משתמש:אור אביטל א/תפילת ערבית

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נהגו העם לומר בחול:
וְה֤וּא רַח֨וּם ׀ יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ וְֽלֹא־יַֽ֫שְׁחִ֥ית
  וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ
    וְלֹא־יָ֝עִ֗יר כׇּל־חֲמָתֽוֹ׃ (תהלים עח לח)
יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה
  הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קׇרְאֵֽנוּ׃ (תהלים כ י)

אומר שליח הציבור:
בָּרֲכוּ‏[1] אֶת יְהוָֹה הַמְּבֹרַךְ!
ועונים הקהל:
בָּרוּךְ יְהוָֹה הַמְּבֹרַךְ לְעוֹלָם וָעֵד!
וחוזר שליח הציבור:
בָּרוּךְ יְהוָֹה הַמְּבֹרַךְ לְעוֹלָם וָעֵד!


ברכה ראשונה שלפני קריית שמע
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
  אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ
  מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחׇכְמָה,
  פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים בִּתְבוּנָה,
    מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים,
וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים
בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ.
  בּוֹרֵא יוֹמָם וָלָיְלָה,
  גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ
  וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר,
    הַמַּעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה,
    וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה,
יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.


ברכה שנייה שלפני קריית שמע
אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהַבְתָּ,
תּוֹרָה וּמִצְוֹת, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ.
  עַל כֵּן יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,
  בְּשׇׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ,
  וְנִשְׂמַח וְנַעֲלוֹז בְּדִבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ,
  וּמִצְוֹתֶיךָ וְחֻקּוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד,
    כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ,
    וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.
וְאַהֲבָתְךָ [וְחֶמְלָתְךָ] לֹא תָסוּר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

שלמות הלב

הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע ישראל - לא יצא ידי חובתו, ועל כן צריך לחזור ולקרותו שנית.
הקורא קריית שמע, כשהוא גומר פסוק ראשון אומר בלחש: ”ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד“ וחוזר וקורא כדרכו ”ואהבת את יי אלהיך“ עד סופה. ולמה קורין כן? - מסורת היא בידינו שבשעה שקיבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו, ציוום וזירזם על ייחוד השם, ועל דרך יי שהלך בה אברהם ויצחק אביו. ושאל אותם ואמר להם: ”בני שמא יש בכם פסלות מי שאינו עומד עמי בייחוד השם“ כענין שאמר לנו משה רבינו פן יש בכם איש או אשה“ וגו׳. ענו כולם ואמרו: ”שמע ישראל יי אלהינו יי אחד.“ כלומר - שמע ממנו אבינו ישראל: יי אלהינו, יי אחד. פתח הזקן ואמר" ”ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד“ לפיכך, נהגו כל־ישראל לומר שבח ששיבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה. (רמב"ם הלכות קריאת שמע א)

קריית שמע
שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃
ואומר בלחש: בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו, לְעולָם וָעֶד.
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃ וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ (דברים ו ד-ט)


וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעׇבְד֔וֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃ וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ וְחָרָ֨ה אַף־יְהֹוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם׃ וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃[2] (דברים יא יג-כא)


וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃ לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵאלֹֽהֵיכֶֽם׃ אֲנִ֞י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (במדבר טו לז-מא) אֱמֶת.

וחוזר להשלים לרמ"ח תיבות, כמניין איבריו של אדם:
יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת,


ברכה ראשונה שלאחר קריית שמע
וֶאֱמוּנָה כׇּל־זֹאת, וְקַיָּם עָלֵינוּ.
  כִּי הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ,
  וַאֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.
    הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים,
    הַגּוֹאֲלֵנוּ מַלְכֵּנוּ מִכַּף כׇּל־עָרִיצִים.
הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ,
הַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכׇל־אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ.
  הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים,
  וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ.
    הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ,
    וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂוֹנְאֵינוּ.
הָאֵל הָעוֹשֶׂה לָּנוּ נְקָמָה בְּפַרְעֹה,
בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי־חָם.
  הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כׇל־בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם,
  וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם.
    הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם־סוּף,
    וְאֶת־רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת־שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע.
רָאוּ בָנִים אֶת גְּבוּרָתוֹ, שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ.
וּמַלְכוּתוֹ בְּרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם,
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה,
  וְאָמְרוּ כֻלָּם:
  ”מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים יְהֹוָה, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ,
  נוֹרָא תְהִלּות עֹשֵׂה פֶלֶא:“
מַלְכוּתְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ רָאוּ בָנֶיךָ עַל־הים,
  יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ:
  ”יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:“
וְנֶאֱמַר:
  ”כִּי פָדָה יְהֹוָה אֶת יַעֲקֹב, וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ.“
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

הערות[עריכה]

  1. ^ בספרים אחרים: בָּרְכוּ
  2. ^ בספרי תימן הָאָֽרֶץ׃ בצד"י גדולה