משתמש:Pashute/ביאור:מעומד/חזל/תנאית/מגילת תענית/מקורות
המקורות לטבלת המועדים במגילת תענית
מקורות
[עריכה]המועד הראשון - מחצית השקל
[עריכה]- W:HE:אליהו ביקרמן, הערות אחדות למגלת תענית, ציון א, ג, תרצו (עמודים 354–355)
- W:HE:חיים דב מנטל, מגילת תענית והכיתות, בתוך: מחקרים בתולדות עם־ישראל וארץ־ישראל לזכר צבי אבנרי (חיפה תש"ל), עמודים 54–59
- משה בר, הכיתות ומחצית השקל, W:HE:תרביץ לא ג (תשכ"ב), עמודים 298–299
- יעקב ליור, פרשת מחצית השקל, בתוך W:HE:מנחם הרן (עורך), ספר היובל ליחזקאל קויפמן: מחקרים במקרא ובתולדות האמונה הישראלית, עמוד סו
- בר רטנר , 'מקדמוניות היהודים' בתוך:מאסף, א, פטרבורג תרס"ב , עמ' 92
מאמרים בלועזית
[עריכה]- גרץ , ג , עמ' 569-568;
- המבורגר, עמ' 106 ;
- ליכטנשטיין, עמ' 290–292 ;
- שוואב, עמ' 235–236
תקופת מאורע א - התמיד
[עריכה]בתקופת שלומציון המלכה:
- גרץ, ג,עמ'568–569
- יעקב ליור, פרשת מחצית השקל, בתוך W:HE:מנחם הרן (עורך), ספר היובל ליחזקאל קויפמן: מחקרים במקרא ובתולדות האמונה הישראלית, עמוד סו
- ורד נעם עמודים 165–166
בתקופת יוחנן כהן גדול:
- אא אורבך... להשלים בחזרה
בתחילת תקופת הרומאים, השבת סדרי העבודה לפי שיטת הפרושים:
- בן ציון לוריא, מגילת תענית, עמודים 90–95. לדעת לוריא הקמת התמיד משמעותה החזרת כל סדרי העבודה במקדש כפי דעת הפרושים.
נצחון הפרושים בסוף תקופת החשמונאים:
- W:HE:חיים דב מנטל, מגילת תענית והכיתות, בתוך: מחקרים בתולדות עם־ישראל וארץ־ישראל לזכר צבי אבנרי (חיפה תש"ל), עמוד 58
- שוורץ הלשכה עמ' 233
שמונה ימי מועד
[עריכה]דיון על שמונת ימי מועד זה: (אוצר החכמה, אברהם כהנא, ספרות ההסטוריא הישראלית, דף אוצר: 1580028185096, עמוד 3 הערה 9. עמוד פדף 11.
- W:HE:חנוך אלבק על ניצחון: למחלוקות הפרושים והצדוקים בענייני המקדש וקדשיו, תורה שבעל פה ה, מוסד הרב קוק, תשכ"ג עמוד כח. (באתר דעת)
- ורד נעם: שמונת ימי חנוכת המשכן המקראי. ראו ורד נעם עמוד 166, וההפניות בהערות 9–14
- שמונת ימי חנוכת המשכן במקרא (W:HE:שמונת ימי המילואים) ראו: ביאור:שמות מ ב ופירוש רש"י על מדבר (ביאור:ויקרא ט א)
- בתיארוך של רש"י לשמונת ימי המילואים התחבטו פירוש האבן עזרא ורמב"ן, והאפשרות שמדובר בחנוכת המקדש המתוארת בספר עזרא.
המועד השני - ניסן עד סוף החג
[עריכה]איתקן או איתותב:
- W:HE:יוסף דרנבורג, מסביר שמדובר בחג השבועות שהוזז ליום ראשון בשבוע על פי הצדוקים, ולבסוף הושב כלומר הוחזר לתאריך המקורי על פי הפרושים (של ו' סיון). ראו
משא ארץ ישראל, סנטפטרבורג תרנ"ו, ציון א, עמוד קטז הערה 3
- חגא דשבועיא: בכתב יד קיימברידג'. בכתיב דומה מופיע כך גם בכתב יד אוקספורד, דפוס ראשון, ובקטעי גניזה. ראו בפירוש משא ארץ ישראל לעיל.