לדלג לתוכן

משתמש:Amire80/זלזל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צָנַח לוֹ זַלְזַל/חיים נחמן ביאליק
    ביאור

צָנַח לוֹ זַלְזַל עַל־גָּדֵר וַיָּנֹם –
כֹּה יָשֵׁן אָנֹכִי:
נָשַׁל הַפְּרִי – וּמַה־לִּי וּלְגִזְעִי,
וּמַה־לִּי וּלְשׁוֹכִי?

זַלְזַל – ענף דק. וַיָּנֹם – ונרדם.
כֹּה – כך.

שׁוֹךְ – ענף גדול שממנו צומחים ענפים דקים, זלזלים.

נָשַׁל הַפְּרִי, הַפֶּרַח כְּבָר נִשְׁכָּח –
שָׂרְדוּ הֶעָלִים –
יִרְגַּז יוֹם אֶחָד הַסַּעַר – וְנָפְלוּ
אַרְצָה חֲלָלִים.


יִרְגַּז הַסַּעַר – תשתולל סערה. וְנָפְלוּ – וייפלו.

אַחַר – וְנִמְשְׁכוּ לֵילוֹת הַזְּוָעָה,
לֹא מְנוּחָה וּשְׁנָת־לִי,
בָּדָד אֶתְחַבֵּט בָּאֹפֶל וַאֲרַצֵּץ
רֹאשִׁי אֶל־כָּתְלִי.


לֹא מְנוּחָה וּשְׁנָת־לִי – אין לי מנוחה ושינה.
אֲרַצֵּץ – ארוצץ, אשבור.
כָּתְלִי – הכותל שלי (בקמץ קטן), הקיר שלי.

וְשׁוּב יִפְרַח אָבִיב, וְאָנֹכִי לְבַדִּי
עַל־גִּזְעִי אֶתָּלֶה –
שַׁרְבִיט קֵרֵחַ, לֹא צִיץ לוֹ וָפֶרַח,
לֹא־פְרִי וְלֹא־עָלֶה.