לדלג לתוכן

משנה שבת כ רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) רבי אליעזר אומר:

תולין את המשמרת - ביום טוב,
ונותנין לתלויה - בשבת.
וחכמים אומרים:
אין תולין את המשמרת - ביום טוב,
ואין נותנין לתלויה - בשבת,
אבל -
נותנין לתלויה - ביום טוב.


(ב) נותנין מים - על גבי שמרים,

בשביל שיצלו.
ומסננין את היין - בסודרין,
ובקפיפה מצרית.
נותנין ביצה - במסננת של חרדל.
ועושין יינמילין - בשבת.
רבי יהודה אומר:
בשבת - בכוס.
ביום טוב - בלגין.
במועד - בחבית.
רבי צדוק אומר:
הכל - לפי רוב האורחין.


(ג) אין שורין את החלתית - בפושרין,

אבל -
נותנה - לתוך החומץ.
אין שורין את הכרשינין,
ולא שפין אותן,
אבל -
נותן הוא - לתוך הכברה,
או לתוך הכלכלה.
אין כוברין את התבן - בכברה,
ולא יניחנה במקום גבוה - בשביל שירד המוץ,
אבל -
נותן הוא - בכברה,
ונותן - לתוך האבוס.


(ד) גורפין - מלפני הפטם,

ומסלקין לצדדין - מפני הראי,
כדברי רבי דוסא.
וחכמים - אוסרין.
נוטלין - מלפני בהמה זו,
ונותנין - לפני בהמה זו,
בשבת.


(ה) הקש - שעל המיטה,

לא ינענענו - בידו,
אבל -
מנענעו - בגופו.
אם היה - מאכל בהמה,
או שהיה עליו - כר, או סדין,
מנענעו - בידו.
מכבש -
של בעלי בתים - מתירין,
אבל - לא כובשין.
ושל כובסין - לא יגע בו.
רבי יהודה אומר:
אם היה מותר - מערב שבת,
מכיר את כליו - ושומטן.


הדף הראשי של משנה שבת כ