לדלג לתוכן

משנה ידיים א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) מרביעית - נותנין לידים לאחד, אף לשנים.

מחצי לוג - לשלשה, ולארבעה.
מלוג - לחמישה, ולעשרה, ולמאה.
רבי יוסי אומר: ובלבד שלא יפחות לאחרון שבהן מרביעית.
מוסיפין על השנים,
ואין מוסיפין על הראשונים.


(ב) בכל הכלים נותנין לידים -

אפילו בכלי גללים, ובכלי אבנים, ובכלי אדמה.
אין נותנין לידים -
לא בדופנות הכלים, ולא בשולי המחץ,
ולא במגופת החבית.
ולא יתן לחברו בחופניו -
מפני שאין ממלאין, ואין מקדשין, ואין מזין מי חטאת,
ואין נותנין לידים - אלא בכלי.
אין מצילין בצמיד פתיל - אלא כלים,
שאין מצילין מיד כלי חרס - אלא כלים.


(ג) המים שנפסלו משתית בהמה -

בכלים - פסולין,
ובקרקעות - כשרין.
נפל לתוכן דיו, קומוס, וקלקנתוס,
ונשתנו מראיהן - פסולין.
עשה בהן מלאכה,
או ששרה בהן פתו - פסולין.
שמעון התבני אומר:
אפילו נתכוון לשרות בזה, ונפל לשני - כשרין.


(ד) הדיח בהן כלים,

או שמיחה בהן את המדות - פסולין.
הדיח בהן כלים מודחים וחדשים - כשרין.
רבי יוסי - פוסל בחדשים.


(ה) המים -

שהנחתום מטביל בהן את הגלוסקין - פסולין.
ושהוא מדיח את ידיו בהן - כשרין.
הכל כשרין ליתן לידים - אפילו חירש שוטה וקטן.
ומניח חבית בין ברכיו - ונוטל.
מטה החבית על צידה - ונוטל.
והקוף - נוטל לידים.
רבי יוסי - פוסל בשני אלו.


הדף הראשי של משנה ידים א