משתמש:Filii Henoch/מצבת מישע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  • מצבת מישע / mesa stele, mesha stele, moabite stone
  • לגבי הכינוי Moabite stone, יש לזכור שתחילה כשהתוודעו החוקרים לקיומה של "מצבת אבן בדיבון" לא התוודעו עדיין לכתובת שעליה, ועדיים לא ידעו על הזיקה שבינה לבין מישע מלך מואב.

השתלשלות הגילוי[עריכה]

Frederick Augustus Klein, כומר מסיונר גרמני (נולד בצרפת, אולם למד בגרמניה ונשלח טעם המיסיון הגרמני), מטייל בעבר הירדן, שם מוסר לו בן של שייח מקומי בשם חאזם על ממצא מעניין, והוא מראה לו את מצבת מישע. קליין מזהה שיש כתובת על האבן (ומצד אחד בלבד), הוא מודד את האבן ומונה את השורות, הוא לא מזהה את הכתב (או שהוא מזהה שזה כתב פיניקי?), הוא מעתיק חלק מהמילים באופן גס, והוא חוזר לירושלים, שם הוא פונה לקונסול הגרמני Heinrich Petermann, הפונה לברלין כדי שירכשו את האבן מהבדואים.

הגרמנים (פרוסיה) מנסים לשמור את דבר המשא ומתן בסוד, אולם הדבר דולף. וכך מתוודעים לעניין הקפטן הבריטי Charles Warren העובד עבור Palestine Exploration Fund (PEF), אשר מחליט לא להפריע למשא ומתן הגרמני, וCharles Clermont-Ganneau מתורגמן בקונסוליה הצרפתית בירושלים וארכאולוג חובב המחליט לנסות להשיג את האבן עבור מוזיאון הלובר. הוא שולח בדואים/ערבים להשיג לו תרשים של הטקסט, הראשון שהוא שולח חוזר עם כתובת גסה אולם מספיקה כדי להראות את חשיבות הכתובת. אז הוא שולח ערבי בשם Ya‘qub Karavaca שישרטט לו סכימה מדויקת של הכתובת. הבדואים מתירים לאותו ערבי לבצע העתק גבס/נייר של הכתובת, אולם במהלך העבודה פורצת קטטה והם נמלטים על נפשם, פרש אחד שלו נפצע קשה מחנית ברגלו, והשני - שייח ג'מיל מצליח להגניב 7 קרעים מהעתק הנייר לכיס מעילו. חלקים אלו שימשו מאוחר יותר את קלרמון-גנו לשחזור הכתובת ולהרכבת המצבה מחדש.

הבדואים הציתו אש מתחת ושפכו מים ושברו לרסיסים את המציבה, זאת עקב אי שביעות רצונם מההתערבות העותמאנית לסיוע לגרמנים לרכוש את האבן. קלרמון-גנו הצליח לאתר ולרכוש 38 חלקים, ובהמשך נאספו עוד 19 חלקים על ידי אישים אחרים (18 על ידי צארלס וורן מה-PEF), וביחד הם מרכיבים 613 אותיות מכלל הטקסט המוערך בכאלף אותיות.

מהדורת Editio_princeps מעולם לא פורסמה. גנו פרסם ב-1870 ואחר כך תיקון ב-1875. אחרים פרסמו מהדורות משלהם.

עיתון החבצלת מה9 בנובמבר של אותה שנה מצטט אותו [1]

אישים[עריכה]

Amman BW 8.JPG
  • Rev. Frederick Augustus Klein (1827–1903)
    • חשף את העולם המערבי לקיומה של הכתובת (שהייתה ידועה זה מכבר לבדואים שוכני דיבון והסביבה): כומר (צרפתי, פלשתינה, מצרים, ובאחרית ימיו בגרמניה) מה-Church Mission Society. פרטים על האיש: [2]
  • "Its existence was known, from the report of natives, shortly previous to this event, to Monsieur Clermont-Ganneau, the eminent French archaeologist.
  • La stèle de Mésa :examen critique du texte, /par M. Clermont-Ganneau
  • משחזר/מארגן את העברת המצבה למוזיאון הלובר. המציבה מגיעה למוזיאון בשנת 1875.
  • חוקר ירושלמי
  • קצין בריטי
  • שאול יצחק קמפף (Saul Isaac Kaempf, 1818-1892) רב ומזרחן אוסטרי.
  • Die Inschrift auf dem Denkmal Mesa’s Königs von Moab (9. vorchr. Jahrh.) :‎ mit einem Anhang betreffend die Grabschrift des sid. Königs Eschmunazar /‎ übersetzt und erläutert von S.J. Kaempf. Prag :‎ ‪ F. Tempsky,‎ ‪ 1870.
  • מס' מערכת בספריה הלאומית: 2388556 (S 59 B 390), עותק אחר: 1793343 (S 25 V 13780).

ספרות[עריכה]

Schema of the Mesha Stele.png
  • הארגון PEF (ברבעון שלו - 3 מאמרים לפחות, קישור מאתר כתב העת ומגוגל ספרים)
    • "The Moabite Stone, With An Illustration," Palestine Exploration Fund Quarterly Statement 2.5 (Jan. 1 to March 31, 1870): 169-183.
    • Herr H. Petermann, "The Moabite Stone," Palestine Exploration Fund Quarterly Statement 3.3 (August, 1871): 135-139.
    • "The Shape of the Moabite Stone," Palestine Exploration Fund Quarterly Statement 8.4 (Oct. 1876): 181-182.
    • George St. Clair, "The Form of the Moabite Stone, and the Extent of the Missing Parts," Palestine Exploration Fund Quarterly Statement 21.3 (July 1889): 150-152.
    • Claude R. Conder (1848-1910), "The Moabite Stone," Palestine Exploration Fund Quarterly Statement 22.4 (Oct. 1890): 307-308.
    • Claude R. Conder (1848-1910), "A Passage on the Moabite Stone," Palestine Exploration Fund Quarterly Statement 22.4 (Oct. 1890): 309.
  • כריסטיאן דיוויד גינזבורג (Christian David Ginsburg‏, 1831 - 1914), מצבת מואב: פקסימליה של הכתובת המקורית עם תרגום לאנגלית ועם פרשנות היסטורית וביקורתית, 1871. (57 עמודים)
  • Christian David Ginsburg, The Moabite stone: a fac-simile of the original inscription, with an English translation, and a historical and critical commentary, Reeves and Turner, 1871.
  • הרברט פולר ברייט קומפסטון (Herbert Fuller Bright Compston‏, 1866 - ?), הכתובת שעל מצבת מישע, קרויה גם 'מצבת מואב': הכתובת במואבית ובעברית עם תרגום לאנגלית, בהוצאת החברה להפצת הידע הנוצרי (Society for Promoting Christian Knowledge‏, ידועה גם בקיצור: S.P.C.K.‎), לונדון 1919. (16 עמודים)
  • <לבדיקה> רבניצקי, יהושע חנא. האביב: אוסף מאמרים, שירים וספורים למקרא בני הנעורים. מהדורה חדשה ווארשא: אחיאסף, 1922. (פרק על מצבת מישע)

ספרות יעץ[עריכה]

  • אנציקלופדיה מקראית, ערך: "מישע; מצבת מישע".

קישורי אינטרנט[עריכה]

משימות[עריכה]

  • לחפש מאמרים בכתבי עת בנושא זה (moabite stone, mesha stele, ובשפות נוספות [גרמנית: Mescha-Stele, Moabiterstein, צרפתית: Stèle de Mesha]...). חיפוש במנועי חיפוש אינטרנטיים (גוגל ומנועי חיפוש אחרים) ובמאגרי מידע (גוגל סקולר, גוגל ספרים, JSTOR, רמב"י, ועוד)
  • לחפש ספרות בנושא זה (חיפוש במנועי חיפוש, גוגל ספרים, קטלוגים של ספריות אקדמאיות [הספרייה הלאומית (נושא: Moabite stone), LCC, ספריות ארכאולוגיה ומדעי הרוח])
  • לחפש חומר ביבליוגרפי לפי אישים
  • [6] אברהם אליהו הרכבי כתב על כך? תר"ל 1971, הרצאה באוניברסיטת פ"ב (פטרבורג?). (ראו "זיכרון לאברהם אליהו", ברלין, תרס"ט)