נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן ד[עריכה]

תשובה

שעתך תרמינך וכו', לכבוד תלמידי התורני הרבני המופלג מוהר"ר וואלף טרישט נ"י:

שאלת לפי דעת הב"י בח"מ סימן כ"ח והש"ך ס"ק י"ד שדעת הרמב"ם דשטר לא מהני מן התורה אלא מדרבנן א"כ איך פליגי ר"ה ורב חסדא בכתובות דף כ"ד ע"ב אי מעלין משטרות ליוחסין והא לרמב"ם שטר לא מהני מן התורה ע"כ דבריך.

ולא קשיא ולא מידי כי כל מה שהחמירו ביוחסין הכל הוא משום מעלה עשו ביוחסין אבל מן התורה יוחסין הוא כשאר איסורים ועד אחר נאמן באיסורין במידי דלא איתחזק איסורא ואינו דבר שבערוה לדברי הכל וע"א הנאמן באיסורין לאו מתורת עדות הוא שהרי אשה וקרוב ובעל דבר בעצמו נאמנין, ומה שאינו מתורת עדות לא שייך למימר מפיהם ולא מפי כתבם ומה דבעינן ביוחסין שני עדים הוא מדרבנן משום מעלה עשו ביוחסין ולכך גם שטר כשר. דברי הד"ש:

הק' יחזקאל סג"ל לנדא: