משתמש:Sgbmzm/ספר שמות/מעוצב

ספר שמות/מעוצב על ידי שמחה גרשון בורר - בבדיקה

חלק ראשון: תולדות יציאת בני ישראל ממצרים

השעבוד במצרים וגזירת הריגת הבנים

קישור לספר בראשית: בני ישראל שירדו למצרים מתו, וזרעם התרבה מאוד

[פרשת שמות]

פרק א: א וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים מִצְרָיְמָה^[1] אֵת יַעֲקֹב; אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.

ב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה.

ג יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן.

ד דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר.

ה וַיְהִי כׇּל־נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ־יַעֲקֹב, שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם.

ו וַיָּמׇת יוֹסֵף וְכׇל־אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא.

ז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.

גזירות השעבוד והריגת הבנים

ח וַיָּקׇם מֶלֶךְ־חָדָשׁ עַל־מִצְרָיִם; אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יוֹסֵף.

ט וַיֹּאמֶר אֶל־עַמּוֹ:

הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.

י הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ; פֶּן־יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי־תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה: וְנוֹסַף גַּם־הוּא עַל־שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם־בָּנוּ - וְעָלָה מִן־הָאָרֶץ.

יא וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה, אֶת־פִּתֹם וְאֶת־רַעַמְסֵס.

יב וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

יג וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.

יד וַיְמָרְרוּ אֶת־חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכׇל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה; אֵת כׇּל־עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר־עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.

טו וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת - אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה - טז^[2] וַיֹּאמֶר:

בְּיַלֶּדְכֶן אֶת־הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן עַל־הָאׇבְנָיִם: אִם־בֵּן הוּא - וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם־בַּת הִוא - וָחָיָה.

יז וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ אֶת־הַיְלָדִים.

יח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ־מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת, וַיֹּאמֶר לָהֶן:

מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה; וַתְּחַיֶּיןָ אֶת־הַיְלָדִים?!

יט וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל־פַּרְעֹה:

כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת - הָעִבְרִיֹּת; כִּי־חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת - וְיָלָדוּ.

כ וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת; וַיִּרֶב הָעָם, וַיַּעַצְמוּ מְאֹד.

כא וַיְהִי כִּי־יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים; וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.

כב וַיְצַו פַּרְעֹה לְכׇל־עַמּוֹ, לֵאמֹר:

כׇּל־הַבֵּן הַיִּלּוֹד - הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכׇל־הַבַּת - תְּחַיּוּן.

תחילת דרכו של משה

הולדת משה

פרק ב א וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח אֶת־בַּת־לֵוִי. ב וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי־טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. ג וְלֹא־יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח־לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא - וַתַּחְמְרָהֿ בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת־הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל־שְׂפַת הַיְאֹר. ד וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק; לְדֵעָה מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ. ה וַתֵּרֶד בַּת־פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל־הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל־יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת־הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת־אֲמָתָהּ - וַתִּקָּחֶהָ. ו וַתִּפְתַּח - וַתִּרְאֵהוּ אֶת־הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה־נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו, וַתֹּאמֶר:

מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.

ז וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל־בַּת־פַּרְעֹה:

הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ אֶת־הַיָּלֶד?

ח וַתֹּאמֶר־לָהּ בַּת־פַּרְעֹה:

לֵכִי;

וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא אֶת־אֵם הַיָּלֶד. ט וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת־פַּרְעֹה:

הֵילִיכִי אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה - וְהֵינִקִהוּ לִי, וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת־שְׂכָרֵךְ;

וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד - וַתְּנִיקֵהוּ. י וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת־פַּרְעֹה - וַיְהִי־לָהּ לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ: מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר:

כִּי מִן־הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ.

משה מציל איש עברי, מציל את בנות לוט מהרועים, מתחתן ונולד לו בן

יא וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה, וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו - וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו. יב וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. יג וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי־אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע:

לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?!

יד וַיֹּאמֶר:

מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ? הַלְהׇרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת־הַמִּצְרִי?!

וַיִּירָא מֹשֶׁה, וַיֹּאמַר:

אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר.

טו וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן - וַיֵּשֶׁב עַל־הַבְּאֵר. טז וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת־הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן. יז וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקׇם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם. יח וַתָּבֹאנָה אֶל־רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר:

מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם?

יט וַתֹּאמַרְןָ:

אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם־דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת־הַצֹּאן.

כ וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֹתָיו:

וְאַיּוֹ?! לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת־הָאִישׁ?! קִרְאֶן לוֹ - וְיֹאכַל לָחֶם!

כא וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת־הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת־צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה. כב וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ: גֵּרְשֹׁם; כִּי אָמַר:

גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נׇכְרִיָּה.

ה' זוכר את בני ישראל

כג וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם - וַיָּמׇת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה - וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים, מִן־הָעֲבֹדָה. כד וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם; וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב. כה וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּדַע אֱלֹהִים.

שליחת משה [ואהרון] לבני ישראל ולפרעה

משה והסנה, שליחת משה למצרים וציווי לעשות מופתים לעם ישראל כדי שיאמינו לדבריו

פרק ג א וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת־צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת־הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל־הַר הָאֱלֹהִים - חֹרֵבָה. ב וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ - וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה:

אָסֻרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה; מַדּוּעַ לֹא־יִבְעַר הַסְּנֶה.

ד וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר:

מֹשֶׁה! מֹשֶׁה!

וַיֹּאמֶר:

הִנֵּנִי.

ה וַיֹּאמֶר:

אַל־תִּקְרַב הֲלֹם! שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו - אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא!

ו וַיֹּאמֶר:

אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב; וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו, כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל־הָאֱלֹהִים.

ז וַיֹּאמֶר יְהֹוָה:

רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת־צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת־מַכְאֹבָיו. ח וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן־הָאָרֶץ הַהִוא אֶל־אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה - אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ; אֶל־מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.

ט וְעַתָּה: הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם־רָאִיתִי אֶת־הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם.

י וְעַתָּה: לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל־פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.

יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָאֱלֹהִים:

מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל־פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם?!

יב וַיֹּאמֶר:

כִּי־אֶהְיֶה עִמָּךְ! וְזֶה־לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ: בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת־הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה.

יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָאֱלֹהִים:

הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם:

אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם;

וְאָמְרוּ־לִי:

מַה־שְּׁמוֹ?

מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה:

אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה;

וַיֹּאמֶר:

כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.

טו וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה:

כֹּה־תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב - שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם;

זֶה־שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר. טז לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:

יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב - לֵאמֹר:

פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, וְאֶת־הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם. יז וָאֹמַר: אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם, אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

יח וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ; וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו:

יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ, וְעַתָּה, נֵלְכָה־נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר - וְנִזְבְּחָה לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.

יט וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא־יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ; וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה. כ וְשָׁלַחְתִּי אֶת־יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת־מִצְרַיִם, בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ; וְאַחֲרֵי־כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם. כא וְנָתַתִּי אֶת־חֵן הָעָם־הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם; וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן, לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם. כב וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת,^[3] וְשַׂמְתֶּם עַל־בְּנֵיכֶם וְעַל־בְּנֹתֵיכֶם; וְנִצַּלְתֶּם אֶת־מִצְרָיִם.

פרק ד א וַיַּעַן מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר:

וְהֵן לֹא־יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי; כִּי יֹאמְרוּ:

לֹא־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהֹוָה.

ב וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהֹוָה:

מזה [מַה־זֶּה] בְיָדֶךָ?

וַיֹּאמֶר

מַטֶּה.

ג וַיֹּאמֶר:

הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה!

וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה, וַיְהִי לְנָחָשׁ; וַיָּנׇס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. ד וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה:

שְׁלַח יָדְךָ, וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ;

וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ, וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ.

ה לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם; אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.

ו וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לוֹ עוֹד:

הָבֵא־נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ!

וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ; וַיּוֹצִאָהּ, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. ז וַיֹּאמֶר:

הָשֵׁב יָדְךָ אֶל־חֵיקֶךָ!

וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל־חֵיקוֹ; וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ, וְהִנֵּה־שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ.

ח וְהָיָה אִם־לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ, וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן; וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן.

ט וְהָיָה אִם־לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ, וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר - וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה; וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן־הַיְאֹר, וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת.

י וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהֹוָה:

בִּי - אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם - גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל־עַבְדֶּךָ; כִּי כְבַד־פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי.

יא וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו:

מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם? אוֹ מִי־יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ, אוֹ פִקֵּחַ, אוֹ עִוֵּר? הֲלֹא אָנֹכִי - יְהֹוָה?! יב וְעַתָּה - לֵךְ! וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם־פִּיךָ, וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר.

יג וַיֹּאמֶר:

בִּי - אֲדֹנָי! שְׁלַח־נָא בְּיַד־תִּשְׁלָח.

יד וַיִּחַר־אַף יְהֹוָה בְּמֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר:

הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי, יָדַעְתִּי כִּי־דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה־הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. טו וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, וְשַׂמְתָּ אֶת־הַדְּבָרִים בְּפִיו; וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם־פִּיךָ וְעִם־פִּיהוּ, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. טז וְדִבֶּר־הוּא לְךָ אֶל־הָעָם; וְהָיָה הוּא יִהְיֶה־לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה־לּוֹ לֵאלֹהִים. יז וְאֶת־הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ; אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־בּוֹ אֶת־הָאֹתֹת.

משה חוזר למצרים

יח וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, וַיָּשׇׁב אֶל־יֶתֶר חֹתְנוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ:

אֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל־אַחַי אֲשֶׁר־בְּמִצְרַיִם, וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים;

וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה:

לֵךְ לְשָׁלוֹם.

יט וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְיָן:

לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם; כִּי־מֵתוּ כׇּל־הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת־נַפְשֶׁךָ.

כ וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־בָּנָיו, וַיַּרְכִּבֵם עַל־הַחֲמֹר, וַיָּשׇׁב אַרְצָה מִצְרָיִם; וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ. כא וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה:

בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, רְאֵה כׇּל־הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ - וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה; וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת־לִבּוֹ, וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת־הָעָם. כב וְאָמַרְתָּ אֶל־פַּרְעֹה:

כֹּה אָמַר יְהֹוָה:

בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.

כג וָאֹמַר אֵלֶיךָ:

שַׁלַּח אֶת־בְּנִי - וְיַעַבְדֵנִי!

וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ; הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת־בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ.

הסיפור במלון

כד וַיְהִי בַדֶּרֶךְ, בַּמָּלוֹן; וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהֹוָה, וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. כה וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר - וַתִּכְרֹת אֶת־עׇרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגַּע לְרַגְלָיו; וַתֹּאמֶר:

כִּי חֲתַן־דָּמִים אַתָּה לִי.

כו וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ; אָז אָמְרָה:

חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

אהרון מצטרף למשה, שניהם הולכים לעם ועושים בפניהם את האותות, העם מאמינים

כז וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־אַהֲרֹן:

לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה!

וַיֵּלֶךְ, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים, וַיִּשַּׁק־לוֹ. כח וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, אֵת כׇּל־דִּבְרֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ; וְאֵת כׇּל־הָאֹתֹת אֲשֶׁר צִוָּהוּ. כט וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת־כׇּל־זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ל וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כׇּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה; וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם. לא וַיַּאֲמֵן הָעָם; וַיִּשְׁמְעוּ כִּי־פָקַד יְהֹוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - וְכִי רָאָה אֶת־עׇנְיָם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ.

משה ואהרון הולכים לפרעה ופרעה מכביד את השעבוד

פרק ה א וְאַחַר, בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן - וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה:

כֹּה־אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

שַׁלַּח אֶת־עַמִּי, וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר!

ב וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה:

מִי יְהֹוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת־יִשְׂרָאֵל?! לֹא יָדַעְתִּי אֶת־יְהֹוָה, וְגַם אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ!

ג וַיֹּאמְרוּ:

אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ; נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר - וְנִזְבְּחָה לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, פֶּן־יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב.

ד וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם:

לָמָּה - מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן - תַּפְרִיעוּ אֶת־הָעָם מִמַּעֲשָׂיו?! לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם!

ה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה:

הֵן־רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ; וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם מִסִּבְלֹתָם.

ו וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא; אֶת־הַנֹּגְשִׂים בָּעָם - וְאֶת־שֹׁטְרָיו, לֵאמֹר:

ז לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם! הֵם יֵלְכוּ, וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן. ח וְאֶת־מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם - תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם, לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ! כִּי־נִרְפִּים הֵם, עַל־כֵּן הֵם צֹעֲקִים, לֵאמֹר:

נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ.

ט תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים - וְיַעֲשׂוּ־בָהּ; וְאַל־יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי־שָׁקֶר!

י וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו - וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָעָם, לֵאמֹר:

כֹּה אָמַר פַּרְעֹה:

אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן! יא אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ; כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם דָּבָר!

יב וַיָּפֶץ הָעָם בְּכׇל־אֶרֶץ מִצְרָיִם; לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן. יג וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים, לֵאמֹר:

כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ, כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן!

יד וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - אֲשֶׁר־שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה, לֵאמֹר:

מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חׇקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם, גַּם־תְּמוֹל גַּם־הַיּוֹם?!

טו וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - וַיִּצְעֲקוּ אֶל־פַּרְעֹה, לֵאמֹר:

לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ?! טז תֶּבֶן - אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ, וּלְבֵנִים - אֹמְרִים לָנוּ: "עֲשׂוּ", וְהִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים - וְחָטָאת עַמֶּךָ!

יז וַיֹּאמֶר:

נִרְפִּים אַתֶּם - נִרְפִּים! עַל־כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים:

נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהֹוָה.

יח וְעַתָּה - לְכוּ עִבְדוּ, וְתֶבֶן לֹא־יִנָּתֵן לָכֶם; וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ!

יט וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע, לֵאמֹר:

לֹא־תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ.

כ וַיִּפְגְּעוּ אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם; בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה. כא וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם:

יֵרֶא יְהֹוָה עֲלֵיכֶם - וְיִשְׁפֹּט; אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת־רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו, לָתֶת־חֶרֶב בְּיָדָם לְהׇרְגֵנוּ.

כב וַיָּשׇׁב מֹשֶׁה אֶל־יְהֹוָה, וַיֹּאמַר:

אֲדֹנָי! לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה?! לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי?! כג וּמֵאָז בָּאתִי אֶל־פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע לָעָם הַזֶּה; וְהַצֵּל - לֹא־הִצַּלְתָּ אֶת־עַמֶּךָ!

פרק ו א וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה:

עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה; כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ.

1. במסורה כאן אתנחתא, ואני הזזתי לאחר "את יעקב"
2. בכוונה לא התחלתי כאן שורה חדשה על אף שזה תחילת פסוק חדש, מפני שזה חלק מהותי מהפסוק הקודם.
3. במסורה כאן אתנחתא, ואני הזזתי לאחר "ועל בנותיכם"