נאומו של הנשיא שמעון פרס בעצרת הכללית של האו"ם

"העם האיראני איננו אויבינו. המנהיגות הפנאטית שלו מהווה בעיה עבורו ודאגה לכלל העולם. המנהיג של איראן מהווה סכנה לעמו, לאזור ולעולם כולו. הוא מבייש את העם האיראני העתיק. הוא מבייש את ערכי האיסלאם. הוא מבייש את הבית הזה, את האומות המאוחדות, את עקרונותיו של הבית ואת ערכיו. הופעתו כאן היא כבר בושה בפני עצמה.

אתמול, מעל במה זו, חידש מנהיג איראן את העלילה האנטישמית החשוכה ביותר, את הפרוטוקולים של זקני ציון, בניסיון להחיות את אחת מעלילות הדם המכוערות ביותר בהיסטוריה. דחייתם הנתעבת של האיראנים את השואה מהווה לעג למציאות שאין עליה עוררין ופגיעה צינית בניצולי הזוועה. איראן ממשיכה לפתח אורניום מועשר וטילים ארוכי טווח. האיראנים מפתחים דת של אימה בניגוד לקריאת בורא העולם לכיבוד החיים. איראן נמצאת במרכז האלימות והפאנאטיות. היא מהווה סכנה לכלל העולם. תביעתה להגמוניה דתית ולשליטה אזורית מחלקת את המזרח התיכון ומרחיקה את הסיכוי לשלום. התמיכה האיראנית בחיזבאללה פיצלה את לבנון. תמיכתה בחמאס מפצלת את הפלסטינים ודוחה את הקמתה של מדינה פלסטינית.

העם היהודי ידע לאורך ההיסטוריה לעמוד מוצק מול פני הרשע. איראן משלבת טילים ארוכי טווח ומוחות קצרי טווח. היא הרה בטרגדיות. המליאה ומועצת הביטחון נושאות באחריות למנוע סבל טרם התרחשותו. ישראל הראתה שדמוקרטיות מסוגלות להגן על עצמן - אין בכוונתנו להשתנות.

לך בדרכם של חוסיין וסאדאת. ראשי ממשלה ישראליים רמזו לסוריה כי למען השלום, אנו מוכנים לבחון פשרה כוללת. על מנת לבנות אמון ולחסוך זמן, הצענו לקיים פגישות פנים אל פנים עם אסד. אנו קוראים לו: 'לך אחרי הדוגמא של הנשיא סאדאת והמלך חוסיין'. אנו עדיין ממתינים לתגובה. אני יודע שקיימת דאגה הולכת וגוברת שהשלום עדיין רחוק, אך ניסיוני רב השנים מעניק לי פרספקטיבה אחרת. נכון שראיתי קיפאון ונסיגה במסע שלנו. אך היום, אני יכול לזהות דרך המובילה לכיוון הנכון. הישראלים והערבים צועדים לכיוון השלום. לאחר וויכוח פנימי ארוך שנים, ישראל הסכימה לפתרון דו-מדיני. ישראל והפלסטינים שהסכימו על בניית מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. ניסינו לסכם את השיחות עוד השנה. זה ייקח יותר זמן, אבל אני מאמין שניתן להשיג זאת במהלך השנה הבאה.

המשא ומתן צמצם פערים, במיוחד בתחום הטריטוריאלי. אבל השלום איננו רק עניין של פשרה טריטוריאלית. פוליטיקאים בני בלייעל דוחים את השלום גם לאחר מציאת פתרונות למחלוקות הטריטוריאליות. בלבנון, יישמנו את החלטה 425, אך חיזבאללה שיתק את המדינה וחסם את הדרך לשלום. ישראל מצדה מציעה שלום מיידי עם לבנון.

נסוגנו לחלוטין מעזה ופירקנו את התנחלויותינו, אך חמאס הגיב בהשתלטות עקובה מדם והפך את רצועת עזה לבסיס עבור ירי טילים. אנשי לוחמה אלו אינם מציעים שום חלופה חיובית - אלא ייסורי איוב. אני מתכבד להזמין את כל המנהיגים לבוא ולדון בשלום בירושלים, הקדושה לכולנו. ישראל תשמח להיענות להזמנה של ראשי מדינות ערביים במקום מפגש שייקבע ובו יוכל להתקיים דו-שיח משמעותי.

יש להציב את שליט בראש סדר היום הבינלאומי. מליאה מכובדת זו חייבת להכניס את שחרורו לראש סדר יומה. החזקת חטוף בעזה מעמיקה את בדידותו ומדרדרת את מצבו. הטרוריזם יהפוך את העולם לבלתי נשלט. אם מאפשרים לקבוצות קטנות של רוצחים אלימים לאיים את אוכלוסיות חפות מפשע, העולם יהיה ללא סדר וללא ביטחון. שדה קרב חסר תקווה.העולם החופשי חייב להתאחד כדי להילחם בתופעה זו.

תכנית החלוקה. מה שאירע במהלך השנים שונה בתכלית מהכוונה המקורית של ההחלטה. למרות שחלו שינויים רבים, האירוניה של ההיסטוריה מזמנת כיום נסיבות דומות. כיום, שוב, אנחנו במרכז האגם. אין טעם לחזור אחורה. ההליכה קדימה תראה לנו כמה אנו קרובים לחופי השלום. הערבים החליפו את "שלושת הלאווים" (לא לשלום, לא למשא ומתן ולא להכרה בישראל - ד.צ) ביוזמת שלום שהונחה על ידי מלך סעודיה. אני קורה למלך להעמיק את יוזמתו, היא עשויה להפוך להזמנה לשלום כולל. אני מתכבד להזמין את כל המנהיגים לבוא ולדון בשלום בירושלים, הקדושה לכולנו.

המשבר הכלכלי אולי משבר זה מתרחש בגלל שאנחנו עשירים וקלים בכספים, אך עניים וכבדים ברעיונות. אנחנו חיים באזור בו המדע ולא האדמה, מהווה את הבסיס לכלכלה.

המדע אינו מסתיים בגבולות, המרחק הוא שמפריע לקידומו. לא ניתן לרכוש חוכמה באמצעות כלי נשק. העתיד אינו בידי הנפט או הזהב. נכסים אינטלקטואליים, המצאות חדשות וחינוך מתקדם הם המפתחות לעתידנו. באזור שלנו, שטחי הגבול יכולים להפוך לשטחים כלכליים שיאפשרו תנועה חופשית של אנשים, סחורות ורעיונות. הם יכולים לעודד תיירות ולבנות חממות היי-טק. המאה ה- 21 מבקשת חלוצים. זוהי הזדמנות להעניק לילדינו שלום וידע, חוזק וחברות. זוהי זכותם, זוהי חובתנו המוסרית".