משתמש:זכרון משה/ספר יבנה המקדש/משמר בית אב בבית המקדש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

האם היו שישה בתי בתי אבות או שבעה במשמר?[עריכה]

הגמרא במסכת מנחות דף קז: כותבת שיש בשבוע שישה בתי אבות: "אמר חזקיה: כנגד ששה בתי אבות הכהנים שתקנו להם חכמים, שיהא שלום זה עם זה" ורש"י מסביר: במקום :"כנגד ששה בתי אבות - שכל משמר חלוק לששה בתי אבות כנגד ששה ימי שבוע זה עובד יומו וזה עובד יומו ובשבת כולן שוין". וכן כותב רש"י במסכת יבמות דף קא. :"כל משמר - חלוק לששה בתי אבות וכל אחד עובד את יומו ונוטל עורות קדשים הבאים ביומו". מצד שני רש"י במסכת תענית כותב שהיה שבעה בתי אב בכל משמר רש"י מסכת תענית דף טו: "אנשי בית אב - המשמרה מתחלקת לשבעה בתי אבות, כנגד שבעת ימי השבוע, בית אב ליום" אולם יש טענות שהפירוש שיש על מסכת תענית לא מיוחס לרש"י. ולכן אולי אין להקשות.

שיטת הרמב"ם שבעה בתי אב היו מידי שבוע במשמר[עריכה]

  • מלשון הרמב"ם משמע כי המשמר התחלק לשבעה בתי אבות: רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה יא :"כל ראש משמר ומשמר מחלק משמרו לבתי אבות, עד שיהיה כל בית אב ואנשיו עובד ביום אחד מימות השבת, והאחר ביום של אחריו, והאחר ביום של אחריו, ולכל בית אב ואב ראש אחד ממונה עליו". וכן כותב רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ד הלכה ט "בשבת שיש שם תמידין ומוספין ושני בזיכי לבונה כיצד הם עובדין, מפיסין בשחר אנשי אותו בית אב של משמר היוצא ומקריבין תמיד של שחר ושני כבשי עולה של מוספין" משמע כי לא כל המשמר עבד בשבת אלא רק הבית אב של שבת.
  • והמאירי כותב במפורש במסכת הוריות דף יג. "וכבר ביארנו ג"כ במסכת תענית ענין בתי אבות שהמשמרה היתה מחלקת עצמה לשבעה בתי אבות בית אב לכל יום"
  • כמו כן ר' עובדיה מברטנורא מסכת תמיד פרק א  :"זקני בית אב - המשמר היה מתחלק לשבעה בתי אבות כמנין ימי השבוע כל אחד עובד יומו, וזקני בית אב של אותו יום היו ישנים שם על אותן רובדין" והתפארת ישראל חולק עליו מסכת תענית פרק ב :"וכל משמר שוב מתחלק לו' בתי אבות לו' ימי השבוע, שבכל יום עובד בית אב אחר, ובשבת עובדים כל הבתי אבות של המשמר יחד [כמנחות ק"ז ב', ואשתמיטתיה להר"ב במח"כ בפ"א דתמיד, שכ' שהיו שבעה בתי אבות, ועמ"ש שם"
  • שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן ר :"ולחומר הענין י"ל דודאי מסברא היו ז' בתי אבות, דלמה יגרע יום השבת שלא לייחד לו בית אב, ומ"ש רש"י מנחות ק"ז בשבת עבדו כולן בשוה הוא תימה, אם בחול שעבודה מרובה סגי בבית אב א', בשבת שאין עבודה אלא ד' כבשים יצטרכו לעבוד בשוה. אמנם התם קאמר חזקי' דהיה ששה שופרות משום שיהי' שלום זה עם זה וכל אחד יקריב הנדבה שבשופר שביומו, וא"כ (וביום) [ביום] השבת היו כל בתי אבות [שוין] דהא בשבת שאין מקדישים שופר למה, והלא לא יפול בו נדבה ולא יקריבו בשבת, וממילא ע"כ ביום השבת היו כל בתי אבות [שוין] דלא ליתי לאנצוי דאותן בתי אבות שבימי החול נטלו שלהם וזה שביום השבת יצא נקי בעורות ד' כבשים ויגיע פחות משוה פרוטה לכל אחד, אע"כ לחזקי' דחייש לדרכי שלום צ"ל בשבת היו כולם שוים וליכא אלא ששה בתי אבות. אבל למאי דמסיק כולם כחזקיה לא אמרו דלאנצוי לא חיישינן והשופרות לא היו משום מספר בתי אבות, א"כ שפיר י"ל ז' בתי אבות הוו:


מה זה בית אב?[עריכה]

לא כל כהן שהגיע לבית המקדש יכל לעבוד את עבודת הקרבנות מידי יום. בבית המקדש היה סדר של העבודות. ומידי שבת בצהרים הגיע המשמר החדש לבית המקדש בסך הכל במשך השנה עבדו היו עשרים וארבעה משמרות (כנראה פעמיים בשנה. כי יש בשנה 50 שבועות).והרמב"ם כותב כי "ראש המשמר" חילק את הכהנים כל יום לבית אב אחר. הגמ' במסכת תענית דף כז.:"אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות. ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה, שנאמר: בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד"

כמות משמרות שעבדו בבית המקדש[עריכה]

  • משה רבינו 8 משמרות כהנים
  • שמואל הנביא 16 משמרות כהנים
  • דוד המלך 24 משמרות כהנים