משתמש:שילוני/ספרות חז"ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספרות חז"ל[עריכה]

זהו כלל הספרות הכוללת רעיונות המיוחסים לתנאים או אמוראים. אפשר לחלק אותו בשלוש צורות:

  1. ) החלוקה הכללית ביותר היא בין הלכה ל-אגדה;
    ההלכה כוללת הוראות מעשיות, חוקתיות, לרוב בעלי מידה (צריך לאכול כזית, לשלם חומש, אלפיים אמה וכד').
    לעומתה, האגדה כוללת הנחיות, שקיומם אינם נמדדות במידה, אלא נתונות לשיקול דעתו של האדם. ע"כ, עיקר עיסוקה של האגדה בעניינים ש"בין אדם לחברו", ובתלמוד-תורה.

2) חלוקה נוחה נוספת היא בין התצורות [החיצוניות] של דברי חז"ל. בחלוקה זו, רוב דברי חז"ל מתחלקים בין מדרש ל-מאמר; ישנם גם תבניות צורניות מיוחדות, והם התפתחות מאוחרת.

  • מדרש היא כל אמירה שקשורה בפסוק. ישנו מדרש יוצר, שבו המסקנה נובעת מהפסוק, ו-מדרש מקיים, שבו הפסוק נועד לתת סימוכין לרעיון קדום יותר.
    קיים טישטוש בין המושגים מדרש ואגדה: לא כל מדרש הוא אגדה- ישנם גם מדרשי הלכה, ולא כל אגדה הוא מדרש- יש ספרות ענפה של אגדה-חז"לית שאינה עוסקת במדרש הפסוקים.
  • מאמר (מימרא בארמית) היא אמירה עניינית בנושא מסוים בהלכה או באגדה.

יוצאים-מהכלל הם התבניות הצורניות השונות, למשל:

  • מעשה – סיפור, שכולל שאלה הלכתית, ועדות על הכרעה ע"י עשייה מסויימת. המעשה מובאת כתקדים-חוקתי בפסיקה, ולמרות צורתו הסיפורית, הוא מאמר הלכתי מובהק.
  • לקט צורני– לקט הלכות בעניינים שונים שיש להם מכנה משותף, או שאפשר למנותם יחד במסגרת - מילולית אחת ("אין בין" וכד'), כנראה כאמצעי - זיכרון.
  • סיכום וביאור – רשימת פריטים, לעתים ממוספרת, ותמיד כתובה בלשון תמציתית וקצרה. זהו הצלע המכונה - "סיכום". אחריו יבוא הסבר של מרכיבי הסיכום, כולם או חלקם. לרוב, הביאור מוצג ע"י המלה- "כיצד". קורה שדברי ההסבר יצטטו מאמר תנאי קדום יותר.

3) חלוקה חשובה נוספת, אם כי המורכבת ביותר, היא החלוקה לפי תקופות; אפשר לזהות 4 תקופות כלליות: תנאים, אמוראים, תקופת המסכמים, והמלקטים.

  • תנאים
  • אמוראים
  • תקופת המסכמים- ימי הסבוראים והגאונים,
  • תקופת המלקטים

ואז מתעוררת שאלה נוספת: האם משייכים טקסט לפי תקופת ייחוסו (המאמר מיוחס לרב מסוים, או לאמוראים, לדוג'), או לפי זמן עריכתו. שכן, העורך שינה מהנוסח המקורי, או שינה את סדר הדברים לפי הצורך לשיבוצו החדש בטקסט המאוחר. ובמידה שאפשר: האם יש לפלח טקסט לגורמיו, וזהות את חלקיו בנפרד.
בנוסף, יש להכיר את ה"מדרש המשוחזר". חיבורים שנוצרו כתוצאה מהדמיון והתעוזה של חוקרי-ספרות חז"ל, שהרכיבו יצירה חדשה מקטעים חז"ליים שליקטו והדביקו. בכך הם (א) טענו שהייתה חיבור חז"לי שאבד, ו-(ב) הם ניסו לשחזר את החיבור האבוד מקטעים קיימים שונים.

ביבליוגרפיה[עריכה]

ספרים[עריכה]

  • אברהם שאול אמיר, מוסדות ותארים בספרות התלמוד, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ז/1977, עמ' 207 -211.

אתרים[עריכה]

מאוסף המשאבים ללימוד הספרות התלמודית של אתר ההוראה של ד"ר משה לביא[עריכה]