נאומה של נורה גרינברג בעצרת "ממשיכים בגאווה"

	איננו מורגלים בחשיפה וההתעניינות שניחתו עלינו השבוע. נדרש אסון, פיגוע רצחני, כדי לזכות בתשומת לבו של הרוב ההטרוסקסואלי. הנה נשיא המדינה מכבד אותנו בנוכחותו, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת. התקשורת מרבה לעסוק בנו. הרבה דיבורים נעימים על קבלת השונה והאחר. ולמרות זאת, אני ורבים כמוני מרגישים ומרגישות השבוע כמו קרובי משפחה עניים, נוכחים נפקדים ששמם נשמט ממודעות האבל ומדברי הניחומים. כי ההתעסקות הכללית בקהילה הגאה הקפידה לפסוח על הציבור הטרנסג'נדר. בתמונות ובמסרים שנראו ונשמעו השבוע –בראיונות וכתבות, בנאומים ובהצהרות של אישים, נפרס נרטיב אחיד, המציג רק הומואים ולסביות, ורק כאלה הנראים, נשמעים ומתנהגים כמו סטרייטים רגילים. פרטי התמונה הם אמיתיים, אבל המכלול מטריד ומקומם, כי האחידות הזאת מבליטה את מה שלא מראים, מה שמעלימים, מה שמדחיקים. זה לא מקרי שהמילה טרנסג'נדר כמעט לא מוזכרת בדיווחי התקשורת ובהצהרות האישים. מהתמונה נמחקו כל מי שאינם ערבים לחיך הנורמטיבי המהוגן: אוחצ'ות, הומואים נשיים, לסביות בוצ'יות, קוקסינליות, ג'נדרקווירים, ובכלל נשים וגברים טרנסג'נדרים וטרנסקסואלים, כל אלה נדחקו החוצה. הועלם כל המטריד והמתגרה, כל המפר את השלווה. כל מי שעלול לערער את אשליית הסדר ההטרו-נורמטיבי המדושן-עונג. כי קל מאד להיות ליברלי ולקבל את השונה כאשר השונה הזה תואם בעצם את צלמכם ודמותכם. קל להיות פתוח ולקבל את האחר כאשר אחר זה הוא נורמטיבי, דובר בשפתכם, דוגל בערכים שלכם, עומד באמות המידה האסתטיות שלכם, כאשר האחרות שלו רחוקה מן העין. קשה הרבה יותר לקבל את השונה כאשר השונות שלו מכה בכם כמו אגרוף בפרצוף, כאשר היא מחייבת אתכם לבחון את עמדתכם, כאשר הוא מעמת אתכם עם האחר שבתוך עצמכם. אבל רק הכרה בזכות קיומו של האחר הזה היא הערובה לקיומה של הקהילה הגאה כולה. סובלנות אמיתית עומדת על הלגיטימיות של כל אדם. סובלנות שמתכחשת לשונות שבנו היא שקר. השונות היא האמת. סטרייטים, הומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים. כולנו ביטויים של זהות אנושית. אין האחד לגיטימי יותר מן האחרים. השונות, הגיוון, ריבוי הפנים, הביטויים, הזהויות והתשוקות שלנו, ממחישים את העושר והרבגוניות של ההוויה האנושית, והם הבסיס לתביעתנו לשוויון. מי שמתכחש לכך, מי שדבק בתמונה אחידה שאיננה אלא תעתיק של אידאל הטרו-נורמטיבי, משקר לעצמו ומשקר לנו, ומשתף פעולה עם הדיכוי של כולנו.
– נאומה של נורה גרינברג בעצרת ההזדהות עם קהילת הלהט"ב "ממשיכים בגאווה" בעקבות הרצח בבר-נוער בתל אביב, 8 באוגוסט 2009