נודע ביהודה (קמא)/יורה דעה/ק
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ק
[עריכה]בי"ד סימן שצ"א הביא הטור בשם הראב"ד שאם משיא יתום או יתומה או עני ועניה לשם שמים שאם לא יאכל שם ויעשה הוא יתבטל המעשה מותר וכ"ז לא התירו אלא משלשים ואילך באביו ואמו אבל תוך למ"ד יום הוא אסור בכל סעודת מצוה שבעולם. וקשה לי שבסימן שנ"ב הביא מעשה באחד ששידך ומת אחי המשודכת קרוב לחופה אחר שזימן הקרואים והתיר ר"ת שתכנס לחופה תוך למ"ד משום פ"ו שלו כיון ששידך זאת. הרי שהתיר אפי' משום איחור פ"ו ק"ו בנדון הראב"ד שיבטל הענין לגמרי ואין לך ביטול פ"ו גדול מזה ולמה לא התיר רק אחר למ"ד. אלא משום הא לא איריא דגברא אגברא קא רמית ואם ר"ת מתיר בשביל זה לא יאסור הראב"ד. אמנם הטור הביא בסימן שצ"א שהרא"ש הביא דברי הראב"ד והרי בסימן שצ"ב הורה הרא"ש כר"ת. אמנם הא לא קשיא שהרא"ש באמת לא סמך על דברי ר"ת רק במקום פסידא ואיכא למימר שהראב"ד מיירי בלא פסידא ולפ"ז היכי דאיכא פסידא מותר אפילו תוך למ"ד. אמנם לדברי הב"ח שפי' דדוקא תוך למ"ד של אב ואם אסר הראב"ד אבל בשאר קרובים באמת מותר אפילו תוך למ"ד א"כ קושיא מעיקרא ליתא ור"ת והראב"ד לא פליגי דהראב"ד מיירי באב ואם ולכן אסור תוך למ"ד ור"ת מיירי במת אחי המשודכת בהוא תוך למ"ד של שאר קרובים וא"כ איכא למימר דתוך למ"ד של אב ואם לא מהני הפסד. ותדע שהרי הראב"ד כתב שיתבטל הענין לגמרי ואין לך הפסד להיתום עצמו יותר מזה ואפ"ה אסור תוך למ"ד. אלא שהש"ך בסימן שצ"א ס"ק ג' השיב על הב"ח וסובר דתוך למ"ד אין הפרש בין שאר קרובים לאב ואם. וכתב שכן מפורש בהראב"ד שהביא הרמב"ן סימן תס"א. ולע"ד כן מורה גם לשון הטור שהביא שם הראב"ד וז"ל וכל זה לא להתירו אלא משלשים ואילך באביו ואמו אבל תוך למ"ד הוא אסור כו' ואי ס"ד דהאי תוך למ"ד שבסוף דבריו דוקא אאב ואם קאי לא היה לו להזכיר אב ואם בריש דבריו רק בסוף דבריו וכך הוה ליה למימר וכל זה לא להתירו אלא מלמ"ד ואילך אבל תוך למ"ד באב ואם אסור והוי שמעינן דדוקא באב ואם אבל לא בשאר קרובים אלא ודאי דסוף דבריו בכל הקרובים מיירי וא"כ הדרא הקושיא לדוכתה דדברי הרא"ש סותרים זא"ז וצ"ל דבמקום פסידא באמת מותר דינו של הראב"ד אפי' תוך למ"ד. אלא דכבר כתבתי שזה אי אפשר שהרי אם יתבטל הענין לגמרי אין לך מקום פסידא להיתום יותר מזה:
והנלע"ד בזה דע"כ לא אסר הראב"ד תוך למ"ד אלא במשיא יתום ויתומה שאין הכרח קיום המצוה לביטול אבילות של זה שהרי אפשר לו להשיא היתום והוא לא ילך על הסעודה אלא שהוא אינו רוצה להשיא היתום אם לא בהתיר לו לילך על הסעודה תוך ימי אבלו. אם כן אין קיום המצוה מעצמה תלוי בדחיית האבילות אלא שהוא תולה מצוה שלו באבילות שלו ולכן אין להתיר תוך שלשים. אבל בדינו של ר"ת כיון שהיא המשודכת אי אפשר לקיום מצות פ"ו של החתן בלעדה ולכן שפיר התיר ר"ת אף בלי פסידא והרא"ש במקום פסידא ואין זה ענין כלל לדינו של הראב"ד:
והיא גופה קשיא א"כ מנ"ל לראב"ד כלל להתיר בכה"ג ודלמא הא דתניא באבל רבתא אם היתה לש"ש מותר דוקא בכה"ג דר"ת וצ"ל כיון דסתמא שנינו באבל רבתא אם היה לש"ש מותר ואיכא למימר דבכל גווני מיירי שהיא לש"ש אמרינן לקולא דמילי דרבנן הוא ומקילין באבל. אלא דלפ"ז למה החמיר הראב"ד תוך שלשים והלא באבל רבתא כך שנינו על כל המתים אסור לילך לבית המשתה עד שלשים יום ולאביו ואמו עד שיגערו בו חביריו אלא א"כ היתה לש"ש. וא"כ מנ"ל להראב"ד דהאי אא"כ היתה לש"ש לא קאי גם ארישא דהיינו תוך למ"ד ואפילו לדעת הב"ח דבאמת מותר בשאר קרובים גם תוך למ"ד דלמא האי אא"כ היתה לש"ש מלתא פסיקתא נקט דלש"ש גם על אביו ואמו מותר אפילו תוך למ"ד. וצ"ל כיון דמספקא ליה לכך לא התיר רק אחר שלשים וקשה אדרבה כיון דמספקא היה לו להקל. אמנם נלע"ד דבזה הוא ס"ס להחמיר שמא לא התיר רק אחר שלשים ואת"ל גם תוך שלשים שמא לא התיר רק במצוה הכרחית וכעובדא דר"ת ולכן אחר שלשים התיר אפי' במשיא יתום דספק לקולא ותוך למ"ד הוה ס"ס להחמיר. ולפ"ז כל זה לכנוס לאכול ולשתות אבל להיות שושבינין ולא לאכול כיון שיש מתירין וכמובא דבריהם בטור סימן שצ"א א"כ אף דקיי"ל להחמיר מ"מ יש כאן ס"ס להקל שמא הכניסה בלא אכילה ושתיה ליכא איסור כלל ואת"ל דאסור שמא מה שהתיר באבל רבתא לש"ש היינו אפילו תוך למ"ד וא"כ יש להתיר בזה אם הוא בענין שאם לא נתיר יודחו הנשואין זמן מה והחתן עדיין לא קיים פ"ו ויש בו ג"כ קצת פסידא במה שכבר הכינו:
אף שאחר העיון נלע"ד דעת הב"ח מוכרח דבשאר קרובים אפילו בתוך שלשים מותר. וק"ו הדברים ומה סעודת מריעות שאפי' חייב לפורעה אסור באב ואם תוך י"ב חודש מותר בשאר קרובים תוך למ"ד כמבואר בש"ע בסי' שצ"א ס"ב דינו של הראב"ד שמותר באב ואם תוך יב"ח אינו דין שמותר בשאר קרובים תוך למ"ד. ויפה כתב הב"ח שתוך שלשים של שאר קרובים קיל טפי מתוך יב"ח באב ואם. מ"מ גם מצד הסברא נלע"ד שע"כ לא אסר רמ"א להיות משני אנשים המכניסים את החתן תוך למ"ד אלא היכא שאין בזה דיחוי הנשואין אבל אם יש בזה דיחוי הנשואין לבחור שלא קיים פ"ו לא החמיר מאחר שרבים מקילין בכל ענין כשאינו אוכל שם וכנ"ל. ואפילו תוך למ"ד של אב ואם ובפרט אם כבר הכינו ויש קצת פסידא:
- נשלם חלק יורה דעה (מהדורא קמא)