נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/פח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן פח[עריכה]
תשובה
אלהים יחנך, ולחיים טובים יעלה זכרונך, כבוד אהובי תלמידי ידידי האלוף התורני המופלג חכם וסופר, כבוד מו"ה ראובן נר"ו:
מכתבך מן טו"ב העבר הגיעני ויען היו כמה טרדות עלינו וגם היה לנו פה כמה בהלות מקול תרועת מלחמה ודבריך ראיתי שאינם נחוצים לשעה והיה עלי עול להשיב לשאול למעשה לכן איחרתי מלהשיבך ועתה פניתי מעט ועיינתי במכתבך, וראיתי מה שקשיא לך בדברי תוס' בקידושין י"ט ע"א בד"ה איש פרט לקטן שכתבו דאיצטריך קרא למעוטי דקס"ד שיהיה נהרג כיון שהאשה נהרגת על ידו, והקשית דלמה לא הקשו התוס' בדף יו"ד ע"א בד"ה עד שיהיו שניהם שווים לפי' רש"י דבעינן שניהם שווים בני עונשין למעוטי גדול הבא על הקטנה והוה להתוס' להקשות מזה דממעטינן כאן איש פרט לקטן דקס"ד כיון שהיא נהרגת על ידו מכלל שהיא נהרגת ואי סוגיא דהכא כר' יונתן שדריש ומת האיש לבדו ג"כ קשה ל"ל איש פרט לקטן הרי מוכח מלבדו שהיא פטורה אע"פ שהוא נהרג על ידה ע"כ דבריך. והנה לר' יאשיה לא קשה ולא מידי דאי לאו שכתב איש פרט לקטן הוה דרשינן ומתו גם שניהם לחיוב שגם הקטן ימות הואיל והגדול נהרג על ידו אבל השתא דכתיב איש פרק לקטן ממילא דרשינן גם שניהם להיפך לפטור גם הגדול. ועוד נלע"ד דאף אם היה הדין בקטן הבא על הגדולה להמית גם הקטן כיון שהאשה נהרגת על ידו אפ"ה בגדול הבא על הקטנה לא היו הורגין הקטנה דפיתוי קטנה אונס הוא והא דאיצטריך ומת האיש לבדו אף דבאנוסה כתיב בהדיא ולנערה לא תעשה דבר מ"מ היה ההוה אמינא דוקא באנוסה שהיא גדולה אבל בקטנה אף שתמיד נחשבת אנוסה מ"מ פטור דידה לאו משום אונס לחוד הוא דבלא"ה היתה פטורה משום קטנות ואי לאו איש פרט לקטן הוה דרשינן לבדו לומר שאפי' היא קטנה אפ"ה ימות הוא לבדו והיא גופא קמ"ל קרא דאפי' היא קטנה אפ"ה אין הפטור שלה רק מחמת אונס ולא מחמת קטנות דמחמת קטנות הוה גם היא נהרגת כיון שהוא נהרג על ידה. ומ"ש לתרץ קושיית מהרש"א בכתובות דף י' יפה כתבת. תקבל נוסח התפלה שיסדנו לשלום המלכות, ובעסק החרם הוכרז שמזכירין החרם שניתן במלחמה בשנת תקי"ז הוא עודנו כמאז וכל אחד יזהר שלא לעשות דבר לסיוע להשונא בזדון לבו ויחוש לעצמו מעונש החרם. וכעת לרוב הטרדה אקצר. דברי רבך אוהבך הד"ש: