משנה פרה ד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) פרת חטאת -

ששחטה שלא לשמה,

קיבל והזה שלא לשמה,

או לשמה ושלא לשמה,

או שלא לשמה ולשמה - פסולה.

רבי אלעזר - מכשיר.

ושלא רחוץ ידים ורגלים - פסולה.

רבי אלעזר - מכשיר.

שלא בכוהן גדול - פסולה.

ורבי יהודה - מכשיר.

ובמחוסר בגדים - פסולה.

ובכלי לבן - היתה נעשית.

(ב) שרפה חוץ מגיתה,

או בשתי גיתות,

או ששרף שתים בגת אחת - פסולה.

הזה, ולא כיון כנגד הפתח - פסולה.

הזה משישית שביעית, וחזר והזה שביעית - פסולה.

משביעית שמינית, וחזר והזה שמינית - כשרה.

(ג) שרפה שלא בעצים,

או בכל עצים,

אפילו בקש, אפילו בגבבה - כשרה.

הפשיטה, וניתחה - כשרה.

שחטה על מנת לאכל מבשרה,

או לשתות מדמה - כשרה.

רבי אלעזר אומר: אין המחשבה פוסלת בפרה.

(ד) כל העסוקין בפרה מתחילה ועד סוף -

מטמאין בגדים,

ופוסלין אותה במלאכה.

אירע בה פסול בשחיטתה - אינה מטמא בגדים.

אירע בה בהזיתה -

כל שעוסק בה לפני פסולה - מטמא בגדים,

ולאחר פסולה - אינו מטמא בגדים,

נמצא חומרה - קולה.

לעולם מועלין בה,

ומרבין לה עצים,

ומעשיה ביום ובכוהן,

והמלאכה פוסלת בה - עד שתיעשה אפר.

והמלאכה פוסלת במים - עד שיטילו את האפר.

הדף הראשי של משנה פרה ד

משנה פרה, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב