משתמש:Amire80/שמונים וארבע א׳
84a: עמודים 227 - 232
שמות שנובעים משורשים פשוטים
הערה מקדימה: כמו שנאמר לעיל בסעיף 83d נמשיך בתפיסה שדמיון חיצוני בין צורות אינו הוכחה לדמיון במקורם, ולהיפך, שוני חיצוני אינו שולל את האפשרות של היותם קשורים מאד בשני תחומים - מוצא ומשמעות.
I - שמות עם תנועה אחת, קצרה במקורה
1. שמות עם אחת משלש התנועות הקצרות אחרי העיצור השורשי הראשון מופיעים בצורות המבוססות על qatl, qitl, qutl.
ההשערה על צורות חד הברתיות במקורן נובעת מהאופי של הצורות שמתקיימות כעת בעברית, כמו בערבית. אולם יש סיבות חזקות להאמין שלפחות חלק גדול מאותן צורות נובעות מצורה דו הברתית במקורה, עם תנועה קצרה בכל הברה. בהשפעה של תוספות לשם, התנועה בהברה השנייה התאפסה, למשל לפני סיומת יחסה בערבית ולפני סיומת של כינוי שם בעברית. בתהליך כזה נוצרו הצורות qatl, qitl, qutl, למרות שהן לעולם לא מופיעות בעברית, למעט בצורות יחיד עם סופיות [כמו סִפְרִי].
כתמיכה בהשקפה הזאת, אודות מספר גדול של שמות דו הברתיים במקורם, אסור לנו לפנות לסגול או לפתח מתחת לעיצור השני בצורות המפותחות הקיימות כמו זֶרַע, סֵפֶר. לא מתקבל על הדעת שזה שרידים לתנועה המלאה שהייתה בהברה שנייה, אלא זו רק תנועת עזר שנועדה להקל על הגיית צורה חד הברתית, וכתוצאה מכך תנועה זו נעלמת כאשר כבר אין צורך בה [הערה שלי - למשל בצורה מַלְכִּי שבה אין צרור].
הוכחות ממשיות לקיומה של תנועה מלאה לא מוטעמת מקורית בהברה השנייה:
- צורות כמו בערבית malik אשר לעיתים נדירות מופיעות כ- malk שמקביל לצורה המקורית בעברית.
- בעברית כֶּתֶף, כֶּבֶד, יֶרֶךְ, גֶּדֶר שצורתן החבורה היא יָרֵךְ גָּדֵר וכו' חייבות סוף סוף לבוא מצורה מקורית - katip, kabid, yarik, gadir.
- הצורות שנידונות בסעיף e אשר בדרכים רבות קשורות לסגוליים, אך בו זמנית קשורות לצורה דו הברתית במקורה [מופיע בפרק הזה, תחת המספור 2.]
- הריבוי של הסגוליים בעברית אשר, למעט יוצאים מן הכלל נדירים, יש בהם קמץ מתחת לעיצור השורש השני לפני סיומת הריבוי של צורת הנפרד, כמו מְלָכִים, מְלָכוֹת, סְפָרִים. הקמץ הזה יכול להיות מוסבר רק בהתארכות של תנועה קצרה מקורית בהברה השנייה. מהוכחה זו יראה כאילו התנועה הייתה תמיד a קצרה, אולם דבר זה בלתי אפשרי במיוחד לפי מה שנראה מנימוקים 1, 2. לפיכך ההסבר להיקרות העקבית של הקמץ בצורת הרבים של כל הסגוליים יכול להיות רק השוואת מערכת.
א. בגזרת השלמים הצורות המקוריות התפתחו ל- קֵטֶל, קֶטֶל, קֹטֶל, ובלי תנועת עזר קֹשְׁטְ. אם עיצור השורש השני או השלישי הוא גרוני - פתח כתנועת עזר תופס את מקומו של הסגול - זֶרַע, נֵצַח ,פֹעַל, אבל עם ה"א או חי"ת מיצעית צריך לשים לב ל- לֶחֶם, רֶחֶם, אֹהֶל, בֹּהֶן, וכך גם עם אל"ף סופית - פֶרֶא.
עם גרונית מצעית חל שינוי גם בתנועה הראשונה מ- e ל - a - לַחַץ, נַעַר, רַהַב (שוב, חוץ מ - לֶחֶם , רֶחֶם). בצורה חֵטְא האל"ף איבדה לחלוטין את הערך העיצורי.
דוגמות לנקבות: מַלְכָּה, סִתְרָה, טָהֳרָה.
ב. בגזרות העלולות:
ע"נ - אַף, עֵז, חִטָּה.
ע"ע - פַּת, עַם, רַב במשמעות של הרבה אך רָב במשמעות של עצום, יָם. בנקבה - חַיָּה, מִדָּה (עבר הידקקות), אֵם (בא מ- qitl), גִּזָּה, חֹק (בא מ- qutl), חֻקָּה.
ע"ו - מָוֶת, יוֹם, שׁוֹט, שׁוֹר, נקבה - עַוְלָה, מצורת qutl - צוּר, נקבה - סוּפָה.
ע"י - זַיִת, בסמיכות - חֵיק, חֵיל, בנקבה - שֵׂיבָה, מצורת qitl - דין, בנקבה - בִּינָה.
ל"ה - בחלק מהמקרים צורות כמו בֶּכֶה, הֶגֶה, נֶדֶה, קֶצֶה. במקרים אחרים צורות כמו אֲרִי בְּכִי. נקבה - שַׁלְוָה, גַּאֲוָה.
ל"י - אַלְיָה, שִׁבְיָה (עבר הידקקות) ושְׁבִית. מצורת qitl - חֲצִי, חֶדְוָה, עֶרְיָה, עֶרְוָה. מצורת qutl - בֹּהוּ, תֹּהוּ, דְּלִי (מ- דֳּלִי), נקבה - אֳנִיָּה (אֳנִי).
לצורות הסגוליות, הן הזכריות והן הנקביות יכולה להיות משמעות מופשטת או מוחשית. בצורה קֹטֶל המשמעות המופשטת שכיחה יותר, למשל, נֹעַר לעומת נַעַר, אֹכֶל.
2. שמות עם אחת התנועות הקצרות מתחת לעיצור השורש השני, כמו דְּבַש, דְּוַי, חֲתַת, וכך תמיד עם אל"ף מצעית - בְּאֵר, זְאֵב, בְּאֹשׁ. קרוב לוודאי שהצורות הללו כמו הצורות הסגוליות, שנידונו בסעיף 1, מתייחסים בחלקם הגדול לצורה דו הברתית מקורית, אבל ההטעמה זזה ממלעיל למלרע. כך השחזור, dibaš שבצורה כיום הוא דְּבַשׁ, נתמך בידי הצורה דִּבְשִׁי, ובידי הצורה הערבית dibs. השחזור biɂir, שבצורה כיום הוא בְּאֵר, נתמך בידי הצורה הערבית biɂr. בצורה דומה ניתן להסיק שבְאֹשׁ נוצר מ- buɂuš.
II - שמות עם תנועה קצרה מקורית בשתי ההברות
3. הצורה המקורית qatql ובנקבה qatalat התפתחה בעברית ל- קָטָל, ו- קְטָלָה. לרוב מדובר בתארי השם - חָכָם, חָדָשׁ, יָשָׁר, אך לפעמים מדובר בשם עצם - דָּבָר, ואפילו שם עצם מופשט - אָשָׁם, רָעָב, שָׂבָע. בנקבה לעיתים תכופות מופשט כמו צְדָקָה.
עם תחילית גרונית - אֲדָמָה.
באותה תצורה של פעלי ע"ע - בָּדָד, עָנָן, חָלָל.
בגזרת ל"ה כמעט תמיד היו"ד הוספית נושלת ותנועת a הקצרה המקורית בהברה השנייה הופכת לתנועת e. כך שָׂדַי הפך לשָׂדֶה, ה"א מתווספת בתפקיד של אם קריאה.
צורת נקבה - שָׁנָה.
גזרת ל"ו - עָנָו.
4. הצורה המקורית qatil, ובנקבה qatilat התפתחה לקָטֵל, קְטֵלָה. לעיתים תכופות משתמשים בה כפועל בינוני, ולכן יש לצורה זו בדרך כלל משמעות עומדת.
זָקֵן, כָּבֵד.
נקבה - בְּהֵמָה, אֲפֵלָה, חֲשֵׁכָה.
בגזרת ל"י הצורה הנדירה דָּלִיּוֹתָיו מבוססת כנראה על היחיד דָּלִית.
בגזרת ל"ו - שָׁלֵו, נכתב בד"כ בכתיב מלא - שָׁלֵיו.
5. הצורה המקורית qatul התפתתחה לקָטֹל , בדרך כלל משמשת לתארים - אָיֹם, בָּרֹד, מָתוֹק, נָקֹד, עָבֹת, עָגֹל, עָמֹק, עָקֹב, צָהֹב, קָטֹן (מקביל לקָטָן שצורתו נידונה כבר בסעיף 3). נקבה - קְטַנָּה, רבים - קְטַנִּים. צורות אלו לא נכללות עם אלו שנדון בהם בחלק III משום שהצורות הללו נובעות מ- qatâl [שעבר מעתק כנעני].
נקבה - אֲיֻמָּה, כְּבוּדָּה, עֲבֻתָּה, עֲנֻגָּה, עֲגֻלָּה, עֲמֻקָּה עם דגש בל"ה במטרה לשמור על התנועה הקצרה המקורית. כך קורה גם ברבים - בְּרֻדִּים, נְקֻדִּים, עֲגֻלִּים, אֲסֻפִּים.
6. הצורה המקורית qital התפתחה לקֵטָל. למשל - לֵבָב, שֵׁכָר, עֵנָב.
בגזרת ל"י לפעמים נספח למחלקה של רֶעֶה, אך בדרך כלל מתקצר ל- רֵעַ. הצורה המקורית הייתה riʕay, והיא נשמרת ברֵעֵהוּ שבא מרֵעֵיהוּ.
III - שמות עם תנועה קצרה בהברה הראשונה ותנועה ארוכה בהברה השנייה
7. הצורה המקורית qatâl בעברית התפתחה תמיד לקָטוֹל, תנועת a קצרה התפתחה לתנועת ȏ. העובדה שצורה זו נכתבת לעיתים קָטֹל לא צריכה לגרום לבלבול עם הצורות שנידונו בסעיף 5 שנוצרו מהצורה qatul.
יותר מכך, קבוצת qatȏl כוללת תבניות ממספר צורות מקוריות, ולכן גם יש לה מספר משמעויות:
א. תואר עומד כמו גָּדוֹל, קָדוֹשׁ.
ב. מקור מוחלט בצורת קָטוֹל מביע את הרעיון המופשט של הפועל, ושם עצם מופשט כמו כָּבוֹד, שָׁלוֹם.
ג. שמות ותארים שקשורים לפעילות שכלית - בָּחוֹן, עָשׁוֹק, חָמוֹץ. בנקבה בָּגוֹדָה. השימור הלא רגיל של תנועת a בהברה השלישית מהסוף דורש ללא ספק הסבר.
8. הצורה המקורית qatîl התפתחה לקָטִיל. גם כאן יש קבוצות בעלות משמעות שונה.
א. שמות תואר שמשמשים למשמעות סבילה נמשכת - אָסִיר, מָשִׁיחַ. לצורות אלו ניתן למצוא הקבלה בצורת qatūl [למשל אסור, משוח], אך יש גם קטיל שנגרם מהארכה של qatil.
ב. עומד - צעיר, בגזרת ל"י - נָקִי, עָנִי.
ג. פעיל - נָבִיא, פָּקִיד.
ד. פעולות חקלאיות - אָסִיף, בָּצִיר, חָרִישׁ, קָצִיר.
בעניין צורת qattîl עם משמעות קרובה, ראה 84b.
9. הצורה המקורית qatūl התפתחה לקָטוּל. כמו בצורות qatâl, qatîl יש לצורה זו משמעויות שונות:
א. הבינוני הסביל של קל. צורה כזאת ניתן לקבל גם מהארכה של qatul.
ב. תואר מצב - אָנוּשׁ, עָצוּם, עָרוּם, אָחוּן.
ג. שם עצם פעיל - יָקוּשׁ.
10. הצורה המקורית qitâl. בעברית תנועת i קצרה הפכה לשוא, ולכן צורה זו התפתחה לקְטָל, או קְטוֹל במקרה שהיה מעתק כנעני.
דוגמות - שְׁאָר, יְקָר, כְּתָב, קְרָב (שלש האחרונות עשויות להיות שאולות מן הארמית).
מהסוג השני - חֲלוֹם, חֲמוֹר.
עם אל"ף פרוסטטית - אֶזְרוֹעַ.
נקבה - בְּשׂוֹרָה, עֲבוֹדָה, כְּתֹבֶת.
11. הצורה המקורית qitîl התפתחה בעברית ל- qtîl - אֱוִיל, אֱלִיל, בְּדִיל, כְּסִיל, חֲזִיר.
12. הצורה המקורית qitūl או qutūl הפכה לקְטוּל - גְּבוּל לְבוּשׁ.
נקבה - גְּבוּרָה, אֱמוּנָה.
כאשר הצורות קְטוֹל, קְטוּל מתחילות באל"ף כמעט תמיד מופיע צירה מתחת לאלף במקום חטף סגול - אֵבוּס, אֵמוּן, אֵזוֹב, אֵזוֹר, אֵסוּר, אֵפוֹד.
IV - שמות עם תנועה ארוכה בהברה הראשונה ותנועה קצרה בהברה השנייה
13. הצורה המקורית qâtal בעברית משתנה תמיד לקוֹטָל.
דוגמות - עוֹלָם, חוֹתָם נקבה - חוֹתֶמֶת, תוֹלָע, תוֹשָׁב.
בעניין צורת נקבה בינוני עם תוספת תי"ו ראה 14.
לסוג שונה (כנראה באו מהצורה המקורית qautal) שייכים אוֹפָן, גּוֹזָל, דּוֹנָג.
14. הצורה המקורית qâtil בעברית משתנה כמעט תמיד לקוֹטֵל. בנוסף לבינוני הפעיל של בניין קל ישנה גם צורת הנקבה - קוֹטֶלֶת. נראה שצורת qâtalt שממנה היא נוצרה התפתחה מ- qâtilt [חוק פיליפי].
השמות מצורה זו, כמו כֹּהֵן, היו במקורם בינוני פעיל של בניין קל.
בצורת הנקבה יש תנועת e ארוכה שנשמרת לפני הטעם - יֹלֵדָה, בֹּגֵדָה, צֹלֵעָה, סֹחֵרָה.
לפי הכללים הבינוני היה צריך לקבל את הצורה יֹלְדָה, כאשר i מקורי אמור להחטף, ברם הצורה עם הצירה נמצאת בספרים מאוחרים של המקרא.
15. הצורה המקורית qutâl הופכת בעברית לקוּטַל - יוּבַל, או קוּטָל - עוּגָב.
V - שמות עם תנועות ארוכות מקוריות בכל ההברות
16. קִיטוֹל, כמו קִיטוֹר. קרוב לוודאי שהצורות המעטות מסוג זה נובעות מהצורה המקורית qitâl שעבר מעתק כנעני.