משנה מקואות ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) רבי יוסי אומר שני מקואות אין בהן ארבעים סאה ונפל לזה לוג ומחצה ולזה לוג ומחצה ונתערבו כשרים מפני שלא נקרא עליהם שם פסול אבל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו לו שלשת לוגין ונחלק לשנים פסול מפני שנקרא עליו שם פסול ורבי יהושע מכשיר שהיה רבי יהושע אומר כל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו בו שלשת לוגין וחסר אפילו קורטוב כשר מפני שחסרו בו שלשת לוגין וחכמים אומרין לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד.

(ב) כיצד בור שבחצר ונפלו בו שלשת לוגין לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה ויטהרו העליונים את התחתונים רבי אלעזר בן עזריה פוסל אלא אם פקק.

(ג) בור שהוא מלא מים שאובין והאמה נכנסת לו ויוצאת הימנו לעולם הוא בפסולו עד שיתחשב שלא נשתייר מן הראשונים שלשת לוגין שנים שהיו מטילין למקוה זה לוג ומחצה וזה לוג ומחצה הסוחט את כסותו מטיל ממקומות הרבה והמערה מן הצרצור ומטיל ממקומות הרבה רבי עקיבה מכשיר וחכמים פוסלין אמר רבי עקיבה לא אמרו מטילין אלא מטיל אמרו לו לא כך ולא כך אמרו אלא שנפלו בו שלשת לוגין.

(ד) מכלי אחד משנים ומשלשה מצטרפין ומארבעה אין מצטרפין בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין מכלי אחד משנים ומשלשה מצטרפין ומארבעה אינן מצטרפין במה דברים אמורים בזמן שהתחיל השני עד שלא הפסיק הראשון במה דברים אמורים בזמן שלא נתכוון לרבות אבל נתכוון לרבות אפילו קורטוב בכל שנה מצטרפין בשלשת לוגין.

הדף הראשי של משנה מקואות ג