משנה מקואות ז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ז · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הדיח בו סלי זיתים וסלי ענבים, ושנו את מראיו, כשרז.

רבי יוסי אומר, מי הצבע פוסלין אותו בשלשה לוגין, ואינן פוסלין אותו בשנוי מראה.

נפל לתוכו יין, ומוחלח, ושנו את מראיו, פסולט.

כיצד יעשה, ימתין לו עד שירדו גשמים ויחזרו מראיהן למראה המים.

היו בו ארבעים סאה, ממלא בכתף ונותן לתוכו עד שיחזרו מראיהן למראה המים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הֵדִיחַ בּוֹ סַלֵּי זֵיתִים וְסַלֵּי עֲנָבִים, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו - כָּשֵׁר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵי הַצֶּבַע פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בִּשְׁלשָׁה לֻגִּין, וְאֵינָן פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה. נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן וּמחַל, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו - פָּסוּל. כֵּיצַד יַעֲשֶה? יַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים, וְיַחְזְרוּ מַרְאֵיהֶן לְמַרְאֵה הַמַּיִם. הָיוּ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, מְמַלֵּא בַּכָּתֵף וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ מַרְאֵיהֶן לְמַרְאֵה הַמַּיִם.

נוסח הרמב"ם

הדיח בו סלי זיתים וסלי ענבים ושינו את מראיו כשר רבי יוסי אומר מי הצבע פוסלין אותו בשלשת לוגין ואינן פוסלין אותו בשינוי מראה נפל לתוכו יין ומוחל ושינו את מראיו פסול כיצד יעשה ימתין עד שיירדו גשמים ויחזרו מראיהן למראה המים היו בו ארבעים סאה ממלא בכתף ונותן לתוכו עד שיחזרו מראיהן למראה המים.

פירוש הרמב"ם

כבר ביארנו פעמים רבות שמוחל הוא המים השחורים אשר יגרו מן הזיתים וכבר קדם שמי פירות לא יפסלו את המקוה בג' לוגין וכן שאר המשקין ולכן לא יפסול היין ומי הזיתים המקוה אלא בשנוי מראה ואפי' היה במקוה מאה סאין עד"מ ונפל בו מעט מיין או מי פירות ושנה מראהו נפסל עד שישוב אל מראהו ואפילו היה המקוה מכ' סאה ונפל בו יין או מי פירות ולא נשתנה מראהו הנה נשאר מראהו בענינו שלא נפסל ולא יחשוב גם כן באחד ועשרים סאה אבל בכ' סאה כמו שהיה כפי מה שקדם שהם לא מעלין ולא פוסלין ושמור זה:

פירוש רבינו שמשון

כשר. דהדחת סלין לא חשיב שינוי מראה:

מי צבע פוסלין אותו בשלשת לוגין. בפ"ק דמכות (דף ג:) פריך מהכא לרב דאמר שלשה לוגין מים שאובין שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו ומשני התם מיא דציבעא מיקרי הכא חמרא מזיגא מיקרי:

ואין פוסלין אותו בשינוי מראה. משום דצבעא לית ביה מששא:

ימתין עד שירדו גשמים. דלמלאות בכתף אי אפשר דבחסר עסקינן דנפסל בשלשת לוגין:

ממלא בכתף. גם כאן משמע דמקוה שלם אין השאובין פוסלין אותו לעולם:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ושינו את מראיו כשר - דהדחת כלים לא חשיבא שינוי מראה:

ואין פוסלים אותו בשינוי מראה - משום דצבעא לית ביה מששא:

מוחל - מים היוצאים מן הזיתים:

ימתין עד שירדו גשמים - דלמלאות בכתף אי אפשר י, דבחסר עסקינן, שהוא נפסל בשלשה לוגין:

ממלא בכתף - דמקוה שלם אין השאובים פוסלים אותו לעולם:

פירוש תוספות יום טוב

הדיח בו סלי זיתים כו' כשר. מפני שאין בהן מגוף הדבר המשנה את מראיו. ב"י בשם הראב"ד:

רי"א מי הצבע וכו'. ופסקוהו הרמב"ם [פ"ז ה"ח] והטור. וכתב הכ"מ משום דמשמע דליכא מאן דפליג עליה. ע"כ. והא דתני ליה בלישנא דפלוגתא נמצאים הרבה כן ולא פליגי. וכמ"ש בסוף בכירים. ולי נראה אע"ג דפליגי עליה. דהלכה כמותו. משום דבפ"ק דמכות דף ג. פריך בגמרא מיניה [וכן בפ"ג דעירובין דף כט]:

ואינן פוסלין אותו בשנוי מראה. דמי צבע אין בהן כי אם שריית סמנים בלבד. ופוסלים בשלשה לוגין. משום דמיא דציבעא מקרו. ב"י בשם הראב"ד:

נפל לתוכו יין ומוחל ושנו את מראיו פסול. משום דמתחזי כמקוה של שאר משקים. ומקוה מים כתיב. ב"י בשם הראב"ד:

ומוחל. ואפי' למ"ד במ"ג פ"ט דטהרות דמוחל אינו משקה. וכן במ"ה פ"ו דמכשירין אפ"ה פוסל בשינוי מראה. משום דהוה דבר שאין עושים הימנו מקוה ופוסל את המקוה בשינוי מראה. גמרא פרק כ"ב [דשבת] דף קמד:

[ימתין לו עד שירדו גשמים כו'. פי' הר"ב דלמלאות בכתף א"א כו'. וכ"כ הר"ש. ותמיהני דהא אפשר למלאות בכתף ולהמשיכה למי מקוה כר' יהושע דפ"ב מ"ז. ובשלמא אי אמרת דבהמשכה אינו מועיל אלא עדשיהא רוב מן הכשר. וכדפסק הר"ב במ"ד פ"ד אפשר לתרץ כיון דלאו מילתא דפסיקא הוא להכשיר בהמשכה לא קתני לה. אבל למ"ש בפ"ב מ"ז כר' יהושע. דשאיבה אפשר למלאות בכתף ולהמשיך. כדי דלא תקשה מתני' אאותו פסק דפסק הר"ב. ויש כמה גדולי ההוראה דסברי הכי כמ"ש בספר הב"י. נ"ל לדחוק ולתרץ. דמתני' אליבא דכ"ע נסבא אף לר"א דמ"ז פ"ב. ואע"ג דלדידיה נמי אם רוב מים כשרים יכולים להכשירו במילוי כתף והמשכה. כיון דלאו מלתא פסיקא הוא. לא קתני לה. כדכתבתי בסמוך. ועיין בפרק דלקמן מ"א בדבור המתחיל אפילו נתמלאו כו']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על המשנה) כשר. מפני שאין בהם מגוף הדבר המשנה את מראיו. הר"א:

(ח) (על המשנה) ומוחל. ואפילו למאן דאמר דאינו משקה, דכל שאין עושין הימנו מקוה פוסל בשינוי מראה. גמרא:

(ט) (על המשנה) פסול. משום דמתחזי כמקוה של שאר משקין, ומקוה מים כתיב. הר"א:

(י) (על הברטנורא) וקשה, הא אפשר בהמשכה לר' יהושע בפרק ב' משנה ז'. ונראה לי, דמתניתין אליבא דכולי עלמא נסבה. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הדיח בו סלי זיתים וסלי ענבים ושינו את מראיו כשר:    וכל שכן אם נשתנה מראה מי המקוה מחמת עצמו שהוא כשר כמו שפסק הרמב"ם ז"ל בספ"ז דהלכות מקואות. וכתוב בב"י שם בי"ד סי' ר"א שכתב הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש למדנו מכאן שאין שנוי מראה פוסל עד שיתערב בו גוף המשקה והיא משנה את מראיו אבל אם שרה בו סמנים או אוכלין ונשתנו מראיו כשר שהרי הדיח בו סלי זיתים וענבים אינם פוסלים בשנוי מראה מפני שאין בהם מגוף הדבר המשנה את מראיו וכן מי הצבע אין בהם כי אם שריית סמנים בלבד ופוסלין בג' לוגין משום דמיא דצבעא מיקרו עוד למדנו מכאן שאין לשנוי מראה שיעור אלא אפילו מלוג א' נשתנו מראיו פסול ע"כ:

ר' יוסי אומר מי הַצֶבַע:    נלע"ד מאן דגריס מי הַצֶבַע הצד"י בסגול לא משתבש ומאן דגריס נמי מי הצבע הצד"י בפתח לא משתבש. ובגמ' פ"ק דמכות דף ד' פריך מהכא דקתני מי הצבע פוסלין אותו בג' לוגין לרב דאמר ג' לוגין מים שאובין שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו ומשני התם מיא דצבעא מיקרו הכא חמרא מזיגא מיקרי:

ימתין לו:    אית דלא גרסי מלת לו. ובירושל' פ' שני דערלה משמע דגרסי' ר"מ אומר וכו' וטעמא דר"מ משום שאיבה נכרת ואתיא דר"מ כב"ש כמה דב"ש אמרין אף מטמא מי שיש בו כח להחמיץ ולעשות רושם בעיסה הכא נמי כיון דעושה רושם במים נראה כולו כשאוב וכן היא הגרסא ג"כ בירושלמי כתיבת יד. ובת"כ פרשה ט' ג' מחלוקות בדבר ר"מ ור' יהודה ור' יוסי כדפי' שם ספר קרבן אהרן:


פירושים נוספים