נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני שני בתי הקונגרס האמריקאי

מחבר:בנימין נתניהו נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני שני בתי הקונגרס האמריקאי 24 ביולי 2024

כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי Youtube.com @IsraeliPM

תרגום מבוקשת: אתר משרד ראש הממשלה en:PM_Netanyahu's Address to a Joint Meeting of the US Congress

נאום בפני שני בתי הקונגרס האמריקא ב-2024

״אדוני יושב הראש, אני מודה לך על שנתת לי את הכבוד העצום לשאת דברים בפני מעוז הדמוקרטיה הגדול הזה בפעם הרביעית.

אנחנו עומדים היום בצומת דרכים בהיסטוריה. העולם שלנו עובר תהפוכות. במזרח התיכון, ציר הטרור של איראן נמצא בעימות עם אמריקה, ישראל וידידותינו הערביות. זאת אינה התנגשות בין ציוויליזציות - זאת התנגשות בין ברבריות לציוויליזציה. זאת התנגשות בין אלה שמאדירים את המוות לבין אלה שמקדשים את החיים.

כדי שכוחות הציוויליזציה ינחלו ניצחון, על אמריקה וישראל לעמוד יחד. מכיוון שכאשר אנחנו עומדים יחד, קורה דבר מאוד פשוט: אנחנו מנצחים. הם מפסידים.

וידידיי, באתי לכאן היום כדי להבטיח לכם דבר אחד: אנחנו ננצח.

גבירותיי ורבותיי, בדיוק כמו 7 בדצמבר, 1941, ו-11 בספטמבר, 2001, 7 באוקטובר הוא יום אשר ייזכר לדיראון עולם.

זה היה חג שמחת תורה, היום התחיל כיום מושלם. השמיים היו בהירים. אלפי צעירים ישראלים חגגו בפסטיבל מוסיקה בטבע. לפתע, בשעה 6:29 בבוקר, כשהילדים ישנו עדיין בשקט במיטותיהם בישובים ובקיבוצים ליד עזה, גן העדן הפך לגיהינום. 3,000 מחבלי חמאס הסתערו אל תוך ישראל. הם שחטו 1,200 אנשים מ-41 מדינות, ביניהם 39 אמריקנים. באופן יחסי, אם נשווה את גודל האוכלוסייה, דומה הדבר ל-20 פעמים 11 בספטמבר ביום אחד. והמפלצות האלה אנסו נשים, ערפו את ראשיהם של גברים, שרפו תינוקות בעודם בחיים. הם רצחו הורים בפני ילדיהם וילדים בפני הוריהם. הם גררו 255 אנשים, חיים ומתים, אל תוך המרתפים החשוכים של עזה.

ישראל כבר השיבה הביתה 135 מהחטופים הללו, מתוכם שבעה שחולצו במבצעים נועזים. אחת מהחטופים הללו, נועה ארגמני, יושבת פה בגלריה ליד רעייתי שרה.

בבוקר שבעה באוקטובר, העולם כולו ראה את מבטה המיואש של נועה כשהיא נחטפה באלימות לתוך עזה על גבי אופנוע. פגשתי את אימה של נועה, ליאורה, לפני מספר חודשים. היא סבלה מסרטן סופני. היא אמרה לי, "ראש הממשלה, יש לי משאלה אחת אחרונה. אני רוצה לחבק את בתי נועה פעם אחת אחרונה לפני שאמות".

לפני חודשיים, אישרתי מבצע חילוץ נועז של הקומנדו. יחידות העילית, וביניהם קצין עז נפש בשם ארנון זמורה שנפל בקרב הזה, הצילו את נועה ושלושה חטופים נוספים.

אני חושב שזה היה אחד הרגעים המרגשים ביותר, כאשר נועה התאחדה עם אימה, ליאורה, ומשאלתה של אימה התגשמה. נועה, אנחנו נרגשים כל כך שאת איתנו היום. תודה רבה.

משפחות רבות של חטופים נמצאות איתנו היום, כולל אליהו ביבס. אליהו ביבס הוא סבם של שני הילדים הג'ינג'ים היפהפיים, האחים ביבס, פעוטות. הם נחטפו יחד עם אימם ועם בנו של אליהו. כל המשפחה נחטפה. שני ילדים ג'ינג'ים יפהפיים נלקחו בשבי. כמה מפלצתיות.

נמצאת איתנו גם איריס חיים, שבנה יותם הצליח בגבורה להימלט משבי החמאס יחד עם שני ישראלים נוספים. באופן טראגי, הם נהרגו בדרכם חזרה אלינו. גם משפחות של חטופים אמריקאיים נמצאות פה איתנו.

הסבל של המשפחות האלה בלתי ניתן לתיאור. נפגשתי איתן שוב אתמול והבטחתי להן שלא אשקוט עד שכל אהוביהן יהיו בבית - כולם.

בעודנו מדברים, אנחנו פועלים נמרצות למען שחרורם, ואני בטוח שמאמצים אלה יישאו פרי. חלק מהמאמצים נעשים ברגעים אלה ממש.

אני מודה לנשיא ביידן על מאמציו לטובת החטופים וגם לטובת משפחות החטופים.

אני מודה לנשיא ביידן על תמיכתו הכנה בישראל לאחר ההתקפה האכזרית בשבעה באוקטובר. בצדק, הוא כינה את חמאס "רשע טהור". הוא שלח שתי נושאות מטוסים למזרח התיכון כדי למנוע מלחמה רחבה יותר, והוא הגיע לישראל כדי לעמוד יחד איתנו בשעתנו הקשה ביותר, ביקור שלעולם לא יישכח.

הנשיא ביידן ואני מכירים כבר יותר מ-40 שנה. אני מודה לו על יובל של ידידות לישראל ועל היותו, כפי שהוא מגדיר את עצמו, ציוני גאה. למעשה הוא אומר שהוא ציוני אירי-אמריקני גאה.

ידידיי, כבר למעלה מתשעה חודשים שחיילי ישראל מפגינים אומץ אין קץ.

נמצא איתנו היום סגן אביחיל ראובן. אביחיל הוא קצין בצנחנים. משפחתו עלתה ארצה מאתיופיה. בשעות הבוקר המוקדמות בשבעה באוקטובר, אביחיל שמע על מסע ההרג של חמאס. הוא לבש מדים, לקח את הרובה, אך לא היה לו רכב, אז הוא רץ 13 קילומטרים לקו החזית כדי להגן על עמו. שמעתם נכון. הוא רץ 13 קילומטרים, הגיע לקו החזית, הרג מחבלים רבים והציל את חייהם של רבים. אביחיל, כולנו מוקירים את גבורתך יוצאת הדופן.

ישראלי נוסף שנמצא פה היום, עומד ליד אביחיל. זהו רב-סמל ראשון אשרף אלבחירי. אשרף הוא חייל בדואי מהקהילה הישראלית-מוסלמית ברהט. בשבעה באוקטובר, גם אשרף חיסל מחבלים רבים. קודם הוא הגן על חבריו לנשק בבסיס הצבאי, ואז מיהר להגן על הישובים הסמוכים, כולל הקהילה ההרוסה של קיבוץ בארי.

כמו אשרף, חיילי צה"ל המוסלמים לחמו לצד אחיהם לנשק היהודים, הדרוזים, הנוצרים ואחרים באומץ לב אדיר.

גיבור נוסף, סגן אסא סופר, נמצא איתנו גם. אסא לחם כקצין בשריון והוא נפצע בקרב. הוא נפצע בזמן שהגן על חבריו מרימון. הוא איבד את ידו הימנית ואת הראייה בעינו השמאלית. הוא מתאושש, ובאופן מדהים, אסא ישוב בקרוב לשירות פעיל כמפקד פלוגת טנקים.

נודע לי עכשיו שנמצא כאן גיבור רביעי, סגן יונתן בן חמו שאיבד את רגלו בעזה והמשיך להילחם.

ידידיי, אלה הם חיילי ישראל: זקופי קומה, עשויים ללא חת, חסרי מורא.

כתוב בתנ"ך, "עם כלביא יקום". הם קמו כאריות, כאריות יהודה, כאריות ישראל.

גבירותיי ורבותיי, חיילי וחיילות צה"ל מגיעים מכל קצוות החברה הישראלית, מכל עדה, מכל צבע, מכל אמונה, מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים. בכולם פועמת הרוח הבלתי מנוצחת של המכבים, הלוחמים היהודיים האגדיים מימי קדם.

נמצא איתנו היום יחיאל לייטר, אביו של אחד מהמכבים האלה. אביו של יחיאל נמלט מהשואה ומצא מקלט באמריקה. כאשר היה איש צעיר, יחיאל עלה לארץ והקים משפחה עם שמונה ילדים. הוא קרא לבנו הבכור משה, על שם אביו. משה היה קצין נערץ באחת מיחידות הקומנדו שלנו. הוא שירת בהצטיינות במשך שני עשורים בזמן שגידל שישה ילדים משל עצמו.

בשבעה באוקטובר, משה התנדב לשוב ולהילחם. ארבע שבועות מאוחר יותר, הוא נהרג בהתפוצצות פיר מנהרה ממולכד ליד מסגד. בהלוויית בנו אמר יחיאל: "אם מדינת ישראל לא הייתה קמה לאחר השואה, התמונה שהייתה צרובה בזיכרון הקולקטיבי שלנו היא תמונתו של הילד בגטו ורשה עם הידיים המורמות מעלה אל מול הרובים של הקלגסים הנאצים. אבל מדינת ישראל קמה", המשיך יחיאל - "ובזכות גבורתם של חיילים כמו משה בני, העם היהודי כבר איננו חסר ישע מול אויבינו".

יחיאל, אנא עמוד כדי שנוכל להוקיר את ההקרבה של בנך. אני מתחייב בפניך ובפני כל המשפחות השכולות בישראל, שחלקן נמצאות באולם הזה היום, שההקרבה של אהוביכם לא תהיה לשווא. היא לא תהיה לשווא משום ש"לעולם לא עוד" לא יכולה להיות הבטחה ריקה. היא מוכרחה להיות תמיד נדר מקודש. ואחרי שבעה באוקטובר, "לעולם לא עוד" - זה עכשיו.

ידידיי, כדי שנביס את אויבינו האכזריים נדרשים אומץ וצלילות דעת. צלילות דעת מתחילה ביכולת להבחין בין טוב לרע. אולם זה מעורר תמיהה שרבים מאלה שמוחים נגד ישראל בוחרים להיות בצד הרשע. הם עומדים לצד חמאס. הם עומדים לצד אנסים ורוצחים. הם עומדים לצד אנשים שנכנסו לקיבוצים, אל תוך בית שבו ההורים הסתירו את הילדים, שני תינוקות, בעליית גג סודית. הם רצחו את המשפחה, קודם את ההורים, ואז מצאו את הפתח לעליית הגג הסודית והם רצחו את התינוקות. ומפגינים אלה תומכים בהם. הם צריכים להתבייש בעצמם.

הם מסרבים לעשות הבחנה פשוטה בין אלה שפוגעים במחבלים לבין אלה שפוגעים באזרחים, בין מדינת ישראל הדמוקרטית לבין המחבלים הפושעים של חמאס. למדנו לאחרונה מראש המודיעין הלאומי של ארה"ב שאיראן מממנת ומקדמת את ההפגנות האנטי-ישראליות באמריקה. הם רוצים לשבש את הסדר באמריקה. אז המפגינים האלה שרפו דגלים של אמריקה אפילו בארבעה ביולי. אני מצדיע לחברי האחווה באוניברסיטת צפון קרוליינה שהגנו על הדגל האמריקאי. הם הגנו על הדגל האמריקאי מפני המפגינים האנטי-ישראליים.

למיטב ידיעתנו, איראן מממנת את ההפגנות נגד ישראל שמתרחשות ממש עכשיו מחוץ לבניין הזה - לא רבות, אך הן קיימות - שם וברחבי העיר. יש לי מסר עבור המפגינים האלה: כאשר העריצים בטהרן, אלה שתולים הומוסקסואלים ממנופים ורוצחים נשים משום שלא כיסו את שערן, מהללים, מקדמים ומממנים אתכם זה אומר שהפכתם להיות באופן רשמי אידיוטים שימושיים בשירות איראן.

זה לא ייאמן. בין המוחים יש כאלה שמרימים שלטים שעליהם כתוב "גייז למען עזה". באותה מידה הם היו יכולים להניף שלטים שעליהם כתוב "עופות למען KFC".

המפגינים צועקים "מהנהר עד הים", אך לרבים מהם אין מושג על איזה נהר ועל איזה ים הם מדברים. והם נכשלים לא רק בגיאוגרפיה. הם נכשלים גם בהיסטוריה. הם טוענים שישראל היא מדינה קולוניאליסטית. הם אינם יודעים שבארץ ישראל התפללו אברהם, יצחק ויעקב, הטיפו ישעיהו וירמיהו, ומלכו דוד ושלמה?

במשך כמעט 4,000 שנה, ארץ ישראל הייתה מולדתו של העם היהודי. היא תמיד היתה הבית שלנו. היא תמיד תהיה הבית שלנו.

ולא רק המוחים בקמפוסים טועים בזה. מדובר גם באנשים שמנהלים את האוניברסיטאות האלה. שמונים שנה אחרי השואה, לא היה בכוחן של הנשיאות של האוניברסיטאות הרווארד, פן, ואני מתבייש לומר שגם MIT, שבה אני למדתי, לגנות את הקריאות לרצח עם של יהודים. אתם זוכרים מה הן אמרו? הם אמרו שזה ׳תלוי הקשר׳. אז הרשו לי לספק לאקדמאיות המבולבלות האלה קצת הקשר.

אנטישמיות היא השנאה העתיקה ביותר. במשך מאות שנים, מה שקדם לרצח של יהודים הוא האשמות פרועות שהופנו נגדם. האשימו אותנו בהכול - מהרעלת בארות להפצת מגפות, לשימוש בדמם של ילדים שנשחטו כדי לאפות מצות לפסח. שקרים אנטישמיים מגוחכים אלה הובילו לרדיפת יהודים, לרצח המוני, ובסופו של דבר, לרצח העם הנורא בהיסטוריה - השואה.

בדיוק כפי ששקרים זדוניים הוטחו במשך מאות שנים בעם היהודי, שקרים זדוניים מוטחים עכשיו במדינה היהודית. מטרתם של דברי הלעז השערורייתיים שצובעים את ישראל כגזענית ורצחנית היא לעשות דה-לגיטימציה לישראל ודמוניזציה למדינה היהודית וליהודים באשר הם. אין זה מפתיע שאנחנו עדים לעליה מבהילה באנטישמיות באמריקה ובעולם.

ידידיי, בכל מקום ובכל זמן שאנחנו עדים לאנטישמיות, עלינו לגנות אותה באופן שאינו משתמע לשתי פנים ולהיאבק בה בנחישות, ללא יוצא מן הכלל. ואל תלכו שולל אחר אנשים לבושים גלימות משי מהודרות שמדברים גבוהה גבוהה על חוק וצדק, כאשר הם מעלילים עלילות דם על המדינה היהודית.

הנה מקרה לדוגמה: באופן מחפיר האשים התובע בבית המשפט הבינלאומי הפלילי את ישראל בהרעבה מכוונת של האזרחים בעזה. זאת שטות גמורה. זה שקר מוחלט. ישראל אפשרה את הכנסתן של 40,000 משאיות סיוע לתוך עזה. מדובר בחצי טון של מזון ויותר מ-3,000 קלוריות עבור כל גבר, אישה וילד בעזה. אם יש בעזה פלסטינים שאינם מקבלים מספיק אוכל, זה לא בגלל שישראל עוצרת את זה, זה בגלל שחמאס גונב את זה.

והנה שקר נוסף: אותו תובע מאשים את ישראל בכך שאנחנו פוגעים במזיד באזרחים. על מה לעזאזל הוא מדבר? צה"ל פיזר מיליוני עלונים, שלח מיליוני הודעות טקסט וביצע מאות אלפי שיחות טלפון כדי להרחיק אזרחים פלסטינים מאזורי הסכנה. במקביל, חמאס עושה כל מה שהוא יכול כדי לסכן אזרחים פלסטינים. הם יורים רקטות מבתי ספר, מבתי חולים, ממסגדים. הם אפילו יורים באנשים שלהם כאשר הם מנסים להתרחק מאזור הלחימה. בכיר בחמאס, פתחי חמאד, התגאה בכך שנשים וילדים פלסטינים מצטיינים כמגנים אנושיים. אלה המילים שלו: "מצטיינים כמגנים אנושיים". איזו רשעות מפלצתית.

עבור ישראל, כל מוות של אזרח הוא טרגדיה. עבור חמאס זה אסטרטגיה. הם למעשה רוצים שאזרחים פלסטינים ימותו כדי שישראל תוכפש בתקשורת הבין-לאומית ותהיה תחת לחץ לסיים את המלחמה לפני שתנצח אותה.

זה יאפשר לחמאס לשרוד, וכפי שנשבעו לעשות, לבצע את שבעה באוקטובר שוב ושוב ושוב. אני מבטיח לכם, יהיו הלחצים אשר יהיו, לעולם לא אתן לזה לקרות.

רוב האמריקנים לא מאמינים לתעמולה של חמאס. הם ממשיכים לתמוך בישראל. ואני רוצה לומר תודה לאמריקה, ותודה לסנאטורים וחברי קונגרס שממשיכים לתמוך בנו, ממשיכים לתמוך בישראל, ממשיכים לתמוך באמת ולא מאמינים לשקרים.

באשר למיעוט שמאמין להונאה של חמאס, אני מציע שתקשיבו לקולונל ג'ון ספנסר. ג'ון ספנסר הוא ראש תחום לוחמה אורבנית ב׳ווסט פוינט׳. הוא חקר כל מערכה בשטח בנוי, לא רק בהיסטוריה המודרנית, אלא בכל ההיסטוריה.

הוא אמר שישראל מפעילה אמצעים כדי להימנע מפגיעה באזרחים יותר מכל צבא בהיסטוריה ויותר ממה שהחוק הבין-לאומי מחייב.

משום כך, למרות כל השקרים ששמעתם, במלחמה בעזה היחס בין הרוגים מעורבים להרוגים בלתי מעורבים הוא הנמוך ביותר בהיסטוריה של לוחמה אורבנית. ואתם רוצים לדעת איפה בעזה היחס הזה הוא הנמוך ביותר? ברפיח. אתם זוכרים מה אמרו? שאם ישראל תיכנס לרפיח ייהרגו אלפי אזרחים, אפילו עשרות אלפים.

אז בשבוע שעבר הייתי ברפיח. ביקרתי שם את הכוחות שלנו במלחמה שלהם נגד גדודי המחבלים הנותרים של חמאס. שאלתי שם מפקד כמה מחבלים הם חיסלו ברפיח. הוא נתן לי מספר מדויק: 1,203. שאלתי אותו כמה אזרחים נהרגו. הוא ענה לי שכמעט אף אחד. למעט אירוע אחד שבו רסיס של פצצה פגע במחסן נשק של חמאס ונהרגו בשוגג כ-24 אנשים. אתם רוצים לדעת מדוע? משום שישראל הרחיקה אזרחים מאזורי הסכנה. אנשים אמרו שלא נצליח לעשות את זה, אבל עשינו את זה.

הגיבורים שנמצאים כאן היום, החיילים האמיצים של ישראל, לא ראויים לגינוי על האופן שבו הם נלחמים בעזה. הם ראויים לשבח.

אני מודה לכל מי שהתנגד להאשמות השווא של בית המשפט הבין-לאומי הפלילי ותמך באמת. השקרים האלה אינם רק הוצאת דיבה, הם ממש מסוכנים. בית המשפט מנסה לכבול את ידי ישראל ולמנוע מאיתנו להגן על עצמנו. ואם ידיה של ישראל יהיו כפותות, אמריקה תהיה הבאה בתור. אומר לכם מה עוד יקרה: יכולתן של כל הדמוקרטיות להגן על עצמן תיפגע. זה מה שעומד על הכף. אני מבטיח לכם, ידיה של המדינה היהודית לעולם לא יכפתו. ישראל תמיד תגן על עצמה.

ידידיי, איראן נמצאת מאחורי כל הטרור במזרח התיכון, כל התוהו ובוהו, כל הכאוס. וזה לא מפתיע. כאשר הקים את הרפובליקה האיסלאמית, האייתוללה חומייני נשבע לייצא את המהפכה האסלאמית שלהם לעולם כולו. שאלו את עצמכם איזו מדינה עומדת בסופו של דבר בדרכה של איראן ליישם את התוכנית הזדונית שלה לכפות אסלאם קיצוני על כל העולם? התשובה ברורה. זאת אמריקה, מגינת התרבות המערבית והמעצמה הגדולה ביותר בעולם. ולכן איראן רואה באמריקה את האויבת הגדולה ביותר שלה.

בחודש שעבר שמעתי התבטאות של שר החוץ של אחת משלוחותיה של איראן, חיזבאללה. ההערה נאמרה כביכול בעניין המלחמה בעזה, אך היא שופכת אור בנושא אחר. הוא אמר: "זאת אינה מלחמה עם ישראל. ישראל היא לא יותר מאשר כלי. המלחמה המרכזית, המלחמה האמיתית, היא עם אמריקה".

המשטר האיראני נלחם באמריקה מהרגע שבו הם עלו לשלטון. ב-1979 הם פרצו לשגרירות האמריקאית והחזיקו אמריקנים רבים כבני ערובה במשך 444 ימים. מאז, שלוחות הטרור של איראן תקפו את אמריקה במזרח התיכון ומחוצה לו. בביירות הם הרגו 241 אנשי צבא אמריקנים. באפריקה, הם הפציצו שגרירויות של ארה"ב. בעירק, הם סיפקו חומרי נפץ שפצעו והרגו אלפי חיילים אמריקנים. הם שלחו פלוגות מוות לאמריקה. הם שלחו לכאן יחידות חיסול לרצוח מזכיר מדינה לשעבר ויועץ לביטחון לאומי לשעבר. לאחרונה נודע לנו שבעזות מצח, הם איימו לרצוח את הנשיא טראמפ.

אך איראן מבינה שבמטרה לקרוא תיגר על אמריקה, עליה לכבוש ראשית את המזרח התיכון. לשם כך יש לה הרבה שלוחות, ביניהן החות'ים, חיזבאללה וחמאס. אולם בלב לבו של המזרח התיכון, בדרכה של איראן עומדת דמוקרטיה אחת פרו-אמריקאית גאה – המדינה שלי, מדינת ישראל.

ולכן ההמון בטהרן קורא "מוות לישראל" לפני שהוא קורא "מוות לאמריקה". עבור איראן, קודם ישראל, אחר כך אמריקה. אז כשישראל נלחמת בחמאס, אנחנו נלחמים באיראן. כשאנחנו נלחמים בחיזבאללה, אנחנו נלחמים באיראן. וכשאנחנו נלחמים באיראן, אנחנו נלחמים באויבת הקיצונית והרצחנית ביותר של ארצות הברית.

ודבר נוסף, כאשר ישראל פועלת כדי למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני שיוכל להשמיד את ישראל ולאיים על כל עיר באמריקה, אנחנו לא רק מגינים על עצמנו, אנחנו מגינים גם עליכם.

ידידיי, אם תזכרו דבר אחד, רק דבר אחד מהנאום הזה, זיכרו את זה: האויבים שלנו הם האויבים שלכם, המלחמה שלנו היא המלחמה שלכם והניצחון שלנו יהיה הניצחון שלכם.

גבירותיי ורבותיי, הניצחון הזה נמצא בהישג יד. ניצחון של ישראל על חמאס יהווה מכה חזקה לציר הטרור של איראן. חלק נוסף של הציר הזה, חיזבאללה, תקף את ישראל בשמונה באוקטובר, יום אחרי ההתקפה של חמאס. חיזבאללה שיגר אלפי טילים ומל"טים אל ישראל. 80,000 מאזרחי ישראל מצפון הארץ פונו מבתיהם והם למעשה עכשיו פליטים בארצם. אנחנו מחויבים להשיבם לבתיהם. אנחנו מעדיפים לעשות את זה באמצעות דיפלומטיה. אך אני אומר בבירור: ישראל תעשה כל מה שהיא צריכה כדי להשיב את הביטחון לגבול הצפוני ולהשיב את אזרחינו לבתיהם בשלום.

ביום שישי האחרון, שלוחה שלישית של איראן, החות'ים, תקפו את ישראל עם מל"ט קטלני. הוא התפוצץ עשרות מטרים מהקונסוליה האמריקאית. אדם אחד נהרג בהתקפה, ותשעה נוספים נפצעו. בשבת, אישרתי תגובה מהירה להתקפה.

ידעו אויבינו: מי שתוקף את ישראל ישלם מחיר כבד מאוד.

ובעודנו מגינים על עצמנו בכל החזיתות, אני יודע שאמריקה תומכת בנו. אני מודה לכם על כך, כולכם, משתי המפלגות. תודה רבה.

ידידיי, זה עשרות שנים שאמריקה מספקת סיוע צבאי נדיב לישראל, וישראל, אסירת התודה, מספקת לאמריקה מודיעין קריטי שהציל חיי רבים. פיתחנו ביחד מערכות נשק מהמתוחכמות ביותר בעולם. אני בורר את מילותיי בקפידה: ביחד פיתחנו מערכות נשק מהמתוחכמות ביותר בעולם, שסייעו להגן של שתי המדינות שלנו. אנחנו גם עוזרים למנוע את הצורך בחיילים אמריקנים בשטח בזמן שאנחנו מגינים על האינטרסים המשותפים שלנו במזרח התיכון.

אני מאוד מעריך את תמיכתה של אמריקה, כולל במלחמה הנוכחית. אך אנחנו נמצאים ברגע חשוב. זירוז הסיוע האמריקאי יוכל להאיץ את סיום המלחמה בעזה ולמנוע מלחמה רחבה יותר במזרח התיכון.

במלחמת העולם השניה, כשבריטניה נלחמה בחזית הציוויליזציה, כידוע, וינסטון צ'רצ'יל אמר לאמריקנים: "תנו לנו כלים ואנחנו נסיים את העבודה". היום, כשישראל נלחמת בחזית הציוויליזציה, אני אומר לאמריקנים: "תנו לנו כלים מהר יותר, ונסיים את העבודה מהר יותר".

ידידיי, המלחמה בעזה יכולה להסתיים מחר אם חמאס ייכנע, יתפרק מנשק וישחרר את כל החטופים. אך אם לא יעשו זאת, ישראל תילחם עד שכל היכולות הצבאיות של חמאס והשלטון שלו בעזה יושמדו.

זאת המשמעות של ניצחון מוחלט, ואנחנו לא נסתפק בפחות בכך.

יום אחרי שנביס את חמאס, עזה חדשה תוכל להתפתח. החזון שלי ליום הזה הוא עזה מפורזת וחופשיה מקיצוניות. ישראל לא מעוניינת ליישב מחדש את עזה. אך בעתיד הנראה לעין עלינו לשמור על השליטה הביטחונית שם כדי למנוע התחדשות הטרור וכדי להבטיח שעזה לעולם לא תאיים יותר על ישראל.

בעזה צריך להיות מנהל אזרחי שמנוהל בידי פלסטינים שאינם שואפים להשמיד את ישראל. זאת לא בקשה גדולה מדי. זהו תנאי בסיסי ויש לנו זכות לבקש ולקבל אותו.

דור חדש של פלסטינים לא ילמד לשנוא יהודים אלא לחיות איתנו בשלום. שני הרעיונות, פירוז מנשק ומניעת קיצוניות יושמו בגרמניה וביפן אחרי מלחמת העולם השנייה, וזה הוביל לעשרות שנים של שלום, שגשוג וביטחון.

לאחר שננצח, ובסיוע של שותפות אזוריות, פירוז ומניעת קיצוניות בעזה יוכלו גם להביא עתיד של ביטחון, שגשוג ושלום. זה החזון שלי עבור עזה.

והנה החזון שלי עבור המזרח התיכון, והוא גם נשען בחלקו על מה שראינו אחרי מלחמת העולם השנייה: אחרי המלחמה, אמריקה הקימה ברית ביטחונית באירופה כדי לעמוד מול האיום הסובייטי הגובר. באופן דומה, אמריקה וישראל יכולות להקים ברית ביטחונית במזרח התיכון כדי לעמוד מול האיום הגובר מאיראן.

כל המדינות שיש להן שלום עם ישראל וכל המדינות שיהיה להן שלום עם ישראל צריכות לקבל הזמנה להצטרף לברית הזאת. ראינו רמז לברית הפוטנציאלית הזאת ב-14 באפריל. יותר משש מדינות, בהובלת ארצות הברית, פעלו יחד עם ישראל כדי לנטרל מאות טילים ומל"טים ששיגרה איראן אלינו. תודה לך, הנשיא ביידן, על שהקמת את הקואליציה הזאת.

הברית החדשה שאותה אני חוזה תהיה הרחבה טבעית של הסכמי אברהם פורצי הדרך. הסכמים אלה הביאו שלום בין ישראל לבין ארבע מדינות ערביות, והן זכו לתמיכה הן של רפובליקנים והן של דמוקרטים.

יש לי שם לברית החדשה הזאת - אני חושב שעלינו לקרוא לה "ברית אברהם".

אני מודה לנשיא טראמפ על מנהיגותו בתיווך הסכמי אברהם ההיסטוריים. כמו האמריקנים, ישראלים חשו הקלה כאשר הנשיא טראמפ ניצל מההתקפה השפלה על חייו, מההתקפה השפלה על הדמוקרטיה האמריקאית. אין מקום לאלימות פוליטית בדמוקרטיה.

אני גם מודה לנשיא טראמפ על כל מה שעשה עבור ישראל, מההכרה בריבונותנו על רמת הגולן, לעמידה מול התוקפנות של איראן, להכרה בירושלים כעיר הבירה של ישראל והעתקת השגרירות אליה. זאת ירושלים, בירתנו הנצחית שלעולם לא תחולק שוב.

ידידיי היקרים, דמוקרטים ורפובליקנים, למרות הזמנים הקשים, יש בי תקווה לעתיד. יש בי תקווה לגבי ישראל משום שהעם שלי, העם היהודי, עלה ממצולות הגיהינום, מנישול ורצח עם, וכנגד כל הסיכויים כוננו שוב את ריבונותנו בארץ אבותינו, בנינו דמוקרטיה חזקה ותוססת, דמוקרטיה שפורצת את גבולות החדשנות לטובת האנושות כולה.

יש בי תקווה לגבי אמריקה משום שיש בי תקווה לגבי האמריקנים. אני יודע כמה הקריבו אזרחי המדינה הזאת כדי להגן על החירות. אמריקה תמשיך להיות כוח של אור וטוב בעולם אפל ומסוכן. עבור אנשים חופשיים בכל מקום, אמריקה תמשיך להיות מגדלור של חירות כפי שחזו האבות המייסדים שלה ב-1776.

אני בטוח שאם שתי המדינות שלנו יעבדו יחד, נביס את העריצים והמחבלים שמאיימים על שתינו. כראש ממשלתה של ישראל, אני מבטיח שלא משנה כמה זמן יידרש או כמה קשה תהיה הדרך, ישראל לא תרפה ידיה. ישראל לא תתכופף. נגן על אדמתנו. נגן על אזרחינו. נילחם עד לניצחון: ניצחון החירות על העריצות, ניצחון החיים על המוות, ניצחון הטוב על הרע. אנחנו מתחייבים לכך.

נמשיך לפעול עם ארצות הברית ועם שותפותינו הערביות כדי לשנות את האזור הבעייתי שלנו, מביצה של דיכוי, עוני ומלחמה, לנווה מדבר של כבוד, שגשוג ושלום. במשימה אצילית זאת, כמו ברבות אחרות, ישראל תהיה תמיד בת ברית חיונית לאמריקה. באש ובמים, בזמנים טובים ובזמנים קשים, ישראל תהיה תמיד ידידה נאמנה ושותפה איתנה.

בשם אזרחי ישראל, אני אומר היום תודה, אמריקה. תודה על התמיכה והסולידריות, תודה על שאתם עומדים לצדה של ישראל בשעת צרה. ביחד נגן על הציוויליזציה המשותפת שלנו. ביחד נבטיח עתיד מזהיר לשני העמים שלנו.

יברך האל את ישראל, יברך האל את אמריקה ויברך האל את הברית החשובה בין ישראל לאמריקה לעד״.