לדלג לתוכן

משתמש:זכרון משה/ספר יבנה המקדש/נעילת שערים מתי נעלו את שערי בית המקדש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מתי נעלו את שערי בית המקדש?

[עריכה]

האם נעלו רק את שערי העזרה או גם את שערי הר הבית?

[עריכה]
  1. פירוש המשנה לרמב"ם מסכת שקלים פרק ה משנה א:"בן גבר היה מכריז בעת השקיעה לנעילת שערים ונועלין שערי המקדש".
  2. פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מידות פרק א "נראה ממשנה זו שהיו צריכים מפתחות לנעילת השערים, והיו מנעולי שעריהם בלי ספק כעין מנעולי הבורג שעושים אצלינו שאינם ננעלים אלא במפתחותיהן שבהן נפתחין. וכבר קדם פירוש הלכה זו בתחלת תמיד. ור' אליעזר בן יעקב אומר שאין טבול יום זה חוזר לבית המוקד, אלא יוצא מכל הר הבית, כי טדה הוא השער הצפוני משערי הר הבית כמו שנזכר לעיל בפרק זה. ואין הלכה כר' אליעזר בן יעקב.
  3. בית הבחירה למאירי מסכת יומא דף פז עמוד ב בתלמוד המערב של מסכת ברכות נחלקו בזמנה של תפלה זו והוא שאמרו שם מאי נעילה רב אמר נעילת שערי שמים ושמואל אמר נעילת שערי היכל אחוה דרב יהודה הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא אמר ליה רב כד תחמי שמשא בריש דקלי הב לי גולתאי ואצל תפלת נעילה מחלפא שיטתיה תמן אמר בנעילת שערי שמים והכא אמר בנעילת שערי היכל כלומר שסימן נעילת שערי היכל ועזרה בשעת שקיעת החמה הוא ונעילת שערי שמים הוא מאוחר לשיעור זה קרוב לצאת הכוכבים ותירץ אמר רב מתנא מגו דהוה רב מאריך בצלותיה סגי הוה מטי לנעילת שערי שמים ונמצא זמן מובחר לנעילה שתהא התחלתה בשעת שקיעת החמה ואפשר להאריכה עד קרוב לצאת הכוכבים:
  1. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה הלכה ה מתני' עמדו שני כהנים בשער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא למזרח הגיעו לשער היוצא למזרח והפכו פניהן למערב ואמרו אבותינו היו במקום הזה [יחזקאל ח טז] אחוריהם אל היכל יי' ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש ואנו ליה וליה עינינו רבי יהודה אומר שונין אותו לומר אנו ליה וליה עינינו: גמ' תירגם רב קומי דבית ר' שילה קרא גברא. אכריז כרוזא. אמרין ליה קרא תרנגולא אמר לון והא תנינן בן גבר. אית לך מימר בר תרנגולא. רבי ירמיה בעי עשירית מלמעלן עשירית מלמטן א"ר חייה בר בא והמה משתחוים אין כתיב כאן אלא והמה משתחויתם שהיו משתחוים לחמה ומשתחוים להיכל. א"ר אבא בר כהנא [ירמי' ב יג] כי שתים רעות עשה עמי וכי שתים רעות עשה עמי הא וותרה לאלף אלא שהיו משתחוים לחמה ומשתחוים להיכל:
  2. רבינו חננאל מסכת סוכה דף נג עמוד ב קרא הגבר כו'. ירושלמי תרגים רב עליה דר' שילא קרא הגבר [אכריז כרוזא] אמר ליה ר' שילא קרא תרנגולא. א"ל רב והתנינן (גביני כרוז) בן גבר על נעילת שערים אית לן למימר קרא תרנגולא: