נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קלד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קלד[עריכה]
ב"ה ד' ד' ניסן תקל"ח לפ"ק:
תשובה
בין גאולה לגאולה, שיאו יעלה למעלה, נודע לשם ולתהלה, ראשון שבראשון אין הימנו למעלה. ה"ה כבוד אהובי ש"ב הרב המאה"ג הגאון המופלא ומופלג המושלם במעלות ומדות נ"י פ"ה ע"ה כ"ש מוהר"ר צבי הירש נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק בראד:
צריך אני לומר חד פסוקא דרחמי שיסלח לי על מניעת התשובה זמן רב, כי באמת על השאלה הראשונה היה קשה בעיני להשיב כי ראיתי קטיגוריא בזה ואני בורח מן המחלוקת ובדבר שהוא רק ספק ורחוק מאיסור תורה, ובבוא מכתבו השני הנה כל תחלת המכתב הכל בעסק הראשון ולכן מחמת טרדותי לא לקחתי פנאי לקרותו כולו ולא הגעתי עד סופו ונעלם ממני מה שמזכיר בסוף מכתבו בעסק עגונה והנחתי האגרת מידי באיזה ספר ואח"כ כשהזכירני בני הרב וכתב לי שהוא בעסק עגונה ואיננו בקהלתו שוב לא יכולתי למצוא האגרת ועתה היום הזה בחפשי בין הכתבים ומעיין בכל החדרים בעסק חמץ מצאתי מכתבו והנני משיב בלי איחור:
ע"ד אשת המומר ששלח לה המומר גט ע"י שליח והשליח עדיין לא מסר לה זה שלש שנים ובין כך נשמע שנהרג המומר, לא אכניס עצמי כעת בעסק העדים אם מועילים כי יפה דבר רום מעלתו כיון שיש לפנינו דרך מפולש למסור לה הגט לא נכנס בפרצה דחוקה, אמנם בנים אין לה ויש כאן אחי המומר ודן מעלתו וארכבה אתרי רכשי גט וחליצה, יפה דן. ומה שנחלק החולק ונאחז בסבך דברי האוסרים בשו"ת מהרי"ט סימן ק"ג. הא ודאי שלא נשגיח בדברים הללו לעגן אשה כל ימיה והחשש שמא תנשא אחר הגט קודם החליצה פשיטא שהוא חשש רחוק לחשוד ברשעה ומזידה וכמו שהרחיב שם מהרי"ט הדבור ובפרט שאפילו היה זה חשש הרי ס"ס הוא שמא תמתין עד שתחלוץ ואת"ל שלא תמתין שמא חי הוא בעלה ומותרת בגט לחוד ואם מצאנו חשש בדברי רז"ל היינו באפשר לתקן אבל לא לעגן אשה עבור זה. ועוד הרי בידינו להשביעה ע"ד רבים שלא תנשא עד שתחלוץ. וחשש ביטול מצות יבמין לא שייך אצלנו שאין מיבמין והרמב"ם בסוף פ"ו מגירושין שכתב ואם היה גט אחד מהם ביד שליח ה"ז לא יתנו לה הכוונה שלא יתן לה בסתם בחזקת גירושין גמורים. וגם אני תמה ואפילו לאלו שרצו לחוש בתשובת מהרי"ט שמא תנשא בגט לחוד ג"כ מודים כאן שהרי במומר נותן לכתחלה בתורת קבלה מטעם זכיה והרי הרבה פוסקים מתירים באמת תיכף משעת הקבלה וא"כ אף אם תנשא בגט לחוד אין כאן איסור ברור. אבל אח"כ עיינתי במכתבו של מעלתו וראיתי שהמומר לא מסר גט ליד שליח רק צוה לסופר לכתוב ולעדים לחתום והלך לו וא"כ לא שייך כאן זכיה:
והנה הרמב"ם שם בבבא הקודמת בהניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים כתב אבל הניחו גוסס שרוב גוססין למיתה אעפ"י שנותנו לה ה"ז ספק גירושין שאין גט לאחר מיתה עכ"ל. הנה לא כתב כאן בגוסס שלא יתנו לאשתו כמ"ש אח"כ בעיר שכבשה כרכום וספינה שאבדה וכו'. ולדידי ניחא שאני פירשתי כוונתו שלא יתנו לה בחזקת שהוא חי ובגוסס כיון שכתב שרוב גוססין למיתה פשיטא שלא יתנו בחזקת חי דרוב עדיף מחזקה אבל לקמן בבבא שאח"כ שהוא ספק חי וספק מת היה מקום לומר דמוקמינן אחזקה הוצרך לומר שלא יתנו לה:
והנה להני המחמירין שם בתשובת מהרי"ט אם נפרש דברי הרמב"ם על כוונתם שלא יתנו לה שמא תקיל לעצמה ותנשא בלא חליצה אנו צריכין לפרש למה לא כתב כן גבי גוסס וצ"ל דגבי גוסס דרוב למיתה ודאי לא תקיל לעצמה לכך מותר ליתנו לה א"כ ה."נ בנדון דידן שהעיד מומר מסל"ת שמת במלחמה אף שלא העיד קברתיו מ"מ רובן למיתה שהרי בשביל כן בעינן קברתיו ואם נשאת ולא אמר קברתיו עיין בחבורי נ"ב חלק אהע"ז סי' כ"ח ג"כ לא חיישינן שתנשא בלא חליצה:
והחשש השני שחששו בתשובת מהרי"ט איכא דשמע בחליצה ולא שמע בגיטא ויבוא להתיר צרתה גם כן לא שייך כאן שכל זמן שהוא מומר לא ישא בחופה וקידושי דת משה וישראל ואם ניחוש שברח וחזר לד"י א"כ לא ישא אחרת כל זמן שלא ידע שנתגרשה הראשונה מפני חרם ר"ג אפילו ילך למדינה שלא נתפשט חרגמ"ה מ"מ אקרקפתא דגברי מונח חרגמ"ה ועיין בחיבורי נ"ב חלק אהע"ז סי' ב' שכל זמן שלא נתברר לו שקיבלה אשתו הגט אסור לו לישא אחרת ולמיחש איכא דשמע בגיטא ולא שמע בחליצה ויאמר יש גט לאחר מיתה כמו שחששו במס' גיטין דף ע"ג ע"א ג"כ ליכא למיחש דהרי שנינו בגיטין דף מ"ב ע"א מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט ואם מת חולצת ולא מתיבמת וג"כ ניחוש איכא דשמע בגיטא ולא שמא בחליצה ויאמר יש גט לאחר מיתה א"ו דלא חיישינן להא או דלא חיישינן דלא שמע בחליצה או אף אם שמע בגיטא לחוד אין כאן מכשול ודאי דלא יאמר יש גט לאחר מיתה אלא יאמר תנאה הוה והרי באמת מספקינן אם תנאה הוא וא"כ הה"ד בכאן אי איכא דשמע בגיטא ואמר שהבעל חי ואולי באמת חי הוא. לכן נלע"ד שלא לעגן אשה זו ותשבע קודם הגט שלא תנשא בלא חליצה והרי גם בחשש איכא דשמע בחליצה ולא שמע בהכרזה מביא הב"י ס"ס קנ"ו בשם רי"ו דאפשר מהני שבועה שלא תנשא לכהן. ולהיות שלא עיינתי רק היום ורבו עלי טרדות יומי דפסחא לכן קצרתי. דברי ש"ב אוהבו נאמנו: