משתמש:זכרון משה/ספר יבנה המקדש/בית המוקד

למה נקרא שמו בית המוקד?

ר' עובדיה מברטנורא מסכת מידות פרק א :"בית המוקד - על שם שמדורות דולקים בה תמיד להתחמם שם הכהנים מפני שהולכים יחפים, קרוי בית המוקד"

האם היה לבית המוקד כיפה עגולה מעל ללשכה?

1. א. המפרש לומר כי לבית המוקד לא היה כיפה עגולה מעל גגה אלא שלשכת בית המוקד שהייתה אחת מארבעת הלשכות בבית המוקד בצד מערב צפון שם הייתה לשכת מוגבהת כנראה לצורך השמירה שהכהנים למעלה ולוויים למטה :ד"ה כיפה "כלומר לשכת בית המוקד ע"ג לשכת [כיפה] של אבנים הייתה" תמיד כה: ידידי הרה"ג ר' יהודה לייב פרידמן טוען שהמשך המפרש משמע שלא לשכת בית המוקד הקטנה הייתה מוגבהת אלא כל בית המוקד הגדולה הייתה מוגבהת בגובה העזרה ו שתי הלשכות הקודש לשכת הטלאים ולשכת לחם הפנים היו חפורות קומה תחת העזרה ולא בגובה העזרה. ולמרות והם לא נחשבים למחילות לא נתקדשו תלמוד בבלי מסכת פסחים דף פו עמוד א ות,"ואמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו! - כי קאמר רבי יוחנן - בפתוחות להר הבית, כי תניא ההיא - בפתוחות לעזרה". שאר הלשכות הקטנות היו והיו עולים לבית המוקד הגדול עם מעלות. והמדורה הייתה למעלה בבית המוקד הגדול ושם השומרים. המנחת חינוך מצוה שפח כותב על דברי המפרש "ובית המוקד הי' כיפה בנוי' ע"ג לשכת אבנים מט"ז דצריך להיות בגובה ע' במפרש שם במשנה ובגמ'. והסמ"ג מובא במנ"ל כת' דשני מקומות בית אבטינס ובית הניצוץ היו גבוהים ובית המוקד הי' מעלת הכהנים על הלוים דכהן בפנים וכו' והוא לשיטתו ע"ש ולדברי המפרש הי' בית המוקד ג"כ בגובה וע' במנ"ל והר"מ והרהמ"ח לא כתבו זה דכהנים למעלה ולוים למטה הוא בדוקא אך כ' דעליות היו בנויות וכו' ואפשר שהי' כך אבל אין עיכוב בדבר והרהמ"ח לא כ' כלל דכהנים למעלה וצ"ע דבש"ס מבואר זה דהוא גזה"כ וע' במנ"ל וצ"ע".
2. ב. התפארת ישראל וזה לשונו "ר"ל לא כחדר עליית בית הניצוץ שהיה בלי תקרה על גביו" וממשיך:"אבל בית המוקד היה מקורה עם גג עגול" מידות א-ח יכין נד
3. ג. הרע"ב בניין של בית המוקד לא הייתה עלייה אלא כיפה ארקוולט"ו בלעז עשוייה בארץ" תמיד א-א ד"ה ובית המוקד
4. ד. בית הבחירה למאירי מסכת תמיד דף כה עמוד ב :" וביאר אחר כן שבית המוקד היה כיפה כלומר שקירויה עשוי בעגול"

מה גודלו של בית המוקד?

המשנה אינה מפרטת מה גודלו של בית המוקד, מלבד אמירה כללית "ובית גדול היה". גם הראשונים והאחרונים לא התייחסו לגודלו המדויק של בית המוקד. אולם מחשבון של גודל העזרה ניתן לשער את הגודל המשוערך של בית המוקד.

מאחר וכל העזרה הייתה בגודל 187 אמות ממזרח למערב. ו 135 אמות מצפון לדרום. נתחיל בגודל בית המוקד מדרום לצפון. והמשנה כותבת ששתי לשכות היו בקודש ושנים בחול: משנה מסכת מידות פרק א משנה ז:""שנים שערים היו לבית המוקד אחד פתוח לחיל ואחד פתוח לעזרה".

אז לשיטת הרמב"ם ורבינו שמעיה שכל בית המוקד היה בנוי בחיל ולא בעזרה. גודלו מצפון לדרום הייתה 10 אמות בלבד.

ולפי שטר המפרשים שסוברים שזה היה בנוי חצי בקודש חצי בחיל אז גודלו מצפון לדרום לכאורה היה גודלו 20 אמה. 10 אמות בחלק הדרומי המקודש של בית המוקד ששם היו לשכת הטלאים בדרום מערב, ולשכת לחם הפנים בדרום מזרח. ובחלק של החיל החלק הצפוני של בית המוקד, צפון מזרח לשכת החותמות ואבנים ששקצום מלכי יוון וצפון מערב לשכת בית המוקד היו בשטח 10 אמות של החיל, מאחר וכל שטח החיל לא היה יותר מ 10 אמות כמו שהמשנה כותבת: משנה מסכת מידות פרק ב משנה ג: "החיל עשר אמות"

היכן מוקמה המדורה שדלקה בבית המוקד?

הראשונים חולקים האם המדורה דלקה בבית המוקד הגדול או בלשכת בית המוקד שהייתה בצד צפונית מערבית של בית המוקד או שהיה גם וגם מדורות בשתי מקומות אלה. א

1. . רש"י ד"ה במקצוע צפונית מערבית – "של בית המוקד שהיה טרקלין גדול והיו מסיקין בו מדורות גדולות להתחמם שם הכהנים שהולכים יחפים על רצפת עזרה שהיא של שיש" יומא טו: וכך סובר גם רבינו חננאל ולמה נקרה בית המוקד, שלא היה האש כבה בו מעולם". יומא טו.
2. ב. רבינו גרשם וזה לשונו:ב"לשכה שהייתה שם מדורה" (תמיד כה:)
3. ג. תפארת ישראל - יכין מסכת מידות פרק א :"ובבית המוקד הגדול התחממו הכהנים הטהורים"
4. ד. ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים) מסכת שבת דף כ עמוד א תניתין. ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד. דע שמדורה זו שמדבר בה היא המדורה שעושין אותה הכהנים להתחמם כנגדה כדי להפיג הצינה והקור מגופן. שהרי הן מהלכין ברגליהן יחיפים על הריצפה מפני שאסור להיות דבר חוצץ בין גוף רגלם ובין פני הריצפה שמהלכין עליה. אבל המדורה שמדליקין ממנה עצי המערכה מותר להבעירה בשבת, שנאמר לא תבערו אש בכל מושבותיכם בשבת, מפי השמועה למדו בכל מושבותיכם אי אתה מדליק אבל אתה מדליק במדורת בית המוקד, כדי להביא ממנה אש למזבח. כדאמרינן אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט:
5. ה. תוספות מסכת יומא דף טו עמוד ב :אחת לשכת בית המוקד - פר"ח דשני בית המוקד היו ליטול מהם אש לצורך המזבח שמצוה להביא מן ההדיוט ששנים היו שאם יכבה האחד יביאו מן השני ואף על גב דאכתי הואי מערכה לקיום האש לקמן בס"פ טרף בקלפי (דף מה.) שמא שלשתן היו צריכות לקיום האש שאם יכבה האש משני בתי המוקד יקחו מן המערכה העשויה לכך וכפירושו משמע בפ"ק דשבת (דף כ.) ומאחיזין האור במדורת בית המוקד מאי טעמא בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד משמע דלפי שהוא צורך המזבח יכול להבעיר בשבת ורש"י פירש לפי שהכהנים הולכים יחפים דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בינו לרצפה כדאיתא בפ"ב דזבחים (דף כד.) היו שני בתי המוקד ואש של מערכה לקיום האש וצריך לומר לפירושו דהתירו להבעיר האש במדורת בית המוקד אף על גב דלא הוה צורך מזבח כיון דבעזרה הוא לא קרינן ביה בכל מושבותיכם.
6. ו. ר' עובדיה מברטנורא מסכת מידות פרק א :בית המוקד - על שם שמדורות דולקים בה תמיד להתחמם שם הכהנים מפני שהולכים יחפים, קרוי בית המוקד. ובית גדול היה, ולארבע פינותיו היו ארבע לשכות קטנות כדמפרש ואזיל:
7. ז. וזה לשונו "פר"ח בפ"ק דיומא [טו:] על שם שלא היה האש כבה משם לעולם מפני שהיו נוטלין האש לצורך המזבח" (תמיד א-א )
8. ח. וזה לשונו "ע"ש שתמיד היה בה מדורות גדולות להתחמם בהם הכהנים המהלכים יח]ים על הרצפה" (תמיד כה:)
9. ט. "ופירש רש"י להתחמם שם כהנים שהיו הולכים יחפים על גבי רצפת העזרה" ועוד כותב:"פר"ח בפ"ק דיומא (דף טו: ד"ה ואחת) על שם שלא היה האש כבה משם לעולם מפני שהיו נוטלין האש לצורך המזבח"
10. י. "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט"(עירובין סג.)

יא.

היכן היה בנוי בית המוקד בשטח העזרה? או בחיל?

א. הרמב"ם "ובית גדול היה בצד העזרה, בצפונה מבחוץ בין העזרה והחיל", (רמב"ם בית הבחירה ה-ט) ב. המפרש בגמ' ובית המוקד בנוי חציו בקדש וחציו בחול" (תמיד כה:) ג. רבינו שמעיה במידות "בית המוקד היה כולו בחיל, שכן זקני בית אב ישנים שם" (מידות לד.) ד. הרא"ש "ובית מוקד היו חציו בנוי בקודש וחציו בחול" (גמ' תמיד כה:) "ושל צד דרום היה בקודש" מידות לד. ד"ה ב בקודש

מה מטרת המדורות בבית המוקד? לחמם הכהנים או להדליק את המזבח?

תוספות הרא"ש מסכת יומא דף טו עמוד ב לבית המוקד. פרש"י שהיה בו אש לחמם בו הכהנים שהיו הולכים יחפים על הרצפה וגם בית המוקד קטן היה עשוי לכך, ור"ח פירש שהיה אש בית המוקד לקיום האש ואף על גב דאמרינן לקמן בפרק טרף בקלפי שהיו עושים מערכות לקיום האש גם היו צריכים אלו שני בתי המוקד לקיום האש, וק"ק שלא מצינו בשום מקום שהיו עושים לקיום האש אלא הנך מערכות דמפרש לקמן.

מוקף רובדים של אבן

האם הרובדין היו גם בחלק של הקודש או רק בחלק של החול?

מלשון המשנה משמע שכל בית המוקד היה מוקף ברובדין של אבן ולכאורה איך ישנו הכהנים בחלק הקודש?. ולכן חייבים להגיד שזה הרובדין הקיפו מהצד הצפוני של בית המוקד, משני צידי שער הכניסה לבית המוקד, ובחצי הצפוני של בית המוקד מצד מערבי ומזרחי, וגם לא בכל השטח מאחר ובמקומות אלה, בצד הצפוני מערבי היה לשכת בית המוקד וירידה לבית הטבילה, ובצד צפוני מזרחי היה לשכת החותמות ואבנים ששקצום מלכי יוון. • המפרש וזקני בית אב ישנים תמיד כה: "ומוקף לאו דוקא אלא אותו בית המוקד שבנוי בחול היה מוקף רובדין של אבן כדי לעלות במטות שהן בתוך החומה" • וכן כותב מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל שדן בשאלה זו בשו"ת "אגרות משה" יורה דעה חלק ד סימן סג כותב: שזקני בית אב ישנו בחצי של בית המוקד שהיה חול שהיה לו רק קדושת הר הבית וכפי שהמפרש כותב ומוקף לאו דוקא

מה הגובה של הרובדים?

• תפארת ישראל - יכין מסכת תמיד פרק א ח) מוקף רובדים של אבן. שורות של אבנים כעין אצטבאות בולטות משפולי החומה מבפנים לתוך בית המוקד, ועל גבה שוב שורה אחרת יוצאת מהכותל, קצרה משורה שתחתיה, וכן שורה ע"ג שורה עד למעלה, כעין מדריגות סביב, ולמעלה היו ישנים זקני הבית אב של אותו היום, וכדמסיק: • רש"י בראשית פרק מא רבד - ענק, ועל שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד. וכן (משלי ז טז) רבדתי ערשי, רצפתי ערשי מרצפות. בלשון משנה (מדות א ח) מוקף רובדין של אבן, (יומא מג ב) על הרובד שבעזרה, והיא רצפה:

תיאור של רובדים של ההיכל אולי אפשר להבין מהם

•

• ר' עובדיה מברטנורא מסכת מידות פרק ג :"הכי גרסינן - רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה, אמה אמה ורובד שלש, אמה אמה ורובד שלש, העליונה אמה אמה ורובד ארבע. ר' יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש. כך כתב רבי ברוך שמצא בנוסחאות ישנות מדוייקות. והכי פירושה.רום - גובה המעלה, חצי אמה. כמו שהיו כולן:ושלחה - דהיינו משך רוחב המעלה, שזהו מדרך הרגל, היה אמה. ומעלה שניה ושלישית, כל אחת היה שלחה אמה, והיינו אמה אמה דקתני: ורובד שלש - מעלה רביעית היה רחבה שלש אמות. ורובד דקתני, היינו שורה של רצפה, כמו מוקף רובדים של אבן, על הרובד הרביעי שבעזרה. לפי שהרצפה
• • רמב"ם על משנה מסכת מידות פרק ג משנה ו [ו] שתים עשרה מעלות הללו כבר ציירנו אותם ודברנו על מקומם. אמר שכתלי האולם היתה בנייתם כצורה זו, והוא שאמה מגובה הכותל לכל ארכו חלק ישר כמו כל כותל, ואחר כך בנין בולט מן הכותל כעין כצוצרה גבהו שלש אמות, ואחר כך מרחיק עוד אמה ומבליט בנין והוא הנקרא רובד, וכך כל גבהו אמה ורובד אמה ורובד וכאלו אמר אמה כותל ורובד שלש, מרחיק אמה בכותל ורובד שלש עד שיהו אלו בו כעין כצוצריות פרט לכצוצרה העליונה שהיו בה ארבע אמות, וכך היה גם סביב ההיכל כמו שיתבאר בפרק זה נמצא שהיתה צורת הכותל כזה /במקור יש שרטוט/.
• • תפארת ישראל - יכין מסכת מידות פרק ג משנה ו סא) רום מעלה וכו' ושלחה אמה. ר"ל כל מעלה גבוה חצי אמה, ורחבה, דהיינו מקום דריסת הרגל היה רחב אמה [ונ"ל שהמעלות הללו לא לבד נגד פתח האולם היו, רק בכל רוחב האולם מבחוץ מצפון לדרום, וראיה לדברינו, דהרי חזינן במשנתינו כשהזכיר התנא המעלות שבין אולם למזבח, קאמר התנא, וי"ב מעלות היו שם, והרי עדיין לא הזכיר התנא שום דבר מפתח האולם, ומדסתם בלישני' שמע מינה דהי"ב מעלות שזכר היו בכל המשך הרווח ההוא מצפון לדרום, וכן משמע מהתוי"ט (לקמן פ"ד מ"ו ד"ה האוטם ע"ש) שהי"ב מעלות הללו היו בכל רוחב האולם, ודו"ק, וא"כ הבאר, שממעל לו היה תלוי הכיור בגלגל, הבאר ההוא היה בנוי באמצע המעלות לצד דרום, על שפוע ההר, ולפ"ז נ"ל עוד, מדהוכחנו (לקמן פ"ד סי' נ"ב) שהמעלות שלפני האולם כסו האוטם, מדהי' האולם בנוי על האוטם א"כ לפי דברינו כאן שהתפשטו המעלות ככל רחב האולם, לא היה נראה האוטם כלל בצד מזרח, ואפילו הכי חשב התנא (פ"ד מ"ו) גובה האוטם בכלל גובה בניין ההיכל, אף על פי שהאוטם לא נראה כלל במזרח, הרי על כל פנים נראה גבהו בשאר ג' צדדי ההיכל דהיינו בצד צפון מערב ודרום תוך חלול הט"ו תאים שבדיוטא התחתונה שבג' צדדים הנ"ל שהיו בנויין סמוך לאוטם, והאוטם הוא כתלם מצ"א, ובזה מיושב תמיהת התוי"ט (פ"ד מ"ו ד"ה האוטם, ע"ש)]:סב) ורובד ארבע. נ"ל דה"פ, שכל הי"ב מעלות הללו היו על דרך זה, דהיינו ב' מעלות היו כל אחת רחבה אמה, ומעלה שלישית היתה רובד [ר"ל רצפה רחבה] ג' אמות, וכך היה ג' פעמים, כל פעם מעלה א' וב' כל אחת רחבה אמה, ואח"כ רובד ג' אמות, נמצא היה מהמזבח עד סוף רובד ג', מרחק ט"ז אמות, דהרי המעלה התחתונה היתה רחוקה מהמזבח אמה כרוחב המעלות, דאלו היתה גג מעלה הראשונה סמוכה ממש למזבח, לא היה עליה שם מעלה, נמצא שהיה מהמזבח עד סוף הרובד הראשון ו' אמות, ועד סוף רובד ב' י"א אמות, ועד סוף רובד ג' ט"ז אמות, אח"כ היה סדר ד', שהוא העליון של כל סדרי המעלות, והוא היה ב' מעלות שכל אחת רחבה אמה, והרובד שבראשם היה רחב ד' אמות, נמצא שכל הי"ב מעלות שמהמזבח עד פתח האולם, היו כוללים מרחק כ"ב אמות, כנראה בצורה א כזה:
• •

תמיד א-א א. צ"ע מדוע אנשי בית אב של אותו לילה לא הלכו הביתה?

וזקני בית אב ישנים שם האם הכניסו מזרונים או מיטות לבית המוקד?

• וזקני בית אב של אותו היום היו ישנים שם ==מי ישן? בית אב שסיים את עבודתו או בית אב שמתחיל מחר בבוקר את עבודתו או כהנים שומרים? כהנים שסיימו את עבודתם== א.

1. הרמב"ם מבאר מי הם הזכאים לישון בבית המוקד מטעם הכהנים: 1. מדובר בבית אב של אותו היום ולא של היום של מחרת וכך כותב: בבית הבחירה פרק ח-ה " וזקני בית אב של אותו היום היו ישנים שם" 2. שלא כל הבית אב ישנו שם אלא רק השומרים של הבית אב הכהנים "לא היו הכהנים השומרים ישנים בבגדי כהונה אלא מקפלין אותן ומניחין אותן כנגד ראשיהן ולובשין בגדי עצמן וישנים על הארץ, כדרך כל שומרי חצירות המלכים שלא יישנו על המטות". ולכאורה יוצא שבבית אבטינס ובית הניצוץ שמרו הרובין ובבית המוקד שמרו פרחי כהונה וזקני בית אב בניגוד לבית אבטינס ובית הניצוץ ששמרו שם הצעירים הרובין. וכך כותב גם הרע"ב בריש תמיד :" וזקני בית אב של אותו יום היו ישנים שם על אותן רובדין"
2. כהנים שאמורים לעבור למחרת
3. א. רש"י מסכת פסחים דף פב. שהכהנים שישנו בבית המוקד וטמאו טומאת קרי, ראש המעמד היה מעמיד את הטמאין על שער המזרח.:"כדי לביישן - שלא נזהרו מלטמא, והרי העבודה של מחר היתה מוטלת עליהן, והיה להן ליזהר".
4. ב. המפרש מסביר שגם הזקנים שאמורים לעבוד למחרת וגם הנערים הרובים שאמורים למחרת לשמור: מסכת תמיד דף כה עמוד ב וזקני בית אב ישנים שם – "אותם שהיה להם לעבוד למחר היו ישנים בתוך כניסת החומה" ולא ארובדין קאי דא"כ ה"ל למימר על גביהם ובגמרא מוכיח שלא על אלו הרובדין
5. ג. המפרש מסכת תמיד דף כז. אמרי התם - גבי שמירה דלא מטו למעבד עבודה שלא הגיעו לעשות עבודה כגון פחותים מי"ג שנה קרי להו רובים כלומר נערים הכא דמטו למיעבד עבודה שכל אותם שישנים שם בבית המוקד ראויין לעבודה דבשביל כך הם ישנים שם כדי שיהיו מזומנים למחר לעבודה ביום עבודתם"
6. גם אלה שעבדו היום וגם אלה של מחרת
7. ד. הגר"א על המשניות בתמיד לומד שגם הכהנים שעבדו באותו היום וגם הכהנים של היום שלמחרת היו ישנים" וזה לשונו "הבית אב שעבדו ביום העבר גם היו ישנים אחר העבודה, שעבדו בלילה מה שהקריבו איברים ופדרים אותם הכהנים שכבר עבדו. הם הלכו לישון בבית המוקד והם לא היו ישנים בבגדי קודש. אבל אותם הכהנים שהיו מזומנים לעבוד למחר לא לבשו עדיין בגדי קודש" משניות תמיד א-א. ואני רוצה להביא ראיה לדברי הגר"א מאחר ושערי העזרה היו נעולים הכהנים שלמחרת לא היו יכולים להיכנס למחרת בבוקר מאחר ושערי העזרה נפתחו רק לאחר ששחטו את קרבן התמיד. ואיך סובר הרמב"ם שרק הכהנים של אותו היום ישנו בבית המוקד? וצ"ע שיטת הרמב"ם. ומצד שני יש לי שאלה על שיטת הגר"א שלומד גם על העובדים היום וגם של מחר. והרי לשון המשנה "וזקני בית אב" ובית אב זה רק לאותו היום. ואם כן המשנה הייתה צריכה לכתוב וזקני בית משמר. ????נ.
8. ה. ואני שואל איך ישנו הכהנים של ממחרת לשיטת הגרא והרי המשנה אומרת לא היו ישנים בבגדי קודש אלא פושטים ומקפלים משמע שזה הכהנים שעבדו כבר. ואומר לי הרב יהודה לייב פרידמן שהמשנה מתייחס רק למשמר היוצא שצריכים להוריד הבגדי כהונה. 2. ואומר הגרא שעפ הירושלמי שהיו זמנים שבשבוע היו רק 2 בתי אבות ולא יותר ואז הבית היוצא הוא גם בית אב הנכנס. היות זמנים שהיו חסרים
9. ו.
10. האם זקני בית אב הכהנים ישנו על המדריגות או שישנו בכניסה של חומת בית המוקד?
11. האם זקני הכהנים רק השתמשו במדריגות לעלות למיטות שהיו בכניסת החומה או שהיו ישנים על המדריגות עצמם.
12. א. המפרש וזה לשונו: "אותם שהיה להם לעבוד למחר היו ישנים בתוך כניסת החומה ולא ארובדין קאי דא"כ ה"ל למימר על גביהם ובגמרא מוכיח שלא על אלו הרובדין היו ישנים דקאמר איצטוותא דקא סלקי בהו לאיצטוותא ומוקף לאו דווקא אלא אותו בית המוקד שבנוי בחול היה מוקף רובדין של אבן כדי לעלות במטות שהן בתוך החומה דבמקום חול היו ישנים ולא במקום קדוש דראשי פשפשין מבדילין בין קדש לחול כדי שלא ינהגו בקדש מנהג חול"(תמיד כה:)
13. ב. "הרע"ב" : "המשמר היה מתחלק לשבעה בתי אבות כמניין ימות השבוע כל אחד עובד יומו, וזקני בית אב של אותו יום היו ישנים על אותן רובדין"
14. ג. "התפארת ישראל" וזה לשונו "וברובד העליון היו ישנים זקני הבית אב שישמש למחר" מידות א-ח יכין נו
15. ד. בית הבחירה למאירי מסכת תמיד דף כה עמוד ב "ומוקף רובדין של אבן ר"ל איצטבאות רחבות של אבן"
17. ומפתחות העזרה בידם

1. 2. 2איפה היו מונחות מפתחות הר הבית?

האם המפתחות של העזרה היו בידי זקני בית אב או בידי פרחי כהונה?

משנה מסכת מידות פרק א

• ] בית המוקד כיפה ובית גדול היה מוקף רובדין של אבן וזקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם ופרחי כהונה איש כסתו בארץ:

א. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ח הלכה ה "והיכן היו שומרים, כהנים היו שומרים בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד, בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות בנויות בצד שערי העזרה והרובין היו שומרים שם, בית המוקד כיפה ובית גדול היה מוקף רובדין של אבן וזקני בית אב של אותו היום היו ישנים שם ומפתחות העזרה בידם". ולכאורה משמע מהמשנה במידות כי המפתחות היו ברצפת בית המוקד שם טבלה אמה על אמה ושם היו המפתחות במקום שהיו ישנים פרחי כהונה ולא על הרובדין שהיו ישנים הכהנים של זקני בית אב. וכן כותב התוס יו"ט מידות פרק א משנה ט: "אמה על אמה - בארץ וטבלא עליו לשון הרר"ש"

משנה מסכת מידות פרק א-ט "ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה ושלשלת שהמפתחות היו תלויות בה הגיע זמן הנעילה הגביה את הטבלא בטבעת ונטל את המפתחות מן השלשלת ונעל הכהן מבפנים ובן לוי ישן לו מבחוץ גמר מלנעול החזיר את המפתחות לשלשלת ואת הטבלא למקומה נתן כסותו עליה"

ב. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף טו עמוד ב "נכנס להיכל ופנה לימינו, ומקום היה שם אמה על אמה, וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביה, ולה נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים, שנאמר: ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים" ג. פירוש המשנה לרמב"ם מסכת שקלים פרק ה [ב] כבר מלאו אזניך שהגזברין הם הממונים שבמקדש המתעסקין ברכושו ובשאר ההקדשות, אמרו בתוספת שקלים שלשה גזברין מה הן עושין, פודין את החרמים ואת הערכים ואת ההקדשות ומעשר שני וכל מלאכת הקדש בהם נעשה. ואמרכול גובה דרגה על הגזבר תרגום ונשיא נשיאי הלוי ואמרכלא דממונא על רברבי ליואי. ויש עוד דרגה גבוהה מדרגת האמרכול וקורין לבעל אותה דרגה קתילוק, ואין מעמידין גם בדרגה זו פחות משנים. נמצא הסגן תחת פקוח כהן גדול, וקתילוקין תחת פקוח הסגן ואמרכולין תחת פקוח הקתילוקין, הגזברין תחת פקוח האמרכולין. ואמרו שבעה אמרכולין מה היו עושין, שבעה מפתחות העזרה בידם, רצה אחד מהן לפתוח אינו יכול עד שיתכנסו כל האמרכולין, פותחין וגזברין נכנסין. והביאו ראיות שלא היה פחות מאלו מדורות שעברו מזמן הנביאים ובשום פעם לא היה פחות ממה שהתנה. ומה שאין מעמידין על ממון הצבור פחות משנים הסמיכוהו למה שנ' והם יקחו את הזהב, ומיעוט רבים שנים. ד. רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה יז: "ועוד ממנין קתיקולין להיות לסגן כמו הסגן לכ"ג, ואין פוחתין משנים, וממנים אמרכלין אין פחות מז', ומפתחות העזרה בידם רצה האחד לפתוח אינו יכול עד שיתכנסו כל האמרכולין ויפתחו. ה. כסף משנה הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה יז : ומ"ש ועוד ממנים קתיקולין להיות לסגן כמו הסגן לכ"ג ואין פוחתין משנים. בירושלמי דשקלים פרק אלו הם הממונים (הלכה י"ב) ומוכח לה מקרא:ומ"ש וממנין אמרכלין אין פחות מז'. במשנה בפ' הנזכר ובירושלמי שם מוכח מקרא דהיו ז' ובסוף הוריות מאי אמרכל אמר רב חסדא אמר כלא ופירש"י אמר כלא שממונה על כולם ואין משיבין על דבריו. ומ"ש ומפתחות העזרה בידם רצה הא' לפתוח אינה יכול עד שיכנסו כל האמרכולין ויפתחו. בתוספתא פ"ב דשקלים: ו. משנה למלך הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה יז : ואין פוחתין משנים וכו'. אני תמיה על זה דבריש תמיד וריש מדות שנינו בית המוקד וכו' זקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם ומבואר הוא בספ"ק דמדות מקום הנחתן של המפתחות וראיתי להרב באר שבע בפ"ק דתמיד שהקשה קושיא זו ותירץ דמתניתין דשקלים מיירי במפתחות העזרה של חדרים שהיה בהם ממון הקדש והכי דייק סיפא דקתני והגזברין נכנסים אחריהם ומוציאין מה שהם צריכים והתם מפרש מה היו עושין אלו ג' גזברין ואמר שהם מתעסקין בממון ההקדש והן פודין הערכין והחרמין וההקדשות כו' והכא איירי במפתחות העזרה של שאר חדרים שלא היה בהן ממון הקדש כי אם צרכי העבודה ע"כ. והנה מ"ש בסוף דבריו והכא איירי במפתחות של שאר חדרים כו' לא ידעתי מהו דהכא פשיטא דמפתחות העזרה דקתני היינו מפתחות השערים דז' שערים היו לעזרה ואיכא מ"ד י"ג כדאיתא פ"ו דשקלים. ואעיקרא דדינא החילוק שכתב אינו מתיישב אצלי שמפתחות העזרה סתם לא שייך לומר במפתחות החדרים ועוד דבתוספתא תנן ז' אמרכלין מה הן עושין ז' מפתחות העזרה בידם וא"כ ע"כ דמפתחות העזרה דקאמר היינו מפתחות דז' שערים שהיו בעזרה דאי מפתחות החדרים מנין זה היכא רמיזא בחדרים ורבינו עובדיה הביא תוספתא זו כלשונה בשקלים. והנראה אצלי דמעלת השבעה אמרכלין היתה שלא היה שום אדם רשאי לפתוח עד שיתכנסו כל השבעה אמרכלין ויפתחו. ומשום האי מילתא קאמר ומפתחות העזרה בידם אבל לעולם שלא היתה בידם אלא ביד זקני בית אב וכבר נתבאר בספ"ק דמדות דמקום היה בבית המוקד אמה על אמה ושם היו מונחים המפתחות ובבקר כשהיו רוצים לפתוח העזרה היו מתכנסין כל השבעה אמרכלין ופותחין. ויותר נ"ל דלעולם כל שנכנסין לעבודה לא היו מתכנסין האמרכלין אלא איש אחד היה ממונה על נעילת שערים ועל פיו היו נועלין ועל פיו היו פותחין וכמ"ש רבינו לקמן פ"ז מהלכות אלו דין ג'. אך כשהיו רוצים ליכנס בעזרה לשאר צרכים או להוציא שום דבר או להכניס אז היו מתכנסין כל השבעה אמרכלין ופותחין והגזברים נכנסים אחריהם ומוציאים מה שירצו להוציא ועיין בפיסקי תוס' דתמיד. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לעיל פ"ח מהלכות בית הבחירה סוף דין ד'): ז. באר שבע מסכת תמיד דף כה עמוד ב :"ומפתחות העזרה בידם. תימה דהא תנא בתוספתא דשקלים פ"ב (הט"ו) גבי אין פוחתין משלשה גזברין ומשבעה אמרכלין כו', מה היו עושין אלו שבעה אמרכלין, שבעה מפתחות העזרה היו בידם רצה אחד מהם לפתוח אינו יכול עד שי[ת]כנסו כולם ויפתחו כו'. ונראה לי דהתם איירי במפתחות העזרה של חדרים שהיה בהן ממון ההקדש, והכי דייק הסיפא דקתני והגזברין נכנסין אחריהן ומוציאין מה שהם צריכין. והתם מפרש מה היו עושין אלו שלשה גזברין, ואמר שהם מתעסקין בממון ההקדש, והם פודין הערכין והחרמים וההקדשות ומעשר שני וכל מלאכת הקדש, והכא איירי במפתחות העזרה של שאר חדרים, שלא היה בהן ממון ההקדש כי אם צרכי העבודה: ח. האם המפתחות היו בידי זקני כהונה או פרחי כהונה? תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד א :"תנו רבנן: משחרב הבית בראשונה נתקבצו כיתות כיתות של פרחי כהונה, ומפתחות ההיכל בידן, ועלו לגג ההיכל ואמרו לפניו: רבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים - יהיו מפתחות מסורות לך, וזרקום כלפי מעלה. ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם, והם קפצו ונפלו לתוך האור" היכן היו מונחות המפתחות? המפרש מסכת תמיד דף כה עמוד ב "כלומר בידי אותם כהנים לשם היו מונחות כל מפתחות העזרה ומפרש במסכת מדות (דף לד:) היכן היתה הנחתן מקום היה שם אמה על אמה בלשכת בית המוקד" • וזה לשונו : ד"ה אמה על אמה "בארץ וטבלה עליו לשון הרר"ש" מידות א-ט • וזה לשונו: "כל הבית היה מרוצף באבני שיש, מחוברות בסיד, אבל טבלה זו שהיא אמה על אמה, לא הייתה מחוברת, והיה תחתיה חלל, וטבעת היית ה קבועה מלמעלה להגביה את הטבלה כי ליטול את המפתח, ולמטה כלפי הקרקע, הייתה שלשלת הי' מחבר כל המפתחות". הגביה הטבלה בטבעת, "כלומר עם הטבעת הקבועה בה"מידות לד: ד"ה ומקום היה שם אמה על אמה • "כלומר בידי אותם כהנים לשם היו מונחות כל מפתחות העזרה ומפרש במסכת מדות (דף לד:) היכן היתה הנחתן מקום היה שם אמה על אמה בלשכת בית המוקד וטבלא של שיש באותו מקום וטבעת היתה קבועה ומגביהין אותן ע"י אותן הטבעות הגיע זמן הנעילה הגביה את הטבלא מן הטבעות על ידי טבעת אי נמי ע"י אותן הטבעות היתה הטבלא נטולה בארץ וכשרוצין להגביה מגביהין אותה מן הטבעת נוטל את המפתחות מן השלשלת המפתחות נתונין תחת אותה טבלא בשלשלת ונעל הכהן בפנים שערי עזרה ובן לוי ישן לו מבחוץ גמר מלנעול החזיר המפתחות למקומן תחת הטבלא ונותן עליו כסות שלו וישן על אותו טבלא:"(תמיד כה:

ופרחי כהונה איש כסתו בארץ האם פרחי כהונה והרובין הם הילדים מתחת לגיל 13?

המשנה אומרת בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות והרובין שומרים שם" ומצד שני בבית המוקד כתבה המשנה שפרחי כהונה ישנים על הרצפה, האם מדובר באותם צעירים? או שהיו שתי סוגי שומרים. בבית אבטינס ובבית הניצוץ מתחת לגיל 13 ובבית המוקד מעל גיל 13. ומצד שני יכול להיות שבבית המוקד הזקני בית אב היו השומרים, המשנה לא כותבת מי שמר בבית המוקד, האם הפרחי כהונה או זקני בית אב, אולם מלשון הרמב"ם משמע שפרחי הכהונה היו השומרים= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ח הלכה ו:"לא היו הכהנים השומרים ישנים בבגדי כהונה אלא מקפלין אותן ומניחין אותן כנגד ראשיהן ולובשין בגדי עצמן וישנים על הארץ, כדרך כל שומרי חצירות המלכים שלא יישנו על המטות". המשנה למלך דן בסוגיה זו בהלכות בית הבחירה פרק ח: "דפשטא דמתניתין דקתני והרובין שומרים שם משמע דדוקא התם היו הרובין שומרים אבל בבית המוקד לא היו הרובין שומרים וכן כתב בפי' רבינו עובדיה דבבית המוקד פרחי כהונה היו השומרים וכן כתב הסמ"ג במצות עשה סי' קס"ה וכן הוא דעת רבינו שכתב לא היו הכהנים השומרים ישנים בבגדי כהונה כו' הנה דעת שפתיו ברור מללו דמאי דתנן לא היו ישנים בבגדי קדש קאי על השומרים ופשיטא שאינם רובים דהרובין דהיינו שלא הגיעו לעבוד עבודה בגדי כהונה מאי בעו גבייהו אלא ודאי דס"ל דהשומרים דבית המוקד לא היו רובין כי אם פרחי כהונה" לא היו ישנים בבגדי קדש א. מדוע לא ישנו הכהנים בבגדי קודש? הרמב"ם בפירוש המשניות במשנתינו מסביר כי בבגדי כהונה יש שעטנז שזה האבנט, ואסור להנות מבגדי כהונה אלא בעבודה. רמב"ם על משנה מסכת תמיד פרק א משנה א :"ואמרו על בגדי כהונה מניחין אותן תחת ראשיהם, רצה בכך כנגד ראשיהם וכך באר התלמוד, לפי שאינם יכולים להניחם מראשותיהם, לפי שבגדי כהונה שיש בהם שעטנז דוקא אסור ליהנות בהם זולתי בשעת עבודה, ובגדי כהן הדיוט יש בהן שעטנז כלומר האבנט" וקשה לי על הרמבם מה הבעיה לישון על שאר הבגדים ולמה האיסור ללא ממוקד באסנט שהיה שעטנז לפי המפרש לא קשה כי האיסור הוא הפחה, • המפרש מסכת תמיד רש"י מסכת תמיד דף כז. ד"ה שינה הוא דלא – "שמא יפיח בהן וגנאי הוא לבגדי קדש" אלא פושטין

מדוע לא החזירו הכהנים את בגדי כהונה לחזנים האחראים מטעם לשכת פנחס המלביש? מדוע בגדי הכהונה נשארו עם הכהנים בבית המוקד, מדוע הם לא החזירו לעוזרים של הממונה פנחס המלביש? והרי כתוב משנה מסכת תמיד פרק ה משנה ג::"מסרום לחזנים היו מפשיטין אותם את בגדיהם לא היו מניחין עליהם אלא מכנסים בלבד וחלונות היו שם וכתוב עליהם תשמישי הכלים" ??????????????????????

היכן היו לשכות שהיו מאכסנים את בגדי הכהונה? המשניות מפרטות שהיו 2 מקומות של אכסון של בגדי כהונה אחת בלשכת פנחס המלביש שהייתה בצפון שער ניקנור. משנה מסכת מידות פרק א משנה ד  :"שבמזרח שער נקנור ושתי לשכות היו לו אחת מימינו ואחת משמאלו אחת לשכת פנחס המלביש ואחת לשכת עושי חביתין": ופירש הרמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ח הלכה ח:"בגדי כהנים הדיוטים היו עושין מהן מחלצות רבות, וששה ותשעים חלון היו במקדש להניח בהן הבגדים ארבעה חלונות לכל משמר, ושם כל משמר כתוב על חלונותיו וכולן סתומות, וכשיכנסו אנשי משמר לעבודה בשבת שלהן פותחין חלונותיהן כל ימי שבתן ונוטלין הכלים, וכשיצאו מחזירין הבגדים לחלונותיהן וסותמן. ומקפלין

ומניחים אותן תחת ראשיהן

האם ישנו הכהנים על בגדי הקודש או סמוך לראש? הגמ' בתמיד דף כז. מסבירה שהגמ מסתפקת האם ישנו על הבגדים עצמם או שהבגדים היו סמוך לראשי הכהנים. כי הגמ לא מכריעה האם מותר להנות מבגדי כהונה. היכן הניחו הכהנים הישנים את בגדי הכהונה? • תלמוד בבלי מסכת תמיד דף כז עמוד א:"לא היו ישנים בבגדי קדש כו'. שינה הוא - דלא, אבל הילוך - מהלכים, שמעת מינה: בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן! אמרי: הוא הדין דאפילו הילוך נמי לא, והא דקתני לא היו ישנים - משום דבעי למיתנא סיפא, אלא פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן, קתני רישא נמי לא היו ישנים. והא גופה קא קשיא: ומניחין אותן תחת ראשיהן - ש"מ: בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם! אימא: נגד ראשיהם. אמר רב פפא: שמע מינה, תפילין מן הצד - שריין, ולא חיישינן דלמא מיגנדר ונפיל עלייהו. ה"נ מסתברא דכנגד ראשיהן, דאי אמרת תחת ראשיהן, נהי דניתנו ליהנות בהן, תיפוק ליה משום איסורא דכלאים! • תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כג עמוד ב "בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה: מהו שיניח אדם תפיליו תחת מראשותיו? תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי - שנוהג בהן מנהג בזיון, כי קא מיבעיא לי - תחת מראשותיו, מאי? - אמר ליה, הכי אמר שמואל: מותר, אפילו אשתו עמו. מיתיבי: לא יניח אדם תפיליו תחת מרגלותיו מפני שנוהג בהם דרך בזיון, אבל מניחן תחת מראשותיו; ואם היתה אשתו עמו - אסור; היה מקום שגבוה שלשה טפחים או נמוך שלשה טפחים - מותר. תיובתא דשמואל! תיובתא. אמר רבא: אף על גב דתניא תיובתא דשמואל - הלכתא כוותיה. מאי טעמא? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כד עמוד א כל לנטורינהו טפי עדיף. והיכא מנח להו? - אמר רבי ירמיה: בין כר לכסת שלא כנגד ראשו. והא תני רבי חייא: מניחן בכובע תחת מראשותיו! דמפיק ליה למורשא דכובע לבר. בר קפרא צייר להו בכילתא ומפיק למורשהון לבר. רב שישא בריה דרב אידי מנח להו אשרשיפא ופריס סודרא עלוייהו. אמר רב המנונא בריה דרב יוסף: זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי: זיל אייתי לי תפילין. ואשכחתינהו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו, והוה ידענא דיום טבילה הוה, ולאגמורן הלכה למעשה הוא דעבד. • בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף כג עמוד ב ."אסור לאדם שיניח תפליו תחת מרגלותיו שזה דרך בזוי הוא אבל מניחן תחת מראשותיו בין כר לכסת ויזהר שלא יניחם כנגד ראשו שלא יניח ראשו עליהם ודי להם שיהיו מונחים בכלי אחד ותחת מראשותיו ואם היה הכלי ארוך והניח ראשו על ראש הכלי ותפלין בראשו האחר מותר וזהו שאמרו והא תני ר' חייא מניחן בכובע תחת מראשותיו כלומר ולא חלק בין תחת ראשו ושלא מתחת ראשו ותירץ דמפיק ליה למורשא דכובע מלבר כלומר אותו הראש שהתפלין שם מוציא חוץ מראשו ואם היתה שם אשתו עמו במטה אף זו מניחן תחת מראשותיו אלא שבזו צריך שיניחם כלי בתוך כלי שאינו מיוחד להם שהרי בית שיש בו תפלין אסור לשמש מטתו אא"כ [הניחן] בתוך כלי המיוחד להם ואח"כ בתוך כלי שאינו מיוחד להם ויש אומרים שהנחה בין כר לכסת עולה לו לאותו כלי שאינו מיוחד להם ודי לו בכלי אחד בהנחה בין כר לכסת ומקצת חכמים היו נוהגים להניחן בתוך כלי שלהם על התיבה או על הכסא ומכסין אותן בבגד והיה אותו הבגד עולה להם בכלי שאינו מיוחד לכך ומה שאמרו כאן באשתו עמו שאם היה מקום גבוה או עמוק שלשה מותר נראה שאינה הלכה ואף גדולי הפוסקים והמחברים לא הביאוה: • • רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ד הלכה כד בית שיש בו תפילין או ע ספר תורה אסור לשמש בו מטתו עד שיוציאם או יניחם בכלי ויניח הכלי בכלי אחר שאינו כליין, אבל אם היה הכלי השני מזומן להם אפי' עשרה כלים ככלי אחד הן חשובין, ואם הניחן כלי בתוך כלי מותר להניחן תחת מראשותיו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו כדי לשמרן ואפי' אשתו עמו במטה. • המפרש מסכת תמיד דף כז עמוד א :"ש"מ בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן - מדקתני תחת ראשיהן.אלא אימא נגד ראשיהן - [אצל ראשיהן].אמר רב פפא ש"מ תפלין מן הצד שריין ולא חיישינן דילמא מיגנדר ונפל עלייהו - כלומר מדשרינן איסורא דאורייתא דהיינו בגדי קדש דאסור ליהנות בהן שלא בשעת עבודה ואף על פי כן שרינן ליה להניח תחת מראשותיו שלא כנגד ראשו ולא גזרינן שלא יתגלגלו ויבואו כנגד ראשו ונמצא מועל ובא לידי איסורא דאורייתא שמע מינה תפלין מן הצד מותר להניחן בין כר לכסת שלא כנגד ראשו ולא חיישינן דילמא מיגנדר ונפיל עליהן והוי איסורא דרבנן דדמי לבזיון שיהא ראשו מונח על התפילין כלומר מדשרי דבר שיוכל לבא לידי איסור דאורייתא כ"ש דאית לן למישרי איסור שאין יכול לבא אלא לידי איסור דרבנן". • ה"נ מסתברא דכנגד ראשיהן - קחשיב דאי ס"ד תחת ממש נהי דניתנו ליהנות בהן ומש"ה מותר לישן בזמן שהן תחת ראשו ואיסור שמא יפיח בהן לא הוי אלא בזמן שהוא לבוש דאז הוא גנאי אבל אם הן בין כר לכסת ליכא איסורא דשמא יפיח. • תיפוק ליה דאסור משום בגדי כלאים - וה"נ יכול לתרץ לעיל כשתירץ ה"ה דאפילו הילוך נמי לא ואיידי כו' אלא שיוכל לדחותו כדדחי ליה הש"ס לקמן. •

צריך מאחר ולא היה מותר להכניס מיטות לבית המקדש. כמו שכתוב בתמיד כו: :"אמר אביי לאו אורח ארעא לעיולי מיטות לבית המקדש". האם מותר להניח את בגדי הכהונה תחת הראש או תחת גופם ולישון עליהם? האם מותר להינות מבגדי כהונה?או שבגדי כהונה נועדו רק לצורך עבודה ויש איסור דאורייתא להינות בהן ומדובר במעילה. וגם אם מותר ליהנות מבגדי כהונה הרי יש דעות שהאבנט של הכהן הדיוט היה מכלאיים בדומה לאבנט של הכהן גדול ולכן אסור לישון עם כלאיים. ומכאן התשובה:

  עניין מעילה הגמ' דנה בשאלה האם מותר להינות מבגדי והגמ' בתמיד אומרת שאין הכרעה בזה.ולעניין כלאיים יש 3 דעות בגמ' 

א. שיטה ראשונה תמיד כז: "אלא שמע מינה נגד ראשיהן" ולא ישנו על בגדי כהונה אלא היה סמוך לראש הכהן היושן. ומכאן אפשר להבין שלמרות שהמצנפת של הכהן הדיוט והכתנת והמכנסיים היו ללא כלאיים היו אסור לישון גם איתם. ולכן לפי שיטה כנראה שהאיסור הוא רק של כלאיים אלא גם של מעילה. ב. ישנו על שלושת הבגדים שלא היו כלאיים. והאבנט היה סמוך לראש. ואפשר להבין שעפ שיטה זו אין מעילה בבגדי כהונה. ג. מאחר ובגדי כהונה היו בגדים קשים מלבד קשה ולא היה מחמם את הגוף הכהן ולכן אין מעילה. ולכן מותר לישון על כל הארבעת הבגדים כולל האבנט שהיה כלאיים. וניתן להבין על פי שיטה זו שאין איסור כלאיים. אבל לגבי מעילה אא להכריע לפי שיטה זו. האם ישנו על הבגדים עצמם או שהבגדים היו