משנה פרה ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) פרת חטאת ששחטה שלא לשמה קיבל והזה שלא לשמה או לשמה ושלא לשמה או שלא לשמה ולשמה פסולה רבי אלעזר מכשיר ושלא רחוץ ידים ורגלים פסולה רבי אלעזר מכשיר שלא בכוהן גדול פסולה ורבי יהודה מכשיר ובמחוסר בגדים פסולה ובכלי לבן הייתה נעשית.

(ב) שרפה חוץ מגיתה או בשתי גיתות או ששרף שתים בגת אחת פסולה הזה ולא כיון כנגד הפתח פסולה הזה משישית שביעית וחזר והזה שביעית פסולה משביעית שמינית וחזר והזה שמינית כשרה.

(ג) שרפה שלא בעצים או בכל עצים אפילו בקש אפילו בגבבה כשרה הפשיטה וניתחה כשרה שחטה על מנת לאכל מבשרה או לשתות מדמה כשרה רבי אלעזר אומר אין המחשבה פוסלת בפרה.

(ד) כל העסוקין בפרה מתחילה ועד סוף מטמאין בגדים ופוסלין אותה במלאכה אירע בה פסול בשחיטתה אינה מטמא בגדים אירע בה בהזיתה כל שעוסק בה לפני פסולה מטמא בגדים ולאחר פסולה אינו מטמא בגדים נמצא חומרה קולה לעולם מועלין בה ומרבין לה עצים ומעשיה ביום ובכוהן והמלאכה פוסלת בה עד שתיעשה אפר והמלאכה פוסלת במים עד שיטילו את האפר.

הדף הראשי של משנה פרה ד