נדחי ישראל/פרק טז
עוד מענין זה.
עוד מצינו שע״י החזקת בנים לתורה הקב״ה נושא פנים לישראל, כמו דאיתא בתנד״א פרק כ״ג, תשובת הקב״ה למדת הדין, ששואלת לפניו למה נושא פנים לישראל, והלא כתיב האל הגדול וגו׳ אשר לא ישא פנים. והשיב הקב״ה האיך אתה אומר למה אני נושא פנים לישראל, והלא כבר נשאו לי פנים וכו׳, ועוד שהם מלמדין את התורה, ועומדין אגודות אגודות ועוסקין בתורה, ונותנין שכר למלמדים שילמדו לבניהם תורה. ולהיפך גודל העונש למי שמעביר בנו מת״ת מבואר בזוה״ק פ׳ פקודי וז״ל, תרין סמכין דלסטר מערב כו׳, אלין אתמנן לאכרזא בכל רקיעין לכל אינון דמעברין בנייהו מאורייתא וסלקין לון דלא ילעון בה, כדין נפקא כל הני ממנן ומכרזי ואמרי, וי לפלניא דקא אעבר בריה מאורייתא, וי ליה דקא אתאביד מעלמא דין ומעלמא דאתי מחולקא דעלמא דאתי כו' עכ״ל. ובפסחים קי״ג אמר שם נמי שבעה כמנודין לשמים, ואחד מהן מי שיש לו בנים ואינו מגדלן לת״ת. והנה בעתות אלה בארצות הרחוקות התחילו כולם בעו״ה להתנהג חדשות בחינוך ולימוד בניהם שלא ללמדם כלל משנה גמרא [ושלא כדין תורתנו, שמחוייב האב ללמד לבנו את כל אלה, כמבואר בגמרא ובשו״ע יו״ד כנ״ל בפרק הקודם]. ומי שנותן בנו לבית הספר אינו מלמדו רק להתפלל, ולפעמים מעט חומש ודי, ויש שגם חומש לא ילמדו עמהם ורק סיפורי התורה בקיצור, ונחשב בעיני הנער רק כסיפורי דברי הימים בעלמא, וכל זמני היום עוסקים בשפות והשכלות ולמודי חול, וכשיגדלו מעט מסלקים אותן מרשותן ומחנכין אותן תיכף להשתכר לעצמן, אוי ואבוי שכך עלתה בימינו, דרכים חדשים שלא שערו אבותינו. ומפני שהענין הזה מהרס יסודות קיום כל האומה הישראלית, שאם אין גדיים אין תישים, מוכרח אנכי להאריך קצת, אולי יועיל בעזהי״ת לאיזה אנשים מהם שיתבוננו בדרכיהם הרעים האלו, ויתנו לב להיטיב דרכם בחינוך בניהם. הנה ידוע מצות חינוך, שחיוב גדול על האב לחנך בנו מימי ילדותו לתורה ולעבודת ה׳ כפי כח הילד כדי שלא יסור מהם עד זקנה ושיבה, ובחינוך החדש הזה שמחנכים לבניהם, נשארו הנערים נעורים לנצח מן התורה ומן המצות וממדות ישרות, וגם הרבה מהם כשהם מימי ילדותן ברשות עצמם הולכים שולל בדרכי לבן, ומתגדלים במדות נשחתות והוללות, כבני בלי תרבות, וכל תשוקתם רק להרחיב גבולם בכסף וזהב ושכיות החמדה ולפאר ולקשט את עצמן, וכהנה בשארי עניני הוללות שקונים להם בחברת מרעיהם החפשים כמותם, ושמירת דת ישראל התורה והמצוה שמחויב כל איש אשר בשם ישראל יכונה לשמור ולקיים בכל נפשו ומאדו, כמו זר נחשב להם ורק כמנהגים בעלמא יחשב בעיניהם, ולפעמים ימצאו עוז בנפשם להעיז פניהם לשחוק ולהתל מאנשים התמימים השומרים דת ישראל כמצווה עליהם, וידוע שההיתול הזה הוא עון חמור מאד, שהוא בכלל דבר ה׳ בזה, שנכרת מעוה״ב, כמו שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא. וכ״ז בא להם מפני שלא נשרשו בקרבם מימי נערותן שרשי התורה שבכתב ושבע״פ, מצותיה ואזהרותיה ושכרם ועונשם, המבוארים בתורה ובדברי הנביאים ובדברי חז״ל קדושי עליון בעלי המשנה והגמרא שביארו ופירשו לנו דברי התורה והמצוה כללותיה ופרטיה, כפי המקובל בידם דור אחר דור עד משה רבינו ע״ה שקיבל מסיני, וכן ביארו לנו דברי הנביאים המקרבין לבן של ישראל לאביהם שבשמים, שעל ידי הלימוד בכל אלה ישתרש בלב הבן יסודות התורה ופרטי המצות, שרשים חזקים שבהזדמן לו לעבור על אחת ממצות התורה הוא מוכן למסור נפשו ומאדו עבור קיומם, וכ״ש שלא להקל בהם ולהתל בשומריהם ח״ו, [וכנאמר זה בפרשת בחקותי ובספרי שם, דהלומד תורה מכבד את החכמים הלומדים והעושים, והפורש מלעמול בתורה ומלעשות, לסוף מואס באחרים העושים]. וכן התנהגו אבותינו מעולם בכל דור ודור, ללמד לבניהם תורה שבכתב ובע״פ משנה גמרא הלכות ואגדות, שבזה אף הבן שלבסוף לא זכה להיות תורתו אומנתו ולמד איזה אומנות או עסק, מ״מ היה נשרש בקרבו מימי נערותו אהבת השי״ת ושמירת מצותיו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וכמו שהזהירה התורה ע״ז כמה פעמים, ולמדתם אותם את בניכם וגו׳ ושננתם לבניך וגו׳ והודעתם לבניך ולבני בניך וגו׳. ועי״ז נתקיים כלל ישראל בתורתו ואמונתו בכל הגלות הארוך הזה, וכל התלאות והמצוקות אשר עברו עליהם בכל זמן הגלות לא הפריעום ולא השביתום משמירת התורה והמצוה, ונשארנו כולנו חיים וקיימים עבדים נאמנים לאלהים ולתורתו, ולא נשתכח ממנו בכל עת הגלות הארוך אף מצוה קלה של דברי סופרים, וכ״ש התרי״ג מצות דאורייתא הלאוין והעשין. ועתה בדור החדש הזה שנפזרנו באיים הרחוקים וגבר עלינו יצרנו הרע ללמוד מחוקותיהם ולמאוס בדרך אבותינו הנכוחה והישרה שהלכו בה דור אחר דור מימות עולם, ולהנהיג את בנינו בדרכים חדשים, שלא ללמד להם תורה רק מעט מן המעט, ולנתק אותם מתורתם בילדותם שילמדו ספרי החיצונים או שיתחילו לאסוף ממון בעוד שלא נשרש ולא נקבע בלבם כלל דת ישראל, ורק הריחו מעט מן המעט מאור התורה שבכתב [ויש שלא ידעו רק ספורי התורה וכנ״ל] ובביאורי התורה ומצותיה, בכלליהן ופרטיהן לא נגעו כלל, מה יהיה אחריתם, במה יאזר כחם להתיצב עבור דתם ואמונתם למלט אותה מרוח סועה וסער הסוער עלינו בימי גלותנו בכמה מדינות, ובמה ימצאו אומץ בנפשם לישא ולסבול את כל התלאות הרבות והחרפות שיסבלו ישראל ברומיניא באשר הם ישראל, כיון שלא נשתרש אצלם מילדותן רוממות הגוי הזה מעולם ואחריתם לעתיד, שאחר כל המצוקות והחרפות שיבואו עליהם לבסוף יתרוממו הם על כל מציקיהם, וכמשה"כ אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. ואשר נאמר בענין זה הרבה פרשיות בתורה, וכל דברי הנביאים מלאים מזה, וכן בכל הש״ס בבלי וירושלמי ומדרשים, אשר מכל אלה יתחזק לב איש הישראלי לישא ולסבול כל העובר עליו במנוחת נפש, ולא יזיזו אותו כל הרוחות שבעולם מאמונתו ותורתו, אבל הבנים האלה מדור החדש הזה, הלא רוח קל העובר עליהם יעקור השרש הדק אשר בלבבם ויהפכו על פניהם ח״ו, ומה יהיה אחריתנו ותוחלתנו. וביותר מזה עלול מאד שיתבטל אצלם קיום התורה גם ברצון גמור ובשאט נפש, שכמה וכמה עבירות חמורות יעברו מחמת תאות לבבם הנשחתה ויכשלו גם בחייבי כריתות, שיכרת נפשם מעולם הנצח ח״ו, כגון בחילול שבת וחמץ בפסח ואכילת חלב ודם ונדה ושארי עריות שבתורה, שכל זה עלול מאד שיעברו בזדון לבם, מפני שלא הושרש בלבבם מימי ילדותן חומר האיסורים ועונשם הגדול והנורא, וגם כמה מאות לאוין ועשין יעברו מפני חסרון ידיעה, שלא למדו אותן מעולם וצריכים לעתיד להענש על הכל, וכ״ז בא להם ע״י אביהם שלא חס עליהם בימי נעוריהן ללמד אותן יסודי התורה ופרטי המצות המבוארים בתורה שבכתב ושבע״פ שצונו הקב״ה לשמור אותם לטוב לנו כל הימים]. וראה נא אחי בחינת הדברים האמיתים האלה, מה שנראה כהיום לעינים, עד כמה גרם לנו הריסות הדת מהנהגות החדשות שהתחילו להדריך אותנו החכמים בעיניהם בדור החדש הזה, שזה קרוב לאלפים שנה אשר מטולטלים אנחנו בארבע כנפות הארץ וגזירות ושמדות אין מספר עברו על נפשנו, בכ״ז לא נמצאו עד העת הזאת פרצות בדת ישראל בפרהסיא ח״ו, ואם הזיד אחד מאלף לעבור על התורה בפרהסיא, היה מפורסם לכל חרפתו ובשתו ונבדל מעדת ישראל. ועתה הלא הכל יודעין כמה נמצאו בעו״ה מחללי שבת בפרהסיא ואוכלי נבלות וטרפות ושארי איסורים ואינם מתביישין כלל, וגם אינם נבדלים משארי אנשים הכשרים כאלו היה הדברים היתר גמור, אוי ואבוי שכך עלתה בימינו מפני הנהנת מדריכינו החדשים.
והנה יש אנשים כשרים שלעצמן נוהגים בדת ישראל כדין וכדת, ואעפ״כ מתרשלים בחינוך בניהם לתורה ומצות, והוא מפני שאינם מתבוננים בגודל החיוב שמחויב איש ישראל לחנך בניו לתורה ועבודת השם, והיצר מתעה אותם לומר די לי שאני בעצמי יהודי קורא ק״ש ומתפלל ושומר מצות ה׳, ובני יקשה לי להדריכם בדרך התורה והמצות במדינות אלה. אבל הוא רק פיתוי היצר, דבאמת לא כן הדבר, דמי שאינו מתחזק להשריש בלב בניו אחריו אמונת ה׳ ותורתו ומצותיו, לא יצא ידי חובת יהודי, שכל פנת יסוד אומה הישראלית מיום היותם לגוי הוא רק בתנאי זה, שקבלו על עצמם שלא יכרת עבודת השם מבניהם ובני בניהם עד עולם, וכנאמר בכריתות הברית שכרת אתנו הקב״ה בערבות מואב על קבלת התורה באלה ובשבועה, שאם ימצא אחד שיתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך, לא יאבה ה׳ סלוח לו וחרה אפו וגו׳. ומסיים שם הנסתרות לה׳ אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת. והיינו שעל הנסתרות לעוברים על התורה בסתר, לא הכניסנו בערבות עליהם, והקב״ה בעצמו יפרע מהם, אבל על הנגלות הכניסנו בברית על שמירת כל התורה, ולא אנו בלבד אלא גם על בנינו אחרינו עד עולם, וזה היה תחלת יסוד ושורש אומה הישראלית, שחיבב הקב״ה את האבות ובחר בהם מכל העולם, להוציא מהם האומה הנבחרת סגולה מכל העמים, מפני שהם בדרכיהם הישרה אחזו במדה זו, שלא להסתפק במה שהם בעצמם עבדו את ה׳ באמת ותמים, אלא להשריש אמונת ה׳ והשגחתו ושמירת חוקיו ומצותיו בלבב בניהם אחריהם, וצוו אותם לכל הדורות שלא יכרת עבודת השם מהם עד עולם. [כדאיתא ברמב״ם הלכות ע״ג] וע״כ באמת בחר הקב״ה אח״ז בזרעם אחריהם מכל העמים והוציאם ממצרים ונתן להם תורתו וייחד שמו עליהם, ולקח אותם לו לנחלה עד עולם, ונאמר זה בפירוש בתורה, וה׳ אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום וגו׳ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳. ועל יסוד זה הזהירה התורה כמה פעמים על מצות ת״ת שמחויב האב ללמד לבנו, שזהו יסוד כל המצות, וכן הזהירה לנו כמה פעמים, לספר לבנינו את הנסים והנפלאות שעשה הקב״ה לפרעה ולמצרים לעינינו, למען לשרש בקרב לבבם אמונת ה׳ והשגחתו, וביותר בארה התורה בפרשת בא, שהרבה ה׳ אותותיו במצרים כדי שיהיה לנו מה לספר לבנינו, שידעו ויכירו השגחת ה׳, וכמו שנאמר שם, כי אני הכבדתי את לבו וגו׳ למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך וגו׳ וידעתם כי אני ה׳. [ובד׳ פרשיות שבתפלין שאנו נושאים על ראשינו לאות שאנחנו עבדי אלהי עולם, נכתב בכולם אזהרה ללמד תורה לבנינו, ולהודיעם נפלאותיו של הקב״ה, להורות כי רק בזה אנו עבדיו, והוא יסוד קבלת מלכות שמים] וכן הזהירה התורה להודיע לבנינו ולבני בנינו את ענין קבלת התורה, את המעמד הגדול והנורא אשר נגלה הקב״ה על הר סיני ללמד לישראל תורתו, ופנים בפנים דבר עמנו ודבריו שמענו מתוך האש וגו׳. וכנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה׳ אלהיך בחורב. וגם צותה לנו התורה בפרשת ואתחנן, להעריך לבנינו את ערך החוקים שצונו ה׳ לעשות אותם, כי הוא לטובתנו, וכמו שנאמר ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה׳ משם ביד חזקה וגו׳ ויצונו ה׳ לעשות את כל החקים האלה וגו׳ לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה. ונאמר בתנאי הגאולה בפרשת נצבים אחר כריתות הברית, שהבטיח לנו הקב״ה שאף אם נהיה נדחים בקצה השמים משם יקבצנו ויקחנו לאדמתו, וזה יהיה אם נשוב לה׳ בכל לבבנו ונפשנו אנחנו ובנינו, כמו שנאמר שם, ושבת עד ה׳ אלהיך וגו׳ אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך. וגם אנו מקבלין זה עלינו תמיד בכל יום בברכת אמת ויציב שאחר ק״ש, שכל דברי ה׳ נאמנים ונחמדים עלינו ועל בנינו ודורותינו, ומה מאד יכסה בושה וכלמה את פנינו שאנו מקבלין בכל יום מצותיו באהבה ובחבה עלינו ועל בנינו ודורותינו, ואח״כ אין אנו חוששין כלל בבנינו כשסרים מדרך ה׳, ואדרבא אנו בעצמנו גורמים אותם לזה בנפשנו כשהם ילדים, והרי אנו כדוברי שקרים לפני הקב״ה בכל יום, וכן בברכת התורה אנו מבקשים שנהיה אנחנו וצאצאינו כלנו יודעי שם ה׳ ולומדי תורתו, ולבסוף אנו בעצמנו מסלקים אותם מתורתו ומידיעת השם. לכן אחי, התאוששו ושימו לבבכם אל כל הדברים האמתים האלה, אשר ימס נפש איש הישראלי בהתבוננו על מצב התורה והדת בימינו, ואשר בהמשך הימים אם לא ישימו האבות אשר נגע יראת אלהים בלבבם ליעץ ולפקח בחינוך בניהם להדריכם בדרך התורה והמצוה כדרך אבותינו וכמצווה עלינו באזהרות כפולות ומכופלות וכנ״ל, עלול ח״ו שיופקר התורה לגמרי, ואנה נוליך חרפתנו לפני אבותינו שהם סבלו בדורות הקודמים כמה גזרות ושמדות עבור קיום התורה, ומ״מ לא התרשלו מלהחזיק בניהם לתורת ה׳ ועבודתו כל הימים, וגם במה נצטדק לפני כסא כבודו ית׳ כשישאלו לנו ע"ז. עורו נא אבות רחמנים וחוסו על בניכם ואל תמסרו אותן בנפשכם לסכנת אבדון ח״ו, ואשר הם בעצמן בילדותן לא יוכלו לבחור להם דרך הטוב, ועיניהם נשואות רק לאבותיהם, שידריכום בדרך הטוב והישר לאשרם וטובתם כל הימים. ע״כ התחזקו להתיעץ בנפשכם ומאודכם להדריכם בדרך התורה והמצוה, ותזכו אותם לחיים בעוה״ז וכל טוב בעוה״ב, וכמשה״כ הנ״ל ויצונו ה׳ וגו׳ לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה.