נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קנה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קנה[עריכה]
ב"ה פראג עש"ק ט' כסלו תקמ"ג לפ"ק.
תשובה
שלום וברכה לכבוד אהובי א"נ הרב המופלא ומופלג כבוד מוה"ר איצק נר"ו אב"ד ומ"ץ דק"ק פאקש:
מכתבו הגיעני ורוב טרדות סבבוני ונשכח הדבר ויצא מלבי ולא עיינתי במכתבו עד עתה שבא בחור אחד מבני קהלתו והזכירני וחפשתי באמתחתי ומצאתי מכתבו. והנה על דבר אטר ברגלו הנה פשוט הדבר שחולץ בשתי רגליו דהיינו בזה אחר זה כדברי הב"ח ולא משתיהם בבת אחת וכל דברי מהר"ם לובלין בתשובה סי' ט' צדקו בזה שלכל הענינים הוא יותר טוב להיות בזה אחר זה ושתאמר בפירוש שבזה שהדין נותן שהוא הכשר לחליצה בו מכוונת למצות חליצה ובזה שאינו נחשב ע"פ דת תורתנו להיות כשר לחליצה אינה מכוונת למצוה כלל רק כמתעסקת ופושטת מנעל מאיש נכרי. וחשש חליצה פסולה לחזור על כל האחים אין כאן כיון שאומרת בפירוש שזה שאינו ע"פ דין אינה עושה לשם חליצה כלל וכדברי מהר"ם הנ"ל, ועוד שעיקר הדין חליצה פסולה שתחזור על כל האחים אינו מוסכם וגם התוס' כתבו דלא שייך חליצה פסולה לחזור על כל האחים אלא היכא שהפסול הוא מחמת קלישת הזיקה:
ואמנם אעפ"כ היכא שיש אח אחר אפילו קטן מהאטר חולצת מהשני וכן עשינו פה מעשה כי למה לנו להקל ראש נגד רבינו הרמב"ן והרשב"א הניח הדבר בצ"ע והר"ן והנ"י הביאו דבריו. הגם שעל עיקר דברי הרמב"ן יש לי לדון בקרקע לפני קדושת תורתו של הרמב"ן ולומר שגם לדבריו לא שייך חומרא זו אלא בנעשה אטר אבל אטר מעודו למה לא יחלוץ. ומ"ש הרמב"ן דזה אין לו ימין והביא ראיה מבכורות מ"ה ע"ב אטר בין ביד ובין ברגל פסול. אני אומר לדעת הרמב"ן שפסולו של אטר לעבודה אינו מטעם מום רק מטעם שאין לו ימין א"כ ערבך ערבא צריך והרי אבוהון דכלהו בין רגל דחליצה ובין יד ואצבע דכהונה ממצורע ילפינן והרי במצורע עצמו אם הוא גידם קודם שהוזקק לטומאה נותן על מקומו וכמ"ש התוס' בסנהדרין דף מ"ה ע ב ד"ה אין לו. הגם שהתוי"ט תמה על הרמב"ם שלא הזכיר בפ"ד ממח"כ חילוק זה ומתוך כך רוצה התוי"ט לחדש שהרמב"ם דחה סוגיא דנגמר הדין מהלכה יעויין בתוי"ט בפ' בתרא דנגעים אבל לדעתי קושיא מעיקרא ליתא שאין דרכו של הרמב"ם להזכיר בספרו דין שלא נזכר בגמרא בפירוש אף שמודה הוא שהדין אמת. ומעתה גם בחליצה אי אפשר להחמיר יותר ממצורע ואם הוא אטר מעיקרא זה ימינו. וגם שם בבכורות נלע"ד הוכחה בזה דבנעשה אטר מיירי שהרי שנינו שם שולט בשתי ידיו רבי פוסל וחכמים מכשירין מ"ס כחישותא אתחלא בימין ומ"ס בריאותא אתחלא בשמאל והנה לשון אתחלא קשה וה"ל למימר מ"ס כחישותא אית ליה וכו' ומ"ס בריאותא אית ליה וכו' א"ו הוא הדבר אשר כתבתי שאם נולד כך אפילו אטר כשר. ועם כ"ז אין דברי נחשבים למאומה נגד תורתו של הרמב"ן ולכן היכא דאיכא אח אחר אפי' רחוק איזה פרסאות אין לעשות מעשה נגד הרמב"ן. ואטר מקרי שע"פ רוב עוקר שמואל תחלה אבל אם עפ"י רוב עוקר ימין עכ"פ אינו אטר ולא גרע משולט בשתי רגליו שחולץ רק בימין:
וע"ד אשר שאל אם אני נוטל שכר מחליצה, ח"ו היה לא נהייתה ולא תהיה ואפי' השנים המצטרפים עמי אינני נותן להם רשות ליקח אפי' פרוטה אבל להשנים הנוספים אין אני מוחה ואירע לפעמים שאלו הנוספים לפעמים אח"כ מוותרים איזה דבר לשנים הראשונים ואני מעלים עין מהם. אבל אני אינני נוטל שום פרוטה לא בתחלה ולא בסוף. דברי הד"ש: