משתמש:שילוני/ מסכת פסח ראשון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבוא[עריכה]

פרקים א'-ד' + פרק י' ממסכת פסחים, נקראו יחד "מסכת פסח ראשון". ייחודם של פרקים אלו בכך שהם הפרקים הדנים בהלכות שתקפות בכל זמן ומקום, גם בהיעדר בית מקדש- הלכות חמץ, מצה וליל הסדר.

ראשונים[עריכה]

הנה מדברי הראשונים המייחדים את הפרקים האלה כמסכת נפרדת:

  • "ובדפוס הגמ' קרי פסח ראשון לארבעה פרקים ראשונים דמיירי בדיני חמץ ומצה דנהגי בכל זמן,
    ופסח שני קרי מפרק ה' עד פרק בתרא, דמיירי בדיני הקרבן של פסח." (מתוך תוי"ט - הקדמה למס' פסחים)
  • מתוך מסכת פסח ראשון בע"ה:

אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא, ר"ל רוצה לומר, כלומר מסכת פסח ראשון, היא מסדר מועד והורגלנו בלמודה אחר מסכת סוכה, לסבה אשר הזכרנו בפתיחת החבור. וכבר ביארנו שם שזאת המסכתא, עם המסכתא הבאה אחריה (ר"ל רוצה לומר, כלומר פסח שני) היו מתחלה בסדור רבינו הקדוש מסכתא אחת, נקראת פסחים. ובימי הגאונים חלקוה לשתים וקראו הראשונה פסח ראשון והשניה פסח שני. וגם העתיקו פרק 'ערבי פסחים' ממקומו, שהיה אחרון לכל הפרקים, ושמוהו אחרון לזה החלק הראשון (שאנו מבארים עכשו בע"ה), ר"ל מסכת פסח ראשון.

ועל זה הסדר, זאת המסכתא כוללת חמשה פרקים, לפי שיטתנו:

  1. א' אור לארבעה עשר;
  2. ב' כל שעה;
  3. ג' אלו עוברין;
  4. ד' מקום שנהגו;
  5. ה' ערבי פסחים.

וענין המסכתא כלו אמנם הוא בא לבאר עניני הפסח בכל ענינים הצריכים בביאורו, הן בבדיקת החמץ וביעורו בזמן איסורו והפלטתו מן הכלים המובלעים ממנו וידיעת הדברים שהם צריכים לבער ושאין צריכים לבער הן בעניני איסור מלאכה בערב הפסח וביאור עניני סדר הפסח על השלמות. ועל זה הצד יחלקו עניני המסכתא לששה חלקים וכו'___________ הראשון לבאר עניני בדיקת החמץ השני לבאר סדרי זמן איסורו וענין ביעורו ופליטת הכלים מבליעתם השלישי לבאר איזה מין מן התבואות תורת חמץ עליו עד שיהא ראוי למצה לצאת בו ידי חובת מצה וכן איזה מין מן הירקות יוצאין בו בפסח ידי חובת מרור הרביעי לבאר הדברים שצריך לבערם והדברים שהופקעה תורת חמץ מהם עד שאין צריך לבערם ויתבאר עם זה מה בין דין איסור חמץ בעינו לדין איסור תערובתו החמישי לבאר דין איסור מלאכה בארבעה עשר הששי לבאר סדר לילי הפסח כלו החלק הראשון יתבאר בפרק ראשון והחלק השני יתבאר בפרק ראשון ושני השלישי יתבאר בפרק שני הרביעי יתבאר בפרק שלישי החמישי יתבאר בפרק רביעי הששי יתבאר בפרק אחרון אלא שיתבלבל הסדר בקצת מקומות ויכנס חלק אחד בגבול חברו בקצת דברים זהו שרש המסכתא דרך כלל אלא שיתגלגלו בו הרבה דברים מעניני טומאה וטהרה ושאר דברים שלא מן הכונה כענין סוגיית התלמוד על דרך שהתבאר:

המאירי, בהקדמתו לספרו "בית-הבחירה", כתב וזה לשונו:
"ואחר הגאונים, חידשו האחרונים
[כוונתו לגאונים אחרונים, שהרי בפתיחתו למסכת פסחים כתב שהגאונים חלקו את מסכת פסחים לשני חלקים]
עוד בזה לחלק מסכת פסחים לשני חלקים. הראשון קראוהו- "פסח ראשון", והשני ייקרא לו- "פסח שני".
והעתיקו פרק "ערבי פסחים" [פרק י׳] מסוף המסכתא וכללוהו עם החלק הראשון, בסופו, ר"ל רוצה לומר, שכל הפרקים יחד נקראו - מסכת פסח ראשון". מתוך ספר המכתם – דוד ב״ר לוי מנרבונה

פוסקים על ש"ס[עריכה]

הרי"ף כתב הלכות רק על מסכת פסח ראשון. וכך גם הר"ן והרא"ש, המרדכי, ה'פני יהושוע' ועוד.

מסכת פסח ראשון/תוספתא[עריכה]