נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/ה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ה
[עריכה]תשובה
לכבוד אהובי. תלמידי וחביבי, התורני המופלא חכם וסופר, דומה לעופר, כש"ת מו"ה ראובן הנ"ל:
מה שהקשית ביבמות דף נ"ט ע"ב דמקשה בגמרא אי כר"א מאי איריא משום בעולה תיפוק ליה דהוי זונה. והקשית כיון דקושיא זו לא על רב היא כי אם על ר"א כמו שכתבו תוס' ד"ה ורב א"כ למה לא הקשה על ר"א בעצמו דדריש בבתוליה עד שיהיו כל בתוליה קיימין בין כדרכה בין שלא כדרכה ולמה צריכה התורה לאסרה לכה"ג והרי אפילו לכהן הדיוט אסורה ע"כ קושייתך. וג"כ לא קשה ולא מידי דאטו מי לא צריך קרא לאסור לכה"ג לקדש בביאה דמסקינן בקידושין דף יו"ד ע"א דהמקדש דעתו אגמר ביאה ואסור לכה"ג לקדש בביאה. ומעתה אם שלא כדרכה היתה נחשבת בתולה היה כה"ג יכול לקדש בביאה שלא כדרכה וקמ"ל קרא שיהיו כל בתוליה קיימין אפילו שלא כדרכה ואסור לכה"ג לקדש בביאה אפילו שלא כדרכה ומשום זונה ודאי ליכא שהרי מקדשה בביאה זו לשום אישות אבל רב דאמר בעולה שלא כדרכה פסולה לכהונה א"כ שכבר נבעלה פסולה שפיר קשה תיפוק ליה משום זונה ואין לומר דמיירי שקידשה כה"ג בביאה זו דא"כ שכבר קידשה שוב אינה פסולה דהרי בעולת עצמו אם נשא נשוי ועוד דנבעלה לא משמע שנבעלה לכה"ג עצמו דא"כ ה"ל למימר בעלה שלא כדרכה. ומעתה אפילו נרצה לדחוק דרב קאמר פסולה לשיטתו דס"ל לקמן גם אנוסת עצמו שמוציא בגט מ"מ לשון נבעלה לא משמע בעולת עצמו. וגם לא ידעתי מה כל הרעש הזה בדבר שכבר הרגיש הרשב"א בחידושיו ליבמות שם וז"ל בד"ה אי לימא וכו' ועוד קשיא לי רבה דמקשה הכי אדרב מאי קשיא ליה והא בהדיא אמרינן דלר"א ור"ש בבתוליה למעט בעולה שלא כדרכה ויש לומר דרבה בין אהא דרב ובין אאוקימתן דאוקימנא פלוגתא דר"מ ור"א ור"ש בהאי דרשה בבתוליה פריך עכ"ל:
ומה שהקשית במה דמקשה שם רבא ולו תהיה לאשה באשה הראויה לו פרט אלמנה לכה"ג. הנה כמדומה שבשעה שכתבת לא היה לבך על מה שכתבת וכל דבריך אין להם שחר ולא עמדתי על כוונתך. ואולם דע לך כי דברי הברייתא באשה הראויה לו אי אפשר לפרש כשמעון התימני בכתובות דף כ"ט ע"ב אשה שיש בה הויה שאין זה בכלל הראויה לו ובודאי ברייתא כרשב"י שם דאמר אשה הראויה לקיימה וזה בכלל הראויה לו וכבר כתבו התוס' בכתובות דף ל' ע"א בד"ה א"ב דבעולת עצמו אף שאם נשא נשוי כיון דלכתחילה לא ישא וזה האיסור שלא ישא לכתחילה הוא מן התורה לא חשיבא ראויה לקיימה. ומה שהקשית על הסמ"ע בריש סימן ק"ו יפה הקשית. ומה שכתבת בחולין בסוגיא דשוחט מן הצדדין הואיל ולא כתבת להקשות רק לתרץ לא אדקדק אחריך. זולת זה לולא אהבתך אין דרכי להשיב בקושיות ופירוקים מה שאינו נוגע לדינא להלכה למעשה כי אם אבוא להשיב לכל שואל במה שהקשה אין לדבר סוף אבל לאהבתך נתתי מקום לדבריך. דברי הד"ש.
הק' יחזקאל סג"ל לנדא.