נודע ביהודה (קמא)/אבן העזר/יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · נודע ביהודה (קמא) · אבן העזר · יב · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן יב[עריכה]

תשובה, לכבוד הרב הגדול מוהר"ר ליב קאסוויץ נר"ו על דבר מינקת שנתנה בנה למינקת ונשאת לאיש אחר תוך כ"ד חודש:

מה שרצה מעלתו לומר הא דנקט עבר ונשא היינו במזיד ורוצה לדון עובדא דנא לשוגג. לא ידעתי מה מועיל בזה ואין הפרש רק להנצל מבריחה ומגירושין. אבל עכ"פ הפרשה בעי ומוציאין אותה מן הבית שלא יהיו יחדיו. ועוד שאילולא דמסתפינא ה"א דעד כאן סגי בהפרשה ולא בעי גירושין אלא בהבחנה ששם הפרשה מועיל להנצל מהחשש והגירושין הוא רק משום קנס הואיל ועבר לכן בשוגג סגי הפרשה אבל במינקת מה תועיל הפרשה. והגירושין מועיל מה שאין ההפרשה מועיל שהרי בגמ' הקשה דידיה נמי ומשני ממסמסא ליה בביצים וחלב. דידה נמי ממסמסא לי' וכו' לא יהיב לה בעל. וא"כ הגירושין מועיל גם לענין מסמוס ביצים וחלב אבל ההפרשה אכתי ברשות הבעל היא ומה שקנתה אשה קנה בעלה ולא יהיב לה למסמס בביצים. אך שבהדיא מביא תה"ד בשם א"ז גם במינקת לחלק בין שוגג למזיד שם אכתי מינקת היא וא"כ די בהפרשה ותוכל להניק שלא תתעבר. אבל פרוצה זו שחגרה בעוז דדיה שלא תוכל שוב להניק א"כ אם תהדר בה המינקת אם תתגרש תוכל למסמס אבל בהפרשה היאך תוכל למסמס ולא יהיב לה בעל ואף שבצמקו דדיה וכיוצא מותרת שם לא נשתעבדה מעולם ולא חל עליה גזירת חכמים אבל זו שהיה לה חלב וחל עליה גזירת חכמים שוב אין ההפרשה מצלת אותה וצריכה גרושין מן הדין כדי שתוכל למסמס. הגם שעדיין איני מחליט סברא זו מ"מ לדעתי שבהפרשה ג"כ לא תתפייס הזונה וא"כ אין היתר רק מצד שהיא זונה ובזה כל הסברות שבפוסקים ידועים ומה לנו לצרה הזאת כיון שאין הדבר בגבולנו ולא ידענו מקומם איה ואפילו שם הבעל והאשה רואה שהעלים השואל א"כ יהיה לו להשואל אשר לו ואנחנו נקיים. והנה בעסק חליצה ידוע למעלתו בעצמו כמה היה קשה בעיני ובעיני שאר הרבנים בי דינא רבא להזדקק כיון שכל ההכנסה לוקחים רבני הגליל למה נטפל פה לדבר שהוא בחנם ואעפ"כ נתאמצתי אני בזה שכבר אמרו הדבק בחליצה והוא תיקון נשים כשרות. אבל לתקן הפרוצות הנשים המנאפות מה לנו לצרה זו ודיינו מה שמוטל עלינו ומה לנו להכניס עצמנו בדבר שרבו המחמירים. אין הדבר נחוץ כל כך: