משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות דעות

א׳:ו׳

וע"ד זו קראו כו' להודיע שהן דרכים כו'. - נ"ב נתבאר יפה במורה פרק נ"ד עיי"ש.

ב׳:ג׳

והוא גובה לב. - נ"ב יעוין פ"ד באבות פירוש המשנה ובשבת דף ק"ד הוסיף לך כפיפה על כפיפתו יעו"ש.

ובעלי כעס אין חייהם חיים. - נ"ב פרק ערבי פסחים. שלשה אינן חייהן חיים הרתחנין.

ב׳:ו׳

ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב. - הוא ממה שאמרו בפרק ערבי פסחים דף קי"ג שלשה הקב"ה שונאן המדבר אחד בפה ואחד בלב, דאם מהך דהזהב דהן שלך צדק הוא במקח וממכר יעוין רש"י שם וזה נכלל בהך דמשאו ומתנו באמונה כו' לקמן פ"ה הלכה י"ג.

ג׳:ג׳

זה הענין נתבאר יותר בשמונה פרקים לרבינו פ"ה.

ד׳:א׳

לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב. - נ"ב עד דכפנית אכול, שם.

ולא ישתה כו' צמא. - נ"ב עד דצמית שתי. שם.

אל ישהא נקביו כו'. - עד דרתחא קדירך שפיך ברכות ס"ב וערש"י שם.

ד׳:ב׳

אלא יפחות כמו רביע כו'. - נ"ב אכול שליש כו' ריש פרק מי שאחזו עיין.

ולא יאכל עד שיבדוק כו'. - נ"ב ת"ר הנכנס לסעודת קבע מהלך י' פעמים ד' אמות ברכות כ"ג.

ד׳:ג׳

וכל המטייל אחר אכילתו. - נ"ב טיול מרובה ואינו סותר לדברי הגמרא ב"מ קי"ב.

ד׳:ה׳

ולא יישן ביום. - סוכה כ"ו.

ד׳:ח׳

ואוכל את החומץ. - נ"ב שבת קי"ד שהחומץ יפה בשעת השרב.

ד׳:ט׳

ובימות הגשמים אבל בימות החמה כו'. - נ"ב עיין עירובין דף נ"ו כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים, ובגיטין דף ע' וגדגדניות וכשות שלא בזמנה כו' בזמנה תמוז שלא בזמנה טבת כו' ודוק והחרדל כו' יעוין ברכות מ' ע"א.

ד׳:י״א

וכן החרובין רעין לעולם. - נ"ב קידושין דף ס"ב חרב תאוכלו.

ד׳:י״ז

ואם צמא כשיצא מן המרחץ כו' יערב המים ביין כו'. - נ"ב שבת דף ק"מ יין ישן ומים צלולים דעבידי לבי מסותא למיקר עיי"ש.

ד׳:י״ט

כל השטוף בבעילה כו'. - נ"ב שבת דף קנ"ב וכל השטוף בזימה כו' דברים שעושה בילדותו משחירין פני' וערש"י שם.

ה׳:א׳

כשם שהחכם כו' כך צריך וכו'. - נ"ב ספרי ברכה כך ת"ח ניכרים בהילוכם ובדיבורם ובעטיפתן בשוק.

אמרו חכמים כו'. - גמרא שבת דף קנ"א עיי"ש.

ה׳:ב׳

ולא יאכל אצל עמי הארץ. - נ"ב ברכות דף מ"ג ואל יסב במסיבת ע"ה.

ה׳:ט׳

ולא יהא בשרו כו' כמו בגדי פשתן כו'. - נ"ב יעוי' יומא דף ל"ה בר"א בן חרסום יעו"ש.

ה׳:י״א

בכסף משנה. איפכא כתיב.

וכן בירמיה קפיטל כ"ט בנו בתים כו' ונטעו גנות וקחו כו' נשים כו'.

ה׳:י״ג

ומוותר לאחרים כו'. - נ"ב מגילה כ"ח [ע"ב].

ו׳:י׳

אבל עונה אותם כו' ללמדן תורה או אומנות. - יעוין מכות דף ח' ע"ב מצוה קעביד, בשוליא דנגרי, חיותא הוא דלמדי'.

שנאמר כי ד' יריב ריבם. - פירוש דכתיב משלי כ"ב אל תגזול דל כי דל הוא כו' ואל תדכא עני בשער ומי הוא בשער הלא כתיבו ליתום ואלמנה אשר בשעריך וכן פרש"י סוף ב"ק כי ד' יריב ריבם וקבע קובעיהם נפש, אמנם הוא ט"ס וצ"ל הכתוב דקפיטל כ"ג ובשדה יתומים אל תבוא כי גואלם חזק הוא יריב ריבם אתך.

ז׳:ג׳

אמרו חכמים כו' ואין לו חלק לעוה"ב כו'. - קל וחומר מעובר אחורי אשה בנהר דאין לו חלק לעוה"ב עירובין י"ח. ובירושלמי פ"ק דפאה, כנגדן, ארבעה דברים שנפרעין מן האדם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, ואלו הן ע"ז גלוי עריות שפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולן, ועיין שם סוף הלכה, ובמדרש אגדת בראשית פ"ג עיי"ש, ונתבאר בפירוש המשנה אבות פרק א' יעוי"ש. ובהגהות מימוני, בירושלמי כו' נ"ב פ"ק דפאה.