משנה יבמות יג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בית שמאי אומרין:

אין ממאנין - אלא ארוסות.

ובית הלל אומרין: ארוסות, ונשואות.

בית שמאי אומרין: בבעל.

בית הלל אומרין: בבעל, וביבם.

בית שמאי אומרין: בפניו.

ובית הלל אומרין: בפניו, ושלא בפניו.

בית שמאי אומרין: בבית דין.

ובית הלל אומרין: בבית דין, ושלא בבית דין.

אמרו בית הלל - לבית שמאי:

ממאנת - והיא קטנה,

אפילו - ארבעה, וחמישה פעמים.

אמרו להם בית שמאי:

אין בנות ישראל - הפקר,

אלא ממאנת - וממתנת עד שתגדיל,

ותמאן - ותינשא.

(ב) איזו היא קטנה - שהיא צריכה למאן?

כל שהשיאתה אימה, או אחיה - לדעתה.

השיאוה שלא לדעתה - אינה צריכה למאן.

רבי חנינה בן אנטיגנוס אומר:

כל תינוקת, שאינה יכולה לשמור את קידושיה - אינה צריכה למאן.

רבי אליעזר אומר:

אין מעשה קטנה - אלא כמפותה,

בת ישראל לכוהן - לא תאכל בתרומה,

בת כוהן לישראל - תאכל בתרומה.

(ג) רבי אליעזר בן יעקב אומר:

כל עכבה, שהיא מן האיש - כאילו היא אשתו,

וכל עכבה, שאינה מן האיש - כאילו אינה אשתו.

(ד) הממאנת באיש -

הוא מותר בקרובותיה,

והיא מותרת בקרוביו,

ולא פסלה מן הכהונה.

נתן לה גט -

הוא אסור בקרובותיה,

והיא אסורה בקרוביו,

ופסלה מן הכהונה.

נתן לה גט - והחזירה,

ומיאנה בו - ונישאת לאחר,

נתאלמנה או נתגרשה - מותרת לחזור לו.

מיאנה בו - והחזירה,

ונתן לה גט - ונישאת לאחר,

נתאלמנה או נתגרשה - אסורה לחזור לו.

זה הכלל -

גט אחר מיאון - אסורה לחזור לו,

מיאון אחר גט - מותרת לחזור לו.

(ה) הממאנת באיש -

ונישאת לאחר - וגירשה,

לאחר - ומיאנה בו,

לאחר - וגירשה,

לאחר - ומיאנה בו,

זה הכלל -

כל שיצאת ממנו -

בגט - אסורה לחזור לו.

במיאון - מותרת לחזור לו.

(ו) [ד] *הערה 1: המגרש את האישה, והחזירה - מותרת ליבם.

רבי אלעזר - אוסר.

וכן המגרש את היתומה, והחזירה - מותרת ליבם.

רבי אלעזר - אוסר.

קטנה - שהשיאה אביה,

ונתגרשה - כיתומה בחיי האב.

החזירה - אסורה ליבם.

(ז) [ה] שני אחים - נשואים לשתי אחיות

יתומות קטנות -

מת בעלה של אחת מהן,

תצא - משום אחות אישה.

וכן שתי חירשות.

גדולה וקטנה -

מת בעלה של קטנה -

תצא - משום אחות אישה.

מת בעלה של גדולה -

רבי אליעזר אומר:

מלמדים את הקטנה שתמאן בו.

רבן גמליאל אומר:

אם מיאנה - מיאנה,

ואם לאו - תמתין עד שתגדיל,

ותצא הלז - משום אחות אישה.

רבי יהושע אומר:

אי לו על אשתו, ואי לו על אשת אחיו,

מוציא את אשתו - בגט,

ואשת אחיו - בחליצה.

(ח) [ו] מי שהיה נשוי -

לשתי יתומות קטנות - ומת,

ביאתה, וחליצתה של אחת מהן - פוטרת את צרתה.

וכן שתי חירשות.

קטנה וחירשת -

אין ביאת אחת מהן - פוטרת צרתה.

פיקחת וחירשת -

ביאת הפיקחת - פוטרת את החירשת,

ואין ביאת החירשת - פוטרת את הפיקחת.

גדולה וקטנה -

ביאת הגדולה - פוטרת את הקטנה,

ואין ביאת הקטנה - פוטרת את הגדולה.

(ט) [ז] מי שהיה נשוי -

לשתי יתומות קטנות - ומת,

בא יבם - על הראשונה,

וחזר ובא - על השניה,

או שבא אחיו - על השניה,

לא פסל - את הראשונה.

וכן שתי חירשות.

קטנה וחירשת -

בא היבם - על הקטנה,

וחזר ובא - על החירשת,

או שבא אחיו - על החירשת,

לא פסל - את הקטנה.

בא היבם - על החירשת,

וחזר ובא - על הקטנה,

או שבא אחיו - על הקטנה,

פסל - את החירשת.

(י) [ח] פיקחת וחירשת -

בא היבם - על הפיקחת

וחזר ובא - על החירשת,

או שבא אחיו - על החירשת,

לא פסל - את הפיקחת.

בא יבם - על החירשת,

וחזר ובא - על הפיקחת,

או שבא אחיו - על הפיקחת,

פסל - את החירשת.

(יא) [ט] גדולה וקטנה -

בא היבם - על הגדולה,

וחזר ובא - על הקטנה,

או שבא אחיו - על הקטנה,

לא פסל - את הגדולה.

בא היבם - על הקטנה,

וחזר ובא - על הגדולה,

או שבא אחיו - על הגדולה,

פסל - את הקטנה.

רבי אליעזר אומר:

מלמדין את הקטנה - שתמאן בו.

(יב) [י] יבם קטן -

שבא על יבמה קטנה - יגדלו זה עם זה.

בא על יבמה גדולה - תגדלנו.

היבמה -

שאמרה בתוך שלשים יום - לא נבעלתי,

כופין אותו - שיחלוץ לה.

לאחר שלשים יום -

מבקשים ממנו - שיחלוץ לה.

ובזמן שהוא מודה -

אפילו - לאחר שנים עשר חודש,

כופין אותו - שיחלוץ לה.

(יג) [יא] הנודרת הניה מיבמה - בחיי בעלה,

כופין אותו - שיחלוץ לה.

לאחר מיתת בעלה -

מבקשין ממנו - שיחלוץ לה.

אם נתכוונה לכן -

אפילו בחיי בעלה,

מבקשין ממנו - שיחלוץ לה.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה יבמות יג

משנה יבמות, פרק י"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב