נודע ביהודה (קמא)/חושן משפט/לח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן לח
[עריכה]תשובה שלום וברכה לכבוד אהובי מחותני ואו"נ האלוף והתורני המופלא כ"ש מוהר"ר קאשמן יצ"ו:
מכתבו קבלתי ובו שאלת חכם על דבר צואה של זקינו הקצין ר"ג המבואר שם שהניח קרן קיים ופירות ללומדי תורה עד דור רביעי מזרעו אז יופסק דבר זה ויוחלק הקרן בין יוצאי חלציו דור רביעי שיהיה אז החצי ליוצאי ירך בנו והחצי ליוצאי ירך בנותיו. ונחלקו עתה בדור הזה שבימינו שהוא דור רביעי של ר"ג ור"ג בכלל. שיוצאי ירכו טוענים שהמה הדור הרביעי שהזכיר המצוה והלומדים מקבלי פרס מהרווחים טוענים שהמספר הדורות קורא מיוצאי ירכו ומהם תחילתהמספר וא"כ הדור הזה הוא דור שלישי, והלומדים המקבלים הפירות מביאים ראיה מזכריה מלך ישראל שנחשב בני רבעים ליהוא מלך ישראל שליהוא נאמר בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל והנה מלך יהוא ואחריו יהואחז בנו ואחריו יואש בנו ואחריו ירבעם בנו ואחריו זכריה בנו, הרי שזכריה הוא חמישי מיהוא ונחשב בני רבעים. ויוצאי ירך המנוח מביאים ראיה מדור רביעי ישובו הנה הנאמר בברית בין הבתרים. ע"כ דברי מעלתו. והעתק לשון הצואה הוא כך. נמצא בלייבט מיר קאפיטאל וכו' וועלכש קרן אימר פורט על צד היתר רווחים לעשות בהן כנ"ל בדיהנט זול וועהרין אונד בלי הפסק זיין זול עד בני רבעים מחלצי וצאצאי זרעי אח"כ זול מען ערשט דש קרן וכו' מחלק זיין בין נכדי דור רביעי שיהיו באותו פרק ובאותו זמן וכו'. עכ"ל הצואה הצריך לעניננו:
והנה הראיה שהביאו היורשים מדור רביעי ישובו הנה. לא ידעתי כוונתן וערבך ערבא צריך ודלמא גם שם רביעי היינו חמישי במספר. ובודאי כוונתן ע"פ פירוש האבן עזרא שפירש דור רביעי מאותן שהם גרים ועליהם נאמר גר יהיה זרעך וקהת היה גר במצרים ועמרם בנו ומשה ואהרן בני עמרם ובני משה ואהרן הם דור רביעי ששבו לארץ וא"כ מספר הארבעה עם קהת. ואם זה כוונתן אני אומר ומה חזית לפרש כאבן עזרא צא ופרש כפירוש רש"י שרש"י פירש יעקב ירד למצרים יהודה בנו פרץ בנו חצרון בנו וכלב בן חצרון בא לארץ הרי מספר דור רביעי מתחיל מיעקב ואין יעקב בכלל מספר הארבעה. והרמב"ן פירש דור רביעי של האמורי שלא שלם עונו עד אותו זמן אין כאן הכרע כלל שאין אנו יודעים את האמורי ומה שם בנו ובן בנו כי תדע מספר דורותיו ממי התחיל וממי סיים. ועכ"פ נלע"ד שדעת הרמב"ן הוא ג"כ כרש"י שהרי הרמב"ן שמפרש הטעם שלא שלם עון האמורי עד דור רביעי לפי שהקב"ה פוקד עון על שלשים ועל רבעים ולכן עד דור רביעי ממתין לתשובה ובדור רביעי פוקד עון אם לא שב, והרי הפקידה על רבעים הוא החמישי מן החוטא כי אין החוטא עצמו בחשבון רבעים שכן כתוב בפרשת כי תשא פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים הרי בנים דור ראשון בני בנים שני ואח"כ שלשים ורבעים. וא"כ לא ידעתי כוונת היורשים בראיה זוכי איך נעזוב פירש"י והרמב"ן שהמה ראשי הפרשנים וראשי הפוסקים ונסמוך על פירוש האבן עזרא. ועוד כי גם לפירוש האבן עזרא אין ראיה משה ששם דבר הקב"ה לאברהם שהדור רביעי מהגרים ישובו ולכן יש לפרש שגם גר הראשון בכלל מספר הדורות שכלה דורות של אברהם הם אבל אם האדם עצמו מדבר בעדו או שאחר מדבר אליו ומזכיר דורות ודאי אין המדבר או זה שמדברים אליו בכלל דורות יקרא. ובזה נראה לפע"ד פירוש אחר על דור רביעי ישובו הנה כי כל פירושי המפרשים הנ"ל המה דחוקים כי אחר שמספר ארבע מאות שנה מתחיל מיצחק איך נפרש דור רביעי על דבר אחר ועיקר חסר בקרא ממי התחלת הדורות, ולכן נראה לפע"ד שדור הרביעי לאברהם עצמו הכוונה שדור רביעי ממנו ישובו הנה וככה הוה כי יצחק בנו יעקב בנו אשר בנו וסרח בת אשר באה אל הארץ, ויהיה איך שיהיה אין כאן ראיה להיורשים וא"כ ראיית היורשים מבני רבעים אינה נכונה, וידע כי אלמלא שכתב אח"כ בצואה מחלק זיין בין דור רביעי וכו' ולא היה לפנינו רק לשון ראשון עד בני רבעים היה מקום לפרש עד דור אחר הדור שיבוא והיינו הששי להמצוה עם המצוה עצמו. וזה לשון האבן עזרא בסוף פרשת ויחי בני שלשים בעבור היות מלת בני סמוכה הנה יהיו הבנים רבעים, ולפ"ז בני רבעים יהיו הבנים חמשיים וכשאנו מסירים המצוה מהמספר כאשר הוכחתי מעל שלשים ורבעים הנאמר בפרשת כי תשא א"כ יהיה עם המצוה דור ששי אבל בא זה וגילה על זה שהרי נאמר אח"כ מחלק זיין בין נכדי דור רביעי וא"כ הדור הרביעי עצמם הם הזוכים עכ"פ הדור הרביעי היינו רביעי ליוצאי ירך ר"ג אבל ר"ג עצמו אינו במספר הדורות, גם ידע כי כאשר ובוא הדור הרביעי מכל מקום יש לדון אז מי יזכה בהקרן אם הדור הרביעי כפי צוואת המנוח או יורשי התורה שיהיו בעת ההיא. אך שעל זה לא נשאלתי. ולרוב הטרדה אקצר. דברי הד"ש: