משתמש:זכרון משה/ספר יבנה המקדש/פתיחת שערים בבית המקדש

אמרכלין

• התוספתא כותב שהיו 7 אחראים ששמם "אמרכלין" ובידם היו מפתחות העזרה, ורק שכל שבעת אמרכלים מתכנסים היו פותחים. מהמשך התוספתא משמע כי מטרת מפתחות העזרה היה לפתוח בפני הגזברים את כניסתם לחדרים שהיו ממון הקדש. מצד שני ממשיך התוספתא ומסביר האם היו אחראים לפתוח את שערי העזרה בבוקר ולסגור בערב? או שהם אחראים רק על החדרים בעזרה שהיה שם כספי הקדש? וזה לשונו: תוספתא מסכת שקלים פרק ב :"שלשה גזברין מה הן עושין בהן היו פודין את הערכין ואת החרמין ואת ההקדשות ואת מעשר שני וכל מלאכת הקדש בהן היתה נעשית בהן שבעה אמרכלין מה הן עושין שבעה מפתחות העזרה בידן רצה אחד מהן לפתוח אין יכול עד שיתכנסו כולן נתכנסו כולן אמרכלין פותחין וגזברין נכנסין ויוצאין ולפי כבוד היו נכנסין והיו יוצאין".
• פירוש המשנה לרמב"ם מסכת שקלים פרק ה :" האמרכולין. ואמרו שבעה אמרכולין מה היו עושין, שבעה מפתחות העזרה בידם, רצה אחד מהן לפתוח אינו יכול עד שיתכנסו כל האמרכולין, פותחין וגזברין נכנסין.

הממונה בן גבר

• משנה מסכת שקלים פרק ה משנה א מתארת את חמישה עשר הממונים שהיו במקדש ומציינת: "אלו הן הממונין שהיו במקדש... "בן גבר על נעילת שערים"
• רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ז :"זה שעל נעילת שערים על פיו נועלין ועל פיו פותחין ואין התוקעין תוקעין בכל יום לפתיחת השערים אלא ברשותו ובכל יום תוקעין במקדש שלש תקיעות לפתיחת השערים תקיעה תרועה ותקיעה.
• ר' עובדיה מברטנורא מסכת שקלים פרק ה משנה א על נעילת שערים - לנעול השערים בערב ולפתחן בבוקר
• פני משה מסכת שקלים פרק ה :"בן גבר. כך היה שמו וממונה על נעילת שערים במקדש ובהר הבית בערב ולפותחן בבקר:
• התפארת ישראל לא מפרט האם מדובר על שערי העזרה או שערי הר הבית אלא כותב בנוסח כללי שערי המקדש - יכין מסכת שקלים פרק ה מסביר על בן גבר:"שערים. לתקן, ולנעול שערי המקדש בערב, ולחזור ולפתחן בבוקר ,על פיו"
• רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ד  :"ועוד ממנין קתיקולין להיות לסגן כמו הסגן לכ"ג, ואין פוחתין משנים, וממנים אמרכלין אין פחות מז', ומפתחות העזרה בידם רצה האחד לפתוח אינו יכול עד שיתכנסו כל האמרכולין ויפתחו.
• רש"י ירמיהו פרק נב שומרי הסף - אמרכלין שמפתחות העזרה מסורות להן:

•*רש"י מלכים ב פרק יב שומרי הסף - ספי העזרה הממוני' על מפתחו' העזרה שהרי תרגומו יונתן אמרכליא והאמרכלים שבעה היו לשבעה שערי העזרה בתוספתא דשקלי':

הלויים פותחים שערי העזרה

תפארת ישראל - יכין מסכת תמיד פרק ג נח):"עד ששומע קול שער הגדול שנפתח. דילפינן כל הקרבנות משלמים, דכתיב בהו ושחטו פתח אהל מועד, משמע בזמן שהוא פתוח, אבל כששחטן מקודם פסולין וכששומעין הלויים השוערין שנפתח שער ההיכל ותקע התוקע תר"ת, מיד פותחין כל שערי העזרה"

מתי פתחו את השערים?

תפארת ישראל - יכין מסכת תמיד פרק א משנה א :כו) עד שהשערים נפתחים נראה לי שלא היו פותחין שום שער, עד כששומעין שנפתח שער הגדול [כלקמן פ"ג מ"ז], אז פותחין כל השערים:

כמה תקיעות תקעו בעת פתיחת שערי המקדש?

•

• משנה מסכת סוכה פרק ה :"אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות במקדש שלש לפתיחת שערים
• • תוספתא מסכת סוכה (ליברמן) פרק ד :"שתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו הריעו ותקעו ר' יהודה או' אין פחות משבע ולא יותר על שש עשרה שלש לפתיחת שערים האו' על פתיחתן אינו או' על נעילתן האו' על נעילתן אינו או' על פתיחתן שלש לפני מזבח האומ' לפני מזבח אינו אומ' למעלה העשירי האומ' למעלה העשירי אינו או' לפני מזבח
• • רש"י מסכת סוכה דף נג עמוד ב :"שלש לפתיחת שערים - כמו בכל יום, שבעה שערים היו בעזרה.
• • ר' עובדיה מברטנורא מסכת סוכה פרק ה משנה ה שלש לפתיחת שערים - כשפותחים שערי העזרה היו תוקעים תקיעה תרועה תקיעה, וחשיב להו לג' תקיעות:

האם תקעו 3 תקיעות בפתיחת השערים בשבת?

• • תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נד. "אמר רבי זירא: לפי שאין תוקעין לפתיחת שערים בשבת"
• • רש"י מסכת סוכה דף נד עמוד א : שאין תוקעין לפתיחת שערים בשבת - שאינה למצוה כתקיעות של קרבן, דכתיבי בקרא ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם, אבל הנך לסימנא נינהו, שישמעו ויבאו למעמדם ולדוכנם - ולא דחו שבת, הלכך, הדר הוו לה ארבעים ושמונה.
• • רבינו חננאל מסכת סוכה דף נד עמוד א ופריק ר' זירא אין תוקעין על פתיחת שערים בשבת הרי ט' פי' ג' להבטיל ג' להבדיל ג' לפתיחת שערים אפיק הללו ועייל ט' של מוסף של שבת מ"מ מ"ח הויין. ובא רבא ואמר מאן האי דלא חייש לקמחיה שלא שימש כל צרכו ולא ידע שמועה זו ואתי לפרוקי לן לא חזי דמתני' בכל יום תנן ואפי' בשבת. ועוד סוף סוף כי מדלית ג' להבטיל את העם וג' להבדיל ג' לפתיחת שערים ועיילת ט' למוסף של שבת הוויין להו מ"ח ואי איתא לדר' אחא בר חנינא ליתני (ע"ש) [שבת] שבתוך החג היו שם מ"ח ואשמעינן מתני' ר"א בן יעקב ואשמעינן נמי דר' אחא בר חנינא. ונדחו דברי רבי זירא ופירק רבא אליבא דרבי אחא ואמר לפי שאין תוקעין על מילוי המים בשבת. פי' שאין מילוי המים בשבת. דתנן כמעשהו בחול כו'. אלא שהיה ממלא מע"ש הבית של זהב שאינה מקודשת
• • דף על הדף סוכה דף נד עמוד א אבל הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בתשובתו שם (אות ה) סתר דבריו, וכתב דהא מבואר כאן בגמרא דרבא דחה דברי ר' זירא, והוכיח מהמשנה דקתני בכל יום דהיו תוקעין לפתיחת שערים בשבת, וא"כ כמו שהיו תוקעין לפתיחת שערים בשבת, כמו כן היה שייך לתקוע גם לאסוף העם להקהל, וא"כ אין בתירוצו כלום עיין שם.

מי תקע את התקיעות הכהנים או הלווים?

המשנה בתענית מדברת על תקיעת הכהנים בעת התענית, ומשמע שהכהנים היו תוקעים: משנה מסכת תענית פרק ב משנה ה: "מעשה בימי ר' חלפתא ור' חנניה בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה וגמר את הברכה כולה ולא ענו אחריו אמן. תקעו הכהנים תקעו" ומסיימת המשנה "וכשבא דבר אצל חכמים אמרו לא היינו נוהגין כן אלא בשער מזרח ובהר הבית"

וקשה לי הרי הכהנים היו תוקעים גם בעת ניסוך היין ועמדו על שלחן החלבים ולא בשער המזרח.

תוספות מסכת ערכין דף י עמוד ב:"ושתי חצוצרות כהנים תוקעים בהן ולא לוים והכי תנן פרק בתרא דתמיד (דף לג:) ושני כהנים עומדים על שולחן החלבים וב' חצוצרות בידם" ספר החינוך מצוה שפד: סובר כי המצווה מוטלת על הכהנים של תקיעת "ונוהגת מצוה זו בזמן הבית, בכהנים שעליהם המצוה לתקוע בחצוצרות, וכענין שכתוב בהן במסע המחנות [שם, ח'] ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות. ושמא תאמר לא היו תוקעין הם על הקרבן אלא הלוים [מפני שהן ככלי ניגון], אינו כן, שהרי בפירוש אמרו במסכת תמיד פרק שביעי [מ"ג] נתנו לו יין לנסך, הסגן עומד על הקרן והסודרין בידו, ושני כהנים עומדים על שלחן החלבים ושתי חצוצרות בידם תקעו והריעו ותקעו. הרי נתבאר שעל ידי כהנים נעשית מצוה זו, ושהיא מצוה תמידית להן, כלומר שבכל יום היו תוקעין ולא ביום מועד וראש חדש בלבד". ועוד כותב ספר החינוך מצוה שפד : "אבל ראיתי להרמב"ם ז"ל שכתב [פ"ג מכלי המקדש הל' ה'] בימי המועד כולן ובראשי חדשים היו הכהנים תוקעין בחצוצרות והלוים אומרים שירה, נראה מדבריו שדעתו שבשאר הימים אף הלוים תוקעין בחצוצרות.

• ריקאנטי במדבר פרק י אומר כי תקיעת החצוצרות היו של הכהנים.

"וחומת יריחו נפלה בתרועה כי היא היתה הולכת לפניהם לכלות אויביהם, ועל כן היתה יריחו חרם שלא תהיה מתוחה כנגדם שנתנו לה חלקה בתחלה, זהו שאמר [יהושע ו, י] עד יום אמרי אליכם הריעו והרעותם. והיתה מצות תקיעת החצוצרות בכהנים שנאמר [פסוק ח] ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות, לסבת כחן ומדתן".

היכן עמדו התוקעים בעת פתיחת השערים?

• תלמוד בבלי מסכת תמיד דף לג: המשנה בתמיד מדברת על זמן אחר שתקעו הכהנים ועמדו על שלחן החלבים. האם גם בעת פתיחת שערים עמדו התוקעים כמו בעת ניסוך היין? :"נתנו לו יין לנסך; הסגן עומד על הקרן והסודרים בידו, שני כהנים עומדין על שלחן החלבים, ושתי חצוצרות בידם, תקעו והריעו ותקעו",

האם תקעו בחצוצרה או בשופר?

• באר שבע מסכת תמיד דף לג עמוד ב ושתי חצוצרות בידם. לכאורה היה נראה לי דמקרניים עשויות אלו שתי חצוצרות, מדתנן בסוף מסכת קנין (פ"ג מ"ו) זהו שאמרו כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה, כיצד שתי קרניו לשתי חצוצרות כו'. וכן משמע בעבודה זרה פרק כל הצלמים (מז, א) דבעי רמי בר חמא המשתחוה לבהמה קרניה מהו לחצוצרות. אך קשה דהא תניא בתוספתא פרק קמא דחולין (הי"א) ומייתי לה בגמרא בפרק הקומץ רבה (מנחות כח, א) חצוצרות היתה באה מן העשת של כסף עשאה של שאר מיני מתכת פסולה כו', א"כ כל שכן של קרן פסולה. והתוספות (ע"ז שם ד"ה קרניה מהו) מביאין הך משנה דהכא התם ובזבחים בפרק חטאת העוף (סח, א ד"ה כשהוא) בלשון זה ושתי חצוצרות של כסף בידם, וכתבו דלכן אי אפשר לתרץ דההיא דבהקומץ רבה בחצוצרות של משה דוקא קאמר, שלא היו כשרות לדורות כדאמרינן התם. ומיהו מההוא דקנין לא קשה כולי האי, לפי שאפשר לפרש חצוצרות דהתם היינו שופר של ראש השנה, כדאמרינן בסוף פרק במה מדליקין (שבת לו, א) ובפרק לולב הגזול (סוכה לד, א) דאשתני שמייהו חצוצרתא שיפורא שיפורא חצוצרתא, ובסוף במה מדליקין (שבת לו, א) איכא ברייתא שקוראה לחצוצרות שופר. אבל לספרים דגורסין הכא ושתי חצוצרות של כסף כדמשמע מדברי התוספות שהבאתי, וכן ההיא דפרק כל הצלמים, ליכא לשנויי הכי דאיירי בשופר, דהא הכא והתם לענין קרבן איירי, ועל הקרבן לא היו תוקעין בשופר אלא דוקא בחצוצרות כדכתיב (במדבר י, י) ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם וגו'. ותירצו בשם ר"ת דשני עניני חצוצרות היו של כהנים בשל כסף ושל לוים בשל קרני בהמה. ולפי זה הא דתנן בפרק החליל (סוכה נא, ב) ועמדו שני הכהנים בשער העליון ושתי חצוצרות בידיהן, היינו נמי של כסף. כן נראה לי:
• במסכת סוכה דף לד. אומרת הגמ', ששופר כפוף של איל נקרא שיפורא וחצוצרה ישרה היא חצוצרה , :"שיפורא חצוצרתא חצוצרתא שיפורא, מאי נפקא מינה - לשופר של ראש השנה"
• ומסביר רש"י במסכת שבת דף לו. לשופר של ראש השנה
• "אין תוקעין אלא באותו שעם הארץ קורין חצוצרות,
• והוא שופר, או אם בא עם הארץ לשאול במה יתקע - אומרים לו: בחצוצרות".

האם פתחו את דלתות העזרה והר הבית או שדלתות הר הבית היו פתוחות בלילה?

• *ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא סג משמע מהספרי ששערי הר הבית היא נסגרים ע"י הלויים מאחר כי הלווים אחראים על שטח הר הבית והכהנים על שטח העזרה. ומתברר כי הלויים נעלו את שערי הר הבית:"(סג) ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה, שומע אני מכל עבודה במשמע ת"ל ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו באהל מועד מלמד שחוזר לנעילת שערים ולעבודת בני גרשום"
• המפרש מסכת תמיד דף כו. :"עד שהשערים נפתחים - דלתות העזרה" אולם המפרש בתמיד שמסביר שהממונה בא ודופק עליהם ד"ה בא כותב: "בא מביתו ודופק עליהם בין על שערי הר הבית בין על שערי בית המוקד הפתוח להר הבית והם פותחים לו" משמע שגם שערי הר הבית היו מוגפים ע"י הלויים מידי ערב ולא רק שערי העזרה.
• *תפארת ישראל - יכין מסכת מידות פרק א יג) הי' מחזר ע"כ משמר ומשמר. בכל לילה היה ביד א' מהשרים ההם מפתחות לפתוח שערי הר הבית והעזרה, כדי לחזור על כל משמרות כהנים ולויים לראות אם נעורים (ג):
• ר' עובדיה מברטנורא מסכת מידות פרק א משנה ט :"הגיע זמן הנעילה - לנעול שערי העזרה":

מי פתח את שערי העזרה זקני בית אב או שבעה אמרכלין?

• משנה למלך הלכות כלי המקדש פרק ד לומד כי המפתחות בפועל היו בידי זקני בית אב, אבל לא היה רשות לזקני בית אב של הכהנים לפתוח עד שיתכנסו על שבעת האמרכלים: :"והנראה אצלי דמעלת השבעה אמרכלין היתה שלא היה שום אדם רשאי לפתוח עד שיתכנסו כל השבעה אמרכלין ויפתחו. ומשום האי מילתא קאמר ומפתחות העזרה בידם אבל לעולם שלא היתה בידם אלא ביד זקני בית אב"