משתמש:Mimi4040/רב אפרים מרדכי צוויגנהפט
ואלה תולדות הגאון הרב אפרים מרדכי מאטיל צווייגענהאפט זצ"ל[עריכה]
הגאון הרב אפרים מרדכי מאטיל צווייגענהאפט זצ"ל (צווייגענהאפטיג) בפולנית (CWAJGENHAFT) היה מורה הוראה ושוחט ובודק של עיר סוסנוביץ והיה נחשב כאחת של גדולי חסידי סוכוטשוב. הוא היה תלמיד חכם מופלג ונמנה בין גדולי וקדושי תלמידי הרה"צ רבי דוד מלעלוב זי"ע, ומחסידי החוזה מלובליןן זי"ע.
הולדתו[עריכה]
הרב אפרים מרדכי מאטיל נולד בשנת 1853, הוא היה בין זקונים של הוריו. אביו רבי אריה מנחם היה שוחט ובודק בעיר חנטשין אשר במדינת פולין,
למד בישיבות[עריכה]
רבותיו[עריכה]
ואלו רבותיו של הרב אפרים מרדכי מאטיל זצ"ל:
- רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה"דברי חיים",
- רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר,
- רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב בעל ה"אבני נזר",
- ידידו ורבו רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב בעל ה"שם משמואל."
משכנע את ה"אבני נזר" להפוך לאדמו"ר[עריכה]
בחצר קדשו של אדמו"ר רבי חנוך-העניך מאלכסנדר קנה הצעיר רבי אפרים מרדכי מאטיל שם לעצמו כחסיד גדול בעל יראת שמים ותלמיד חכם מופלג, ביום י"ח אדר לשנת ה'תר"ל נפטר רבי חנוך-העניך מאלכסנדר, רוב חסידיו נהו אחרי רבי אריה ליב אלתר מגור בעל ה"שפת אמת" שהיה נכדו של החידושי הרי"ם מגור, אבל היה מן החסידים שהיו מבקשים המשך של החריפות ודביקות לתורה שהיה סגנון של בית קוצק, חסידים הללו פנו אל רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר" חתן של הרבי מקוצק ברצונם להכתירו כרבם, אבל רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב לא הסכים, שלשה חדשים עברו משנפטר רבי חנוך-העניך מאלכסנדר עד שהכניע רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב לבקשת אחד מגדולי חסידי קוצק, הרי הוא רבי אברהם דוד הכהן מליטרמסק בעל "ראש יוסף" על הלכות טרפות, ורק אז הסכים רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב להיות רבי להחסידים, בין כך ובין כך, בתוך השלושה חדשים בין שנפטר רבי חנוך-העניך מאלכסנדר עד שהסכים רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב, פנה אשתו הרבנית שרה צינה בתו של הרבי מקוצק אל הצעיר רבי אפרים מרדכי מאטיל שהיה חבירו של בנה רבי שמואל (לעתיד בעל ה"שם משמואל") בבקשה שגם הוא יבקש מבעלה שהוא יהיה מסכים להיות רבי.
בשבוע של פרשת קרח כשהכתירו רבי אברהם בורנשטיין מקרושנביץ לעתיד מסוכוטשוב לאדמו"ר, היה רבי אפרים מרדכי מוטל צווייגענהאפט עומד שם בין החסדים שהכתירוהו.
הרבי האבני נזר מראה לו חיבה יתרה[עריכה]
בימי בראשית של חסידות סוכוטשוב לא זכו אלא אנשי מעלה בלבד להכניס תוך חצר בית סוכוטשוב. היו באים אצל ה"אבני נזר" הרבה חסידים של רבי חנוך-העניך מאלכסנדר כדי להסתופף בצלו וכדי להתבשם בדברי-תורתו, אבל הרבה מהם לא קיבל ה"אבני נזר", הוא בעצמו היה מיעץ אותם חסידים כי מוטב ויסעו לרבי אחר, ה"אבני נזר" היה נוהג לשאול, "מי שאינו מופלג בתורה ושקוע בה ראשו ורובו, מה מקום יש לו אצלי?" אבל באותו ימים לא רק שרבי אפרים מרדכי מאטיל נתקבל אצל ה"אבני נזר", אלא שהוא נתקרב אצלו ביותר, וה"אבני נזר" הראה לו חיבה יתירה.
מורה הוראה ושוחט דק"ק סוסנוביץ[עריכה]
בשנת 1875 או 1876 כשרבי אפרים מרדכי מאטיל היה עדיין אברך צעיר בר 22 או 23 שנה שלח הגאון רבי יצחק קילמן אב"ד בנדין (משנת 1866עד 1893 ) את רבי אפרים מרדכי מאטיל לעיר סוסנוביץ (שעדיין היתה עיר קטנה פרבר לעיר בנדין) להיות מוראה הוראה ושו"ב של העיר (זה היתה קודם שנמנה רבי אברם מאיר גיטלר להיות הרב הראשון של עיר סוסנוביץ)
ידיד נאמן של אדמו"ר ה"שם משמואל"[עריכה]
רבי אפרים מרדכי מאטיל היה ידיד נאמן של רבי שמואל בורנשטיין מסוכוטשוב בעל ה"שם משמואל". סיפר נכדו הרב שלמה זאב צווייגענהאפט זצ"ל, שאחר ההסתלקות של כ"ק אדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב זיע"א בעמ"ס "אבני נזר", סירב בנו כ"ק אדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין בעל ה"שם משמואל" זיע"א מלקבל על עצמו עול הנהגת החסידים של אביו, והיה ויכוח ארוכה בין השם משמואל ובין ידידו הגאון מוהר"ר אפרים מרדכי מאטיל צווייגענהאפט זצוק"ל, ועל כל סיבה וסיבה שאמר השם משמואל זיע"א שלא לקבל הנהגת החסידים, השיב לו רבי אפרים מרדכי מאטיל איזה תירוץ עד שאמר לו השם משמואל, שלא יהיה לו פנאי כ"כ ללימוד התורה, וע"ז לא היה לרבי אפרים מרדכי מאטיל מה להשיב, פתאום אמר לו רבי אפרים מרדכי מאטיל שהגם שעל טענה זו אין לי מה להשיב מ"מ ברור לי שאם זה היה טענה נכונה לא היה אביך האבני נזר מסכים להיות אדמו"ר ולקבל על עצמו הנהגת החסידים, ולכן אני אמר לך שעל טענה זו יש לך לסמוך על אביך האבני נזר זיע"א, מיד הסכים השם משמואל להיות אדמו"ר ולקבל על עצמו הנהגת החסידים, לאחר זמן של הנהגת השם משמואל זיע"א, סיפר השם משואל זיע"א לרבי אפרים מרדכי מאטיל, מעשה פליאה שע"פ החשבון אינו מובן כלל, שהרי כך וכך היה הסדר היום שלו קודם הנהגת החסידים, ועכשיו בין שעות כך וכך הוא עוסק עם החסידים, וא"כ ע"פ החשבון צריך להיות שאין לו עוד כ"כ זמן ללימוד התורה, אבל מ"מ עכשיו בלי שום הסבר כלל, המציאות הוא שיש לו יותר זמן ללימוד התורה.
מחמיר לעצמו בהלכות ומיקל לאחרים[עריכה]
המוראה הוראה רבי אפרים מרדכי מאטיל היה מקבל על עצמו הרבה חומרות בעבודת השי"ת, ברם כשאחד שאל לו שאילה בהלכה היה רבי אפרים מרדכי מאטיל מדחיק עצמו לחפש קולות, כשאנשים היו שואלים לו איך יהודי כמותו שמחמיר כל כך על עצמו מיקל בעד אחרים היה רבי אפרים מרדכי מאטיל משיב, אין זה גדלות להיות מחמיר לאחרים!
תורה וגדולה במקום אחד[עריכה]
רבי אפרים מרדכי מאטיל היה עושר מופלג, ראשו ורובו אבל היה שקוע בתורה ובעבודת השי"ת, ולא היה לו עסק כלל עם דבר חול ככסף, כל מה שהוא הרויח הוא נתן ביד אשתו הרבנית דאבא ע"ה והיא נתנה לו בכל יום הכסף שהוא צריך לאותו יום.
מזמין את העניים המלוכלכים שאף אחד לא רצה להזמין[עריכה]
בכל ליל שבת קודש מיד אחר התפלה היו המתפללים בסוסנוביץ נוהגים להזמין לביתם אורחים שבאו לעיר ולא היה להם מקום לאכול הסעודות שבת, אבל לא כן עשה רבי אפרים מרדכי מאטיל, הוא ישב במקומו בראש הבית הכנסת עד שהלך כל המתפללים לביתם ולא נשאר רק האורחים המלוכלכים וכדומה שאף אחד לא רצו להכניס אורחים כמותם לתוך ביתם, ורק אז היה רבי אפרים מרדכי מאטיל עומד ומזמין לביתו כל מי שנשאר, האנשים שאף אחד לא רצה להיות האורחים שלהם.
פעם אחת מיד כשהגיע רבי אפרים מרדכי מאטיל לביתו עם האורחים ונכדו כבנו הרי הוא הגאון רבי שלמה זאב צווייגענהאפט זצ"ל, מיד אחז רבי אפרים מרדכי מאטיל את הכוס יין ועשה קידוש במהירות ומיד התחיל הסעודה, אפילו "שלום אליכם" לא זומר, נכדו היה ממש משתומם על הנהגתו, פתאום רבי אפרים מרדכי מאטיל לחש לתוך אזנו של נכדו ואמר, אני רואה שאתה לא מבין, יש היום אצלנו אורח אחד שנראה לי שלא היה לו מה לאכול לזמן רב, הוא נראה חלש כל כך עד שפחדתי שאם אני אפילו מזמר "שלום אליכם" במהירות הוא עלול להתעלף.
ילדיו[עריכה]
- בנו הגאון רבי אברהם יצחק צווייגענהאפט הי"ד שו"ב בעיר סוסנוביץ (נולד ב1876)
- בנו הגאון רבי דוד צווייגענהאפט הי"ד שו"ב בעיר בנדיו (נולד ב1878)
- בנו מר שלום מאיר צווייגענהאפט (נולד ב1880)
- בנו מר יעקב צווייגענהאפט הי"ד (נולד ב1883)
- בנו הילד זאב נחום צווייגענהאפט ז"ל נפטר בגיל 8
- בנו הרב משה חיים צווייגענהאפט זצ"ל שו"ב בעיר סוסנוביץ (נולד ב 1895נפטר בגיל 22)
- בתו הרבנית מרים ביילה שטנצל הי"ד (אשת הגאון מסוסנוביץ הגאון רבי שלמה שטענציל
- בתו הרבנית שרה לאה לוינבערג הי"ד (אשת הרב החסיד שלמה יהודה לוינבערג הי"ד)
נכדיו[עריכה]
- נכדו הרה"ג יעקב יוסף שטנצל הי"ד נתגדל להיות שו"ב ומחשובי יהודי סוסנוביץ,
- נכדו הרה"ג הירש לייב שטנצל הי"ד נתגדל להיות ראש פועלי אגודת ישראל בסוסנוביץ,
- נכדו הגאון הרב יונה שטנצל זצ"ל בחייו של רבי אפרים מרדכי מאטיל נתגדל להיות חבר של הרבנות בתל - אביב, ואח"כ רב שכונת ברזילי ורב בית הכנסת ארלנגר בתל אביב, ומייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית,
- נכדו הגאון רבי שלמה זאב צווייגענהאפט, אשר נתגדל בביתו ממש, בחייו נתגדל (להיות נתמנה על ידי כ"ק אדמו"ר בעל ה"חסדי דוד" מסוכוטשוב) להיות אחד מהשבע ראשי השוחטים דמדינת פולין, ואחר השואה ראב"ד דק"ק הנובר ומדינת נידערזאקסעין, ואח"כ נחשב כהמומחה הכי גדול שיש בדורו בכל עניני שחיטה בארה"ב.
פטירתו[עריכה]
רבי אפרים מרדכי מאטיל נפטר ונקבר בערב שבת קודש ביום ג' שבט שנת ה'תש"א בעיר סוסנוביץ.