרים ואעפ"כ לכבודו לקחתי אתמול קצת פנאי וראיתי דבריו. וע"ד פיסול העדים הנה כבוד מעלתו האריך בזה ושדר לן חורפיה מה שהעמיק לפלפל בדברי הרז"ה ואטו עד עתה לא ידענא כי הוא סכינא חריפא, אבל מה שנוגע לדינא וגופא דעובדא שמעון הוציא שטר מכר שראובן מכר לו חדר אחד וגם משכן לו חדר אחד והעדים החתומים כבר מתו והיה יוצא ממקום אחר ונתקיים בב"ד וראובן הביא עדים והעידו שאותו יום הכתוב בשטר מכירה ומשכנתא הנ"ל היו העדים החתומים בשטר במקום אחר רחוק מן המקום הנכתב בשטר ויש שם שטרות הרבה שעדי השטר חתומים עליהם:
הנה מלבד שביררתי בנ"ב חלק אה"ע סימן ע"ב לדחות דברי הריב"ש ואי אפשר לפסול העדים שלא בפניהם יעויין שם (בסתירת היתר החמישי) פשיטא ששאר שטרות כשרים אפילו היה נכתב בשטר בזמנו כתבנוהו שהי' שייך בו הזמה מ"מ כיון שאין העדים כאן וכבר מתו לא נפסלו שאר השטרות. אבל באמת אין אנו צריכין לזה ואפילו שטרות הללו כשרים כיון שלא נכתב בזמנו כתבנוהו כמבואר בש"ע סימן ל"ד סעיף ט' ואפילו בשטר מכר שהמאוחר פסול אפ"ה תלינן להכשיר שאיחרוהו והודיעו להמוכר וכמבואר בסימן מ"ג בש"ך ס"ק ל' וכבר כתב גם מעלתו כן:
ואמנם מה שרצה לומר שהסמ"ע בסימן ל"ד ס"ק כ"א חולק ע"ז, לדעתי אי אפשר שיהיה חולק בזה על דברי הש"ך והדברים ברורים בטעמן אבל הסמ"ע שם לא כתב רק עיקר הדין ששטר מכר מאוחר פסול אבל אין כוונתו שם לפסול העדים מן הסתם. ועוד אני אומר שלא הוצרכנו לתלות השטר לומר שהוא מאוחר אלא בשטרי דלאו אקנייתא שאז המוקדם בודאי פסול וצריכין אנו לתלותו באיחור אבל בשטר קנין אין הכרח לתלותו באיחור ותלינן אותו שהוא נכתב אחר הזמן הכתוב בשטר וכתבו יום הקנין והקנין היה במקום שהיו אז העדים באותו יום וכ"כ התוס' בסנהדרין דף ל"ב ע"א בד"ה חיישינן בסוף הדבור שכתבו וא"ת מאי איריא וכו' ע"ש ודוק, ואף שאז שכיון שכותבין יום הקנין היה להם לכתוב מקום הקנין לא מקום הכתיבה כמבואר בסימן מ"ג סעיף כ' מ"מ הרי דעת הש"ך שם בס"ק מ"א שאם כתבו מקום הכתיבה לא נפסל בדיעבד, ואפילו לדעת המחבר שפסול הואיל ומשקרים, נלענ"ד שהשטר פסול אבל לא העדים שאין העדים נפסלים בעדות שקר אלא כשרצו להפסיד ממון בשקרותם אבל בזה לא רצו להפסיד ממון אלא שחכמים פסלו שטר זה הואיל ושיקרו לא פסלו רק השטר ולא העדים וא"כ כל שטרי מכר שלנו שטרי קנין הם ותמיד המוכר מקבל הקנין וא"כ יש לתלות שכתבוהו אחר זמן והקדימו לכתוב יום הקנין וכתבו מקום הכתיבה עכ"פ שאר שטרות כשרים, ועוד אפילו היה נכתב בזמנו כתבוהו והוזמו מ"מ אפשר שלא חתמו שטר זה אלא רגע קודם שמתו ושאר השטרות כשרים אם ליכא עדים שראו שטר זה ביום ידוע שאז היו שאר השטרות שאחר אותו יום פסולים אבל כיון ששמעון לא הוציא שטר זה רק אחר שמתו העדים לא נפסלו העדים רק רגע קודם שמתו כמבואר בסימן ל"ד ס"ט וכל השטרות שחתמו בחייהם כשרים. ועוד היה מקום לומר שמה שאמרו בגמרא סנהדרין דף ל"ב ע"א וכן בש"ע סימן ל"ד סעיף ט' שמא אחרוהו וכו' היינו משום שאמרו השטר כשר והעדים כשרים ולהכשיר גם השטר הוכרחנו לתלות באיחור אבל בשביל כשרות העדים אז גם אם תלינן שהוא מוקדם לא נפסלו העדים לאותן הפוסקים בסימן מ"ג סעיף ח' בהג"ה דהעדים נאמנים לומר שלא חתמו על הזמן ולא ראו שהוא מוקדם ועדיין איני מחליט דבר זה ועכ"פ ע"פ טעמים דלעיל לא נפסלו העדים: