משנה חולין א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הכל - שוחטין, ושחיטתן כשרה -

חוץ מחירש שוטה וקטן - שמא יקלקלו בשחיטתן.

וכולם ששחטו, ואחרים רואים אותם - שחיטתם כשרה.

שחיטת הנוכרי - נבילה, ומטמא במשא.

השוחט בלילה, וכן הסומא ששחט - שחיטתו כשרה.

השוחט בשבת, וביום הכיפורים -

אף על פי שהוא מתחייב בנפשו - שחיטתו כשרה.

(ב) השוחט במגל יד, בצור, ובקנה - שחיטתו כשרה.

הכל שוחטין,

ולעולם שוחטין,

ובכל שוחטין -

חוץ ממגל קציר, והמגרה, והשיניים, והציפורן - מפני שהן חונקין.

השוחט במגל קציר כדרך הולכתה -

בית שמאי - פוסלין,

ובית הלל - מכשירין.

אם החליקו שיניה - הרי זו כסכין.

(ג) השוחט מתוך הטבעת -

ושייר בה מלוא החוט על פני כולה - שחיטתו כשרה.

רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מלוא החוט על פני רובה.

(ד) השוחט מן הצדדין - שחיטתו כשרה.

המולק מן הצדדין - מליקתו פסולה.

השוחט מן העורף - שחיטתו פסולה.

המולק מן העורף - מליקתו כשרה.

שכל העורף - כשר למליקה,

וכל הצוואר - כשר לשחיטה.

נמצא, הכשר בשחיטה - פסול במליקה,

והכשר במליקה - פסול בשחיטה.

(ה) הכשר בתורין - פסול בבני יונה,

והכשר בבני יונה - פסול בתורין.

תחילת הציהוב - בזה ובזה, פסול.

(ו) הכשר בפרה - פסול בעגלה,

והכשר בעגלה - פסול בפרה.

הכשר בכהנים - פסול בלויים,

והכשר בלויים - פסול בכהנים.

הטהור בכלי חרס - טמא בכל הכלים,

והטהור בכל הכלים - טמא בכלי חרס.

הטהור בכלי עץ - טמא בכלי מתכות,

והטהור בכלי מתכות - טמא בכלי עץ.

החייב בשקדים המרים - פטור במתוקים,

והחייב במתוקים - פטור במרים.

(ז) התמד -

עד שלא החמיץ - אינו נלקח בכסף מעשר, ופוסל את המקוה,

משהחמיץ - נלקח בכסף מעשר, ואינו פוסל את המקוה.

האחים, והשותפים -

שחייבין בקולבון - פטורין ממעשר בהמה,

ושחייבין במעשר בהמה - פטורין מן הקולבון.

כל מקום שיש מכר - אין קנס,

וכל מקום שיש קנס - אין מכר.

כל מקום שיש מיאון - אין חליצה,

כל מקום שיש חליצה - אין מיאון.

כל מקום שיש תקיעה - אין הבדלה,

וכל מקום שיש הבדלה - אין תקיעה.

כיצד? יום טוב שחל להיות -

ערב שבת - תוקעין, ולא מבדילין,

לאחר שבת - מבדילין, ולא תוקעין.

כיצד מבדילין? - בין קודש לקודש.

רבי יוסי אומר: בין קודש החמור, לקודש הקל.

הדף הראשי של משנה חולין א

משנה חולין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב