משתמש:זכרון משה/ספר יבנה המקדש/בילוש העזרה קודם תרומת הדשן בתוך בית המקדש

מסכת תמיד משנה ג טקסט מודגש

נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפְּשֶׁפֶשׁ,
וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה,
וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, שְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁלָּאוּר בְּיָדָן.
וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת:
אֵלּוּ הָלְכוּ בְאַכְסַדְרָא דֶרֶךְ הַמִּזְרָח,
וְאֵלּוּ הָלְכוּ בְאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב.
הָיוּ בוֹדְקִין וְהוֹלְכִין,
עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם עוֹשֵׂה חֲבִתִּין.
הִגִּיעוּ לִמְקוֹם עוֹשֵׂה חֲבִתִּין,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ אָמְרוּ:
'שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם!'
הֶעֱמִידוּ בֵית עוֹשֵׂה חֲבִתִּין לַעֲשׁוֹת חֲבִתָּן.

]

נטל את המפתח

מי לקח את המפתח?

תפארת ישראל - יכין מסכת תמיד פרק א משנה ג :לח) "נטל את המפתח. הממונה נוטל המפתחות ממקום שהיו מונחים תחת הטבלא כלעיל סי' י':

מדוע לא פתח את השער הגדול של בית המוקד לעזרה?

תפארת ישראל - יכין מסכת תמיד פרק א משנה ג :"ואין פותחין עדיין הדלת הגדולה עד שפותחין שער הגדול שבמזרח העזרה קודם שחיטת התמיד":

היכן היה הפשפש? האם בשער או סמוך?

•

• פירוש המשנה לרמב"ם מסכת תמיד פרק א :ופירוש פשפש, דלת קטנה בגוף הדלת הגדולה כעין אותם הנקראין "כ'וכ'ה"
• • המפרש בתמיד דה נטל את המפתח "פתח קטן שהיה בשער" תמיד כח.
• • תפארת ישראל - יכין מסכת תמיד פרק א  :"ופתח את הפשפש. הוא דלת קטן שבתוך דלת הגדול שבשער שנכנסין בו מבית המוקד לעזרה"

איך נראית צורת הדלת של הפשפש? ההון עשיר אומר כי הפשפש היה מרובע בדומה לפשפש שהוא סוג של שרץ וזה לשונו:"את הפשפש. כמדומה לי דהאי פתח קטן הנעשה בגופו של פתח גדול, הוא מרובע, ושמשום הכי נקרא פשפש על שם פשפש" ככתוב במסכת נדה דף נח: "ת"ר: פשפש זה, ארכו כרחבו, וטעמו כריחו, ברית כרותה לו - שכל המוללו מריח בו. ארכו כרחבו - לענין כתמים, טעמו כריחו"

מה היה גודלו של הפשפש?

הגמרא בזבחים נה: מדברת על שתי הפשפשין שהיו במקום נוסף בבית המקדש בבית החליפות ששם היו מאכסנים את סכיני השחיטה של הקרבנות שגובהן של הפשפש היה שמונה אמות. ואולי יש לומר כי כל הפשפשין שבמקדש היו בגודל דומה :"דתניא, ר' יוסי בר' יהודה אומר: שני פשפשין היו בבית החליפות וגובהן שמנה" ולגבי רחבן, אם נלך על פירושו של ההון עשיר אז הרוחב היה גם שמונה אמות, אולם, בבית המקדש בשערים תמיד הגובה היה כפול מהרוחב. השערים היו 20 אמה גובה ו 10 רוחב. אולי יש לומר שהרוחב היה 4 אמות. ונכנס מבית המוקד לעזרה

מי פתח את הדלת?

ונכנסו אחריו

האם כל הכהנים של בית המוקד נכנסו או רק אלה שהשתתפו בהגרלה על תרומת הדשן?

הרב פרידמן טוען שכולם נכנסו. והראיה

ושתי אבוקות של אור בידם

איך הלכו שתי הקבוצות לבלש את העזרה?

בכל אחת משתי הקבוצות הלך בראש הקבוצה כהן עם אבוקה בידיו ושאר הכהנים אחריו. רמב"ם על משנה מסכת תמיד פרק א משנה ג :"אלו הולכין ואלו הולכין, רוצה לומר ההולכין אחר נושא אבוקה זו וההולכין אחר נושא האבוקה השניה"

האם הלכו עם שתי אבוקות גם בשבת?

• למרות "שאין שבות במקדש" פוסק הרמב"ם שבשבת לא השתמשו באבוקות, אלא היו מדליקים נרות מיוחדות לצורך כך באכסדראות בערב שבת בעזרה. הלכות בית הבחירה פרק ח הלכה יב: "כסדר הזה עושין בכל לילה ולילה חוץ מלילי שבת שאין בידם אור אלא בודקין בנרות הדלוקין שם מערב שבת". והכסף משנה במקום כותב: "ומ"ש רבינו חוץ מלילי שבת וכו' ואף על גב דקיימא לן דאין שבות במקדש משום דכהנים זריזים הם וטלטול נר בשבת אינו אלא שבות שאני הכא דאפשר בנרות הדלוקים מערב שבת" ואפשר גם להבין את דברי הרמב"ם לפי שיטת רבי עקיבא כי ניתן להדליק את הנרות בערב שבת. כמו שכתוב משנה מסכת שבת פרק יט,א. :"אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת"
• אולי אפשר לומר כי הרמב"ם פסק על בסיס המשנה במסכת שבת פרק א משנה יא:"משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד ובגבולין כדי שתאחוז האור ברובן" ורואים מהמשנה שבערב שבת עם חשכה מותר לכהנים בגלל זריזותם להדליק את מדורת בית המוקד, אבל בשבת לא, למרות ש"אין שבות במקדש".
• אולם התוספות יום טוב טוען במשנתינו כי הם הלכו גם בשבת קודש עם אבוקות של אור. "ושתי אבוקות של אור בידם - לכאורה מדסתם תנא ולא תני חוץ מלילי שבת ויוה"כ [משמע] דאף בהן היו עושין כן. וטעמא רבא איכא. דטלטול נרות אינו אלא שבות ואין שבות במקדש"

האם היו דלוקים מנורות בעזרה מידי לילה מלבד האבוקות בידי הבולשין את העזרה?

• המשנה אומרת "ושתי אבוקות של אור בידם" והתפארת ישראל מוסיף תיאור למתרחש בעזרה משמע כי מלבד האבוקות של שתי המשלחות הייתה תאורה נוספת בעזרה שהם נרות דולקים משני צידי העזרה וזה לשונו: "ונחלקו לשתי כתות. כל כת עם אבוקה אחת, מלבד הנרות הדולקות מכאן ומכאן, כדי לבדוק יפה": ולכאורה קשה על דבריו שהיו נרות בעזרה, והרי משמע ממשנה ד כי העזרה הייתה בעלטה וחושך מוחלט מלבד אש המערכה שעל המזבח שהאירה תאורה חלשה מאוד בעזרה כמו שהמשנה אומרת על הזוכה בתרומת הדשן שהלך לקדש ידיו ורגליו: "ולא נר בידו אלא מהלך לאור המערכה לא היו רואין אותו" ולכאורה אם היו דלוקים נרות משני צידי העזרה היו אמורים חבריו הכהנים לראותו. וצ"ע.
• ונחלקו לשתי כתות

מה עשה הממונה? האם הצטרף לאחת הקבוצות, או שהמתין ששתי הקבוצות יגיעו ללשכת עושי חביתין

אלו הולכים באכסדרא דרך המזרח

ואלו הולכים באכסדרא דרך המערב

האם האכסדרה הייתה מעץ או מאבן?

הגמרא בתמיד אומרת, כי אכסדרה היא בדרך כלל עמודים של עץ הנמצאים בפינות של הבניין. אולם בבית המקדש היה יש לאו מהתורה לטעת עצים במקדש, ולכן השתמשו בעמודים של אבן ולא של עץ. מסכת תמיד - דף כה: :"ומי הוו אכסדראות בעזרה? והא תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: מנין שאין עושין אכסדראות בעזרה - ת"ל לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך, הכי קאמר: לא תטע לך אשרה, לא תטע לך כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך! אמר רב חסדא: באכסדראות של בנין". ואומר המפרש כי היה גג מעל העמודים "ועל העמודים נתונים כמין תקראות".

האם האכסדראות היו רק בצידם המזרחי והמערבי של העזרה או רק מהצד הצפוני והדרומי?

למרות שמלשון המשנה משמע כי האכסדראות היו רק מצידם המזרחי והמערבי של העזרה, ר' עובדיה מברטנורא מסכת תמיד פרק א אומר כי היו גם אכסדרה בצידה הצפוני וכנראה מתכוון לומר שגם בצידה הדרומית וזה לשונו: "והיו הולכים באכסדראות העשויות לצד רוח צפונית, אלו מהלכים בה בחציה של צד מזרח ואלו מהלכים בה בחציה של צד מערב, עד שפוגעים זה בזה במקום שעושים מנחת חביתין של כהן גדול"

היו בודקין

מה הם בדקו באכסדראות בעזרה?

• המפרש מסכת תמיד דף כח. :"אלו הולכין באכסדרה - כל סביב העזרה מארבע רוחותיה עשו אכסדראות על גבי עמודים לעמוד תחתיהן ולהצניע כלים" האם הכוונה של המפרש שכלי השרת ייפסלו בלינה?
• ר' עובדיה מברטנורא מסכת מידות פרק א מסביר כי בדקו שכלי השרת עמדו במקומם וזה לשונו: "שבו נכנסים לבלוש את העזרה - שהיו נכנסים בכל בוקר דרך אותו פשפש לחפש על כל כלי שרת שבעזרה שיהיו כולן במקומן".
• תפארת ישראל - יכין מסכת תמיד פרק א משנה ג "אמרו שלום הכל שלום. כל כת שאלה לחבירתה שלום, רצה לומר הכי לא חסר כלום מכלי המקדש"

האם כלי השרת היו תחת האכסדראות או בלשכת הכלים?

במשנה במסכת תמיד פרק ג משנה ד :"נכנסו ללשכת הכלים והוציאו משם תשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב" ולכן נראה כי כלי המקדש היו בלשכת הכלים, איזה כלים היו בלשכת הכלים ואיזה כלים היו תחת האכסדראות?

והולכין עד שמגיעין למקום בית עושי חביתים

היכן ממוקם בית עושי חביתין?

• משנה מסכת מידות פרק א משנה ד: "שבמזרח שער נקנור ושתי לשכות היו לו אחת מימינו ואחת משמאלו אחת לשכת פנחס המלביש ואחת לשכת עושי חביתין" • המפרש מסכת תמיד דף כח עמוד א :"מקום עושה חביתים דלשכת עושה חביתים הוה בעזרה כדאמר במנחות (דף צו) דלישתן ועריכתן צריך לעשות בפנים ובמזרח היתה כדתנן במסכת מדות (דף לד)". • תפארת ישראל - יכין מסכת תמיד פרק א :"בית עושי חביתים. הוא לשכה שהיתה מדרום לשער נקנור שבמזרח עזרה, ששם עושין החביתין, והן הי"ב חלות שמקריבין משל כהן גדול בכל יום מחציתן בבוקר ומחציתן בערב"

איזה משלחת הגיעה קודם ללשכת עושי חביתין?

• תפארת ישראל מפרש כי הכת שהלכה לבלוש את העזרה לכיוון מערב העזרה לקח לה זמן ארוך יותר עד שהם הגיעו ללשכת חביתין שהייתה דרומית לשער ניקנור ובמזרח העזרה, מאחר והם היו אמורים להקיף 4 צדדים צפון, מערב, דרום ומזרח, לעומת המשלחת שיצאה לכיוון צידה המזרחי של העזרה, היה לה ללכת רק מעט צד צפון ומזרח מאחר ובית המוקד היה קרוב לצידה הצפוני מזרחי של העזרה. •

הגיעו אלו ואלו אמרו שלום

הון עשיר מסכת תמיד פרק א משנה ג :"שלום הכל שלום. ולעד"נ ששלום הראשון הוא ששואלים זה את זה בבת אחת, ומשיבים זה לזה בבת אחת כמו כן הכל שלום: הכל שלום ואין להקשות איך הזכירו את את המילה "שלום" לפני קרבן התמיד והרי שנינו בברכות יד. "אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה" וחייבים להסביר כי מאחר ושתי קבוצות הכהנים שעשו בילוש העזרה לראות שכל כלי המקדש נמצאים במקום לא אמרו שלום איש לחברו אלא ששלום לכלים אבל לא הזכירו שלום מבחינת שואל איש בשלום חברו.

העמידו עושי חביתים

מי הם עושי מנחת חביתין, כהנים או לווים? בדברי הימים א פרק כג (כח) כתוב שהלויים הם אחראים על הכנת המנחות כולל מנחת חביתי כהן גדול כמו שכתוב "ולמרבכת" וזה לשון הפסוק:

" כִּ֣י מַעֲמָדָ֞ם לְיַד־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן לַעֲבֹדַת֙ בֵּ֣ית ה'

עַל־הַחֲצֵרוֹת֙ וְעַל־הַלְּשָׁכ֔וֹת וְעַֽל־טָהֳרַ֖ת לְכָל־קֹ֑דֶשׁ
וּמַֽעֲשֵׂ֔ה עֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית הָאֱלֹוקים: 

(כט) וּלְלֶ֨חֶם הַֽמַּעֲרֶ֜כֶת וּלְסֹ֤לֶת לְמִנְחָה֙

וְלִרְקִיקֵ֣י הַמַּצּ֔וֹת וְלַֽמַּחֲבַ֖ת ו

ְלַמֻּרְבָּ֑כֶת וּלְכָל־מְשׂוּרָ֖ה וּמִדָּֽה": ומסביר מצודת ציון דברי הימים א פרק כג פסוק כט : ולמרבכת - ענין חליטה ברותחין כמו מרבכת תביאנה (שם /ויקרא/ ו-יד): ופסוק נוסף דברי הימים א פרק ט (לא) וּמַתִּתְיָה֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם ה֥וּא הַבְּכ֖וֹר לְשַׁלֻּ֣ם הַקָּרְחִ֑י בֶּאֱמוּנָ֕ה עַ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה הַחֲבִתִּֽים:

אולם המפרש בתמיד כותב שעושי חביתין היו כהנים מאלה הבולשין את העזרה תמיד כח.:"העמידו - מאותן כהנים עושי חביתים לעשות חביתים להחם חמין לרבוכה". ודברי המפרש קשים כי עושי חביתין הם כהנים ולא לויים כמו שכתוב בדברי הימים.

איך עושי חביתין ישנו בלשכת חביתין הנמצאת בעזרה?

ראינו שהמפרש בתמיד אומר שהכהנים הם עושי מנחת חביתין. ואם כן במשנה פרק א משנה א בתמיד כתוב כי מקום לינתן של הכהנים היה בבית המוקד, כאשר זקני בית אב ישנו על הרובדין, ולעומתן הצעירים פרחי כהונה ישנו על הארץ, וכל העזרה הייתה סגורה ונעולה כל הלילה. ומהיכן אנו יודעים שישנו בלשכת חביתין, מלשון "רבינו גרשום" (שהוא זקני ואני מצאצאיו) אומר במסכת תמיד כח: "והקיצום כדי שיעשו חביתין". וכן כתב הראב"ד: תמיד כח. "ואותה הלשכה היתה במזרח העזרה כדאית' במדות ואח"כ כשפגעו בעושי בחביתין הקיצום כדי שיעשו חביתין". משמע שהבולשין העזרה שנכנסו לבלוש העזרה ונכנסו מהפשפש מבית המוקד לעזרה והלכו חלק באכסדרה במזרח וחלק במערב והגיעו ללשכת בית עושי חביתים שהייתה לשכה הנמצאת מדרומית לשער ניקנור שנמצא במזרח, ושם ישנו כהני לשכת חביתי כהן גדול. ועוד והרי לשכת חביתי כהן גדול הייתה בתוך העזרה ואסור לישב וכ"ש לישון בעזרה. גם המפרש אומר שלשכה זו היתה בעזרה: תמיד דף כח. "מקום עושה חביתים דלשכת עושה חביתים הוה בעזרה כדאמר במנחות" ואם כן דברי רבינו גרשום והראב"ד צריכים הבנה וביאור. ותירץ לי ידידי הגאון רבי אליהו לרנר שליטא כי צריכים לומר שעושי חביתים הם אינם כהנים, אלא לויים כמו שכתוב בדברי הימים ולכן לא ישנו בבית המוקד, והוסיף הגאון רבי ישראל אייזנבלאט הוסיף מסברה ללא הוכחה כי מסתמא לשכה זו הייתה חציה בקודש וחציה בחול כמו בית המוקד ולשכת הגזית ולכן יכלו הלווים לישון בחלק מהחול. (ל) וְלַעֲמֹד֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר לְהֹד֥וֹת וּלְהַלֵּ֖ל לַיקֹוָ֑ק וְכֵ֖ן לָעָֽרֶב: לעשות חביתים:

האם הכלים של עושי חביתים הם כלי שרת ואם כן איך נגעו בהם לפני קידוש ידים ורגלים?

האם לפני נגיעה בכלי שרת יש עניין לקדש ידיים ורגלים? במשנה במסכת תמיד מוזכר כל הזוכה בתרומת הדשן קיבל אזהרה לקדש ידים ורגלים לפני נגיעתו במחתת הכסף חיתוי הגחלים מהמזבח. פרק א משנה ד :"והם אומרים לו הזהר שמא תגע בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור" ומצד שני במשנה שלנו כבר מעמידים את עושי חביתים להכין את המים החמים לרבוכה להכנת חביתי כהן גדול. והראה לי ידידי הגאון רבי ישראל אייזנבלאט שליטא שהמשנה במנחות מראה לנו כי חביתי כהן גדול הוא חמור יותר משתי הלחם ולחם הפנים שניתן לעשות את הלישה ואת העריכת הבצק מחוץ לעזרה ורק את האפייה בעזרה: מנחות צה: וכך כותבת המשנה:"אחת שתי הלחם ואחת לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ואינן דוחות את השבת רבי יהודה אומר כל מעשיהם בפנים רבי שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פאג" ובמנחות צו. יש משנה מפורשת כי חביתי כהן גדול חמורה יותר חייבים לעשות את כל הפעולות לישה עריכה ואפייה בתוך העזרה: "חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים".

האם המים שחיממו לחביתי כהן גדול לא נפסלו בלינה?

1. מאחר וזמן תרומת הדשן היה לפעמים לפני עלות השחר, וזה הזמן שהחלו לחמם את המים החמים לחביתי כהן גדול. כמו שכתוב בזבחים כ:" אמר רבי יוחנן קידש ידיו ורגליו לתרומת הדשן למחר אינו צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה למאן אי לרבי האמר פסלה לינה אי לרבי אלעזר בר"ש האמר אין צריך לקדש אפי' מיכן ועד עשרה ימים אמר אביי לעולם לרבי ולינה דרבנן היא ומודי דמקרות הגבר ועד צפרא לא פסלה לינה רבא אמר לעולם רבי אלעזר ברבי שמעון [היא וראה ר"י דבריו] בתחילת עבודה ולא בסוף עבודה" איך המים שחיממו עבור חביתי כהן גדול לא נפסלו בלינה? וכבר למדנו שאת הכיור היו משקיעין על מנת שמימיו לא ייפסלו בלינה.

האם דווקא כהנים או שזה כשר בישראל?

המפרש מסכת תמיד דף כח. :"העמידו - מאותן כהנים עושי חביתים לעשות חביתים להחם חמין לרבוכה.