משתמש:אור אביטל א/פיוט/קדושתות

קדושתא לפסח - ”שור או כשב“ ליניי

מחבר:יניי / אקרוסטיכון: במגן ומחיה - אלפביתי; בסילוק - יניי ואלפביתי.

מגן

אשמורה זאת אשמור נצח // בעת אשר הפלאתה ניצח
גודל כבודך בעת דם פסח // דרשתה על דם מילה ועל דם פסח.

היכיתה אדם ובהמה // והושעתה אדם ובהמה
זעם נגוף שתה לעובדי לבהמה // חמלת רפוא שתה בעובדי בבהמה.

טובחך כל בכור הנולד ועתיד להיוולד // ישע לבנך בכורך היוולד
כמו כן שמור לעתיד להיוולד // לשומרי מצוות שור וכשב ועז כי יולד.

וכן כתוב:
”שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהוָה.“ (ויקרא כב כז)
ונאמר:
”צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְהוָה.“ (תהלים לו ז)
ונאמר:
”וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.“ (יחזקאל טז ו)
ונאמר:
”זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.“ (תהלים קיח כד)
בו נאמר הלל / מקרא יום וליל / זכרך אמלל / ותגן זרע מי מילל.

מחיה

מאד אכזרי רחמים // נהיו צוענים בלי רחמים
שמו למולידים תחת אבנים // עוד ליאור השליכו ולדי בנים.

פקודם באכזריות כן עשתה // צאצאי מעיהם לא חסתה
קיניין רחמים עלימו לא שמתה // רגע להומם כליל שחתה.

שחיטתם היתה כאחד // שעת ליל שימור המיוחד
תשועה לאבות ובנים יוחד // תמידי מלשחוט מוליד ונולד ביום אחד.

וכן כתוב:
”וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד.“ (ויקרא כב כח)
ונאמר:
”יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי.“ (משלי יב י)
ונאמר:
”כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם יְהוָה עַל יְרֵאָיו.“ (תהלים קג יג)
ונאמר:
”כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי.“ (תהלים יא א)
לבני הבכור / נמתה אוציא מכור / לפני כל זכור / בגשם תחי לנו זכור.

סילוק

יחידים לציבאותם // כעונה זאת הוצאתם
טעוני מצותם // כשימור מצוותם.

נבללו במואסי ברית // ןהיו ערלי ברית
ומפסח כריתת ברית // לא טעמו עד מלו בברית.

יחד נהגו במדבר // ולא מלו במדבר
בני דור מדבר // הילודים במדבר.

ילד נון צוותה למול אותם // ביום זה אשר נאמן מל אותם.