פונקציית העצרת, (לקוטי מוהר"ן תנינא ח#ו): "כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְקַבְּצִין וְנִתְרַבִּין בְּיוֹתֵר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל בְּיוֹתֵר מְאד מְאד בֵּית הַתְּפִלָּה. כִּי שָׁלשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע אֲבָנִים בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, חָמֵשׁ מֵאָה וְעֶשְׂרִים בָּתִּים, וְכוּ'": מכאן, שהכוח של עצרת תפילה הוא עצרת של מספר המשתתפים (...).
השפעת הביקוש על רמת המחירים (ספרא (מלבי"ם) פרשת תזריע יולדת פרק ג): "מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינר זהב. אמר רבן שמעון בן גמליאל: המעון הזה! לא אלין הלילה, עד שיהיו בדינרים של כסף. נכנס לבית דין ולימד: 'האשה שיש עליה חמש לידות וודאות וחמש זיבות וודאות - מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים, והשאר עליה חובה'. ועמדו קנים ביום ההוא ברבעתים": רבן שמעון בן גמליאל רצה להוריד את המחירים אך לא רצה להתערב בשוק החופשי, ולכן גרם בעקיפין להורדת הביקוש.
בעתיד בנות ישראל יהיו הנשים היפות ביותר בעולם (משה דוד ואלי על משלי לא ל): "בנות ישראל כולן הן משורשה של זאת אשת חיל העליונה, ולכן מגיע אליהן מה שמגיע לה בזמן הגלות, שהוא עניין רע של לבושי קדרות ומיעוט האורות... ונמצא שהן נאות מצד עצמן, כמו שהיא אשת חיל העליונה, אבל צרתה היא צרתן ועניותה היא עניותן. וכאשר תחזור העטרה ליושנה ואשת חיל לאיתנה, אז לא תמצאנה בנות יפות בכל העולם כבנות ישראל, כי אורה של אשת חיל תתפשט עליהן ועל הבחורים השמחים עמהן, וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'".
הכוונה העיקרית בכל תפילה צריכה להיות על החזרת הרע לטוב, ועל תיקון העולם. על-פי הרמח"ל, מתוך מאמר יחוד היראה, עמ' קנג: "והוא סוד 'בכל קראנו אליו' - ולא למידותיו. שהכוונה צריכה להיות תמיד אל אין-סוף ברוך הוא, בבחינת ייחודו, לגלות הייחוד על המידות, לא על עניין המידות לבד, פירוש: על הנהגת השכר והעונש. כי לא די שיהיה טוב לטובים ורע לרעים, אלא שכל רע יחזור לטוב;. והנה, אי אפשר להגיע לזה אלא בכוח היראה האמיתית, יראת ה' שהיא 'לחיים' כנ"ל. שאם לא כן, אפילו הוא ירא יראת העונש, הנה אין מעשיו אלא להינצל מן הרע, אך לא לתקן המציאות כולו, שהוא עיקר הכוונה."
התורה היא שורש נשמות ישראל. על-פי הרמח"ל, מתוך אדיר במרום, עמ' קי-קיג: "בזוהר אמרו, כי הקב"ה והתורה וישראל - אחד הם. וצריך להבין זה העניין היטב. אך צריך שתדע, כי הנשמות יוצאין מן המאורות... שאורות הספירות, לפי התולדה שצריך שתצא משם, כך הם מתחלפות להשתוות אל התולדה. והנה, הארת הספירות להוצאת הנשמות היא ההארה היותר עיקרית, שכל שאר הארות אליה כמו ענפים. והנה, ההתפשטות הזה של המאורות להוציא הנשמות הוא בכוח חדש, ודאי, לבד הכוח הצריך להם לעצמם. וההתפשטות הזה היא התורה, שיש בה כל כך חלקים כמו הנשמות היוצאות מהם. ונמצא שיש שלושה דברים: המאורות, והנשמות היוצאות מהם, והתפשטות המאורות לעשות הנשמות. ואלו השלושה דברים הם: קודשא בריך הוא, ואורייתא, וכנסת ישראל. והבן זה מאד [קודשא בריך הוא - האורות; אורייתא - ההתפשטות של האלוקות; ישראל - הענף העיקרי היוצא מהאורות - הנשמות]."
