נודע ביהודה (קמא)/אבן העזר/עא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן עא
[עריכה]תשובה שלום וישע רב לכבוד אהובי הרב המופלא מוהר"ר משה באנדי נ"י:
מכתבו קבלנו. וע"ד האשה שבעת חליה התודית על עונה שזינתה באונס שבא איש אחד שהיה מתאכסן בביתה ואנסה ונסתפק מעלתו אם לכוף בעלה לגרשה. אנחנו תמהים מאד מה עלתה על דעתו לאסור האשה הזאת על דבר שפשוט יותר מביעתא בכותחא שהיא מותרת שהרי הפה שאסר שזינתה הוא הפה שהתיר ואמרה שהיה באונס. ומה שדימה דין זה למה שהוזכר בש"ע סימן קע"ח סעיף ג' אין הנדון דומה שכאן לא אמרה כלל שנתיחדה ושמא פתאום בא לחדרה ואנסה וגם בעלה בעיר אין בה משום יחוד וגם חלון או פתח פתוח לרשות הרבים אין בו משום יחוד ואפי' אם היתה אומרת בהדיא שנתיחדה ונאנסה כיון שאין עדי יחוד רק מפיה אנו חיין שנתיחדה גם לדעה שניה שבמרדכי היא מותרת כמבואר במרדכי בהדיא שם שדעה שניה לא החמיר כשאין עדי יחוד לפנינו רק להמתין עד שנחקור אם נמצא עדי יחוד אבל בנדון שלפניו שכל בני העיר כאן ולא נמצאו עדי יחוד כלל פשיטא שמותרת וק"ו שמעולם לא אמרה שנתיחדה וגם אפילו היתה אשת כהן שאפי' באונס אסורה מ"מ לא מפיה אנו חיין ואנו אומרים נתנה עיניה באחר ושקורי משקרא ובפרט שבעת שאמרה שזינתה קבלה על בעלה שאינו נותן לה די צרכי בית ואף שאמרה כן בשעת חליה דרך וידוי ממנ"פ אם לא היתה בדעת שלמה אין בדבריה ממש ואם היתה בדעת שלימה שוב י"ל אף בשעת חליה נתנה עיניה באחר וערומי מערמא לומר דרך וידוי. כללא דמלתא מכמה טעמים וראיות בש"ס ופוסקים האשה הזאת מותרת ואין להאריך בראיות בחנם ודבר זה לא מקרי רגלים לדבר. זולת זה מרוב טרדותינו לא נוכל להאריך ואנחנו תמהים מאוד על שהיה כל כך נחפז להורות לאסור האשה והיה לו מתחלה לעיין היטב ואז בודאי היו שערי ההיתר פתוחים לפניו: