נודע ביהודה (קמא)/אבן העזר/עט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · נודע ביהודה (קמא) · אבן העזר · עט · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן עט[עריכה]

וזאת התשובה כתבתי להרב המאה"ג הגאון הנ"ל נר"ו:

דבריו הנעימים קבלתי קודם חג הפסח. ולפי שראיתי דבריו נאמרו בחכמה ופלפול אמרתי לא אשנה פרק זה עראי ביומי דטרידנא רק יהיה חתום באוצרותי עד אשר אפנה. וידוע למעלתו רוב הטרדות אשר בימים ההם על כל מרא דאתרא וביחוד עיר גדולה לאלהים כמו קהלתינו ולכן הימנותא שעדיין דבריו מונחים סגורים כמו שאר תשובות שהגיעו לידי ימים אלו רק כעת בבוא דבריו שנית ראיתי שורש דבריו בקצרה. והנה בעובדא דידן אם השליח לא ידע שהוא ד"ע לית דין ולית דיין דהוי שליחות בטעות דודאי לא ניחא ליה לאינש דליתעבד איסורא על ידיה אפילו במה שהוא אינו בר חיוב ועד כאן לא נחלקו הפוסקים היכא דלא ידע השליח והיה שוגג אי אמרינן יש שליח לד"ע אלא בטביחה שהמעשה נעשה ואי אפשר למהדר עובדא שהרי שור שחוט לפניך וכן צא והרוג נפש הרי הרוג לפניך, ומועל בהקדש שכבר נהנה מן הקודש או הוציאו לחולין והקדש אפילו בשוגג מתחלל ואדרבה דוקא בשוגג ואין הפלפול אם יש שלד"ע אלא מי יתחייב השליח או המשלח ואדרבה שם גרע לשליח אה יבוטל השליחות שאז יהיה הוא העובר עבירה אף שמתחרט על גוף המעשה מ"מ כיון שאי אפשר להחזיר הדבר שכבר נעשה א"כ ניחא ליה שיקוים השליחות ויהא המשלח עובר משא"כ בגט ע"י שליח שאם השליחות בטל אין כאן גט כלל וכאילו לא היה כלל ולא נעשה שום עבירה בזה אמרינן דהוי שליחות בטעות דלא ניחא ליה דיתעבד עבירה על ידו אם יקוים שליחתו וזה ברור. ומה שרצה לחדש למאן דיליף משלשה כתובים בעינן שיעשה השליח עבירה בפועל. אבל אם השליח אינו עושה אף שהוא בר חיוב כגון כהן דקידש גרושה לכהן כיון דהשתא לא עבר לא מקרי שליח לד"ע. הנה אם הדבר כן א"כ לא מצינו כלל במעילה שליח לד"ע ואטו במעילה מפורש בקרא שליחות לד"ע אלא דילפינן מתרומה דשייך שליחות וליכא למימר ומינה כתרומה דדוקא היכא דליכא עבירה דא"א לומר כן שהרי במעילה אי אפשר בלי עבירה אבל אי הוה מצינו במעילה בלי דבר עבירה בודאי דלא הוי אמרינן במעילה שלד"ע דאדרבא דומיא דתרומה וכיון דלא הוי מפורש במעילה שלד"ע לא נשאר רק שני כתובים והוה אמרינן בכל התורה יש שליח לד"ע. והנה יש מעילה בקונמות והאומר ככר זה עליך קונם המקבל מעל לכשיוציא כמבואר בנדרים דף ל"ה ע"א וכן פסק הרמב"ם פ"ד ממעילה הלכה יו"ד. ולפ"ז באמר לשלוחו להוציאו השליח לא עשה שום עבירה שהרי לדידיה לאו הקדש הוא והמשלח מעל שנעשה שליחותו וא"כ מצינו במעילה שליחות בלי ד"ע וליכא ג' כתובים וא"כ נימא בכל התורה שליחות לד"ע דהרי ב' כתובים מלמדין וכן לר"ל דחצי שיעור מותר מן התורה ומעילות מצטרפות וא"כ אמר לשנים להוציא הקדש לחולין לכל חד פחות משיעור השליח לא עשה שום עבירה והמשלח מעל ומנ"ל לומר בכל התורה אין שליח לד"ע כיון דאין כאן ג' כתובים אלא ודאי כיון שהשליח בר חיוב לענין זה אף שלעת עתה לא עשה שום עבירה והמשלח עבר עבירה ממש מקרי שליח לד"ע וכן כהן שקידש גרושה לכהן. כל זה כתבתי בחפזי בלי עיון בספר אמנם קונטרס שלו באריכות אקח מועד אני מישרים אשפוט לכל פרט ופרט. ובזה שלום. דברי הטרוד: