נודע ביהודה (תנינא)/אורח חיים/קכה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קכה[עריכה]
שנית על ענין הנ"ל
לכבוד הגאון מוה' ישעי' הנ"ל.
מה שהשיב מעלתו על דברי והביא שמפורש גם בת"כ שהכיבוס במקום קדוש כמו שמפורש במשנה. יפה כתב. ואמנם אין זה שום צורך לתכלית הדבר שהרי גם אני כתבתי בסוף שדעת הגמרא ודעת הת"כ שוים. ומתחלה כתבתי רק לדחות קושייתו שהקשה מדברי הת"כ על דברי המשנה. ובאמת לא שמתי עיני לעיין בת"כ עצמו אחרי שלא החלטתי כן וגם מר לא הקשה דברי הת"כ אהדדי רק הקשה מדברי המשנה על התוס':
ומה שהשיג על מה שכתבתי דתלמודא דידן דריש מיתורא דבחצר א"מ דגבי מנחה וע"ז השיג מר דנימא דנאמר להיות ג' כתובים. אין זה השגה דכל היכי דאיכא למידרש לגופא לא מוקמינן ליה לשני או לשלשה כתובין:
ומה שרצה לחדש ולומר דע"פ כללי הש"ס דר"מ ור"י הלכה כר"י ממילא קיי"ל דב' כתובין מלמדין שהרי בקידושין ל"ה פליגי בזה ר"מ ור"י ר"י סבר מלמדין ומתוך כך תמה על הכ"מ בפ"ח מע"א שכתב דסוגיין דעלמא שאין מלמדין ע"כ דברי מר. ואני אומר שיפה כתב הכ"מ וגוף פלוגתא זו לא פליגי בזה ר"מ ור"י בהדיא ובסנהדרין ס"ז ע"ב מקשה הגמרא לר"י נמי נהוי אוב וידעוני ב"כ וכו' וכל ב"כ אין מלמדין אמר ר' זכריה עדא אמרה קסבר ר"י ב"כ וכו' מלמדין. והרי שבתחלה מקשה הש"ס על ר"י דלהוו ב"כ ואי ס"ד דלא מצינו מי שיאמר אין מלמדין אלא ר"מ מה ס"ד דהמקשה להקשות על ר"י מדברי ר"מ וגברא אגברא קא רמית. א"ו דסוגיין דעלמא דאין מלמדין עד שהיה המקשה סובר שאין בזה שום פלוגתא עד שהשיב ר"ז עדא אמרה דסבר ר"י מלמדין אבל להיפוך דאין מלמדין לא ימצא בכל הש"ס שיאמר סבר ר"מ אין מלמדין ואינו תולה סברא זו בדברי ר"י. * [הג"ה מבן המחבר עיין במס' פסחים דף מ"ד ע"ב ומ"ה ע"א דלר"י אליבא דר"ע ע"כ שני כתובין הבאים כאחד אין מלמדין ע"ש. ודוק.] וגם בקידושין לא דק מעלתו שפיר וגם שם לא אמרו דסבר ר"מ ב"כ אין מלמדין אלא כך אמרו מאן שמעת לה וכו' ר"מ וסבר לה שני כתובים הבאים כאחד וכל ב' כתובים הבאים כאחד א"מ. הרי שלא אמרו דסבר אין מלמדין אלא אמרו דסבר לה שני כתובין ופירשו דר"מ סבר דלא מהיקשא דתפילין ילפי אלא מבנין אב וממילא הוי מצה והקהל שני כתובין דמשניהן איכא למילף לחייב נשים וכיון דהוו ב"כ ממילא אין מלמדין כי כן הוא סוגיין דכולהו תנאי ולא שמצינו לר"מ שסובר כך. ולא עוד אלא שלמסקנא שם בקידושין דהוי ש"כ א"כ גם לר"מ מצינן למימר דהוו ש"כ ואין לנו הכרח כלל שר"מ סובר ב"כ א"מ וא"כ איך קאמר בש"ס בכמה מקומות ב' כתובין וכו' מי הוא המ"ד הזה שאין מלמדין אלא שזהו סוגיא דעלמא ושל רוב התנאים:
וזה יש לדחות ולומר דכוונת הגמרא על האי תנא במס' ע"ז נ"ד ע"ב דחליפי חליפין מותרים דאיהו סובר ב"כ אין מלמדין כמבואר שם בסוגיא אלא דגם באותו סוגיא מוכח דסוגיא כמ"ד אין מלמדין שהרי על האי דאמר מותרין לא קאמר קסבר אלא סתם קאמר ואידך ערלה וכה"כ לא צריכי מיעוטא דהוי ע"א ושביעית ב"כ וא"מ. הרי שלא קאמר וקסבר אין מלמדין אלא אמר בפה מלא דאין מלמדין ובתר הכי קאמר ואידך קסבר ב"כ מלמדין הרי שעל מלמדין קאמר קסבר דההוא תנא סבר כן ועל א"מ קאמר סתמא: