משיבת נפש/קלד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


בְּתֹקֶף הַגָּלוּת בְּתֹקֶף הַיְרִידָה שֶׁל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁנּוֹפֵל מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, לְסִטְרָא דִּמְסָאֲבָא אָז דַּיְקָא אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל חִיּוּת מִשּׁוּם קְדֻשָּׁה פְּרָטִית כִּי אִם מִבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מְאֹד, שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְהִתְעַלֵּם וּלְהִסְתַּתֵּר גַּם בַּמְּקוֹמוֹת הַטְּמֵאִים לְגַמְרֵי וּלְהַחֲיוֹת הַנּוֹפְלִים לְשָׁם חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכוּ' אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת לִפְעָמִים הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים בֶּאֱמֶת מְקַבְּלִין בְּעֵת הַיְרִידָה וְהַגָּלוּת מֵהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מְאֹד, עַל כֵּן אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הָרָעִים וְהַטְּמֵאִים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי אַדְּרַבָּא, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ וְנִסְתָּר וְנֶעְלָם קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, וְעַל כֵּן אִם יִזְכֹּר אָדָם זֹאת בְּתֹקֶף יְרִידָתוֹ וּנְפִילָתוֹ וְיַאֲמִין זֹאת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁדַּיְקָא בִּמְקוֹמוֹ מַסְתִּיר עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לְהַחֲיוֹתוֹ וּמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים מֵרָחוֹק לָשׁוּב אֵלָיו בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה לְבַד, אָז בְּוַדַּאי יָכוֹל לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא וְלַהֲפֹךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם כִּפּוּרִים, שֶׁאָז עוֹלִין לְשָׁם לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה רְאוּיִים לַעֲלוֹת לְשָׁם וּלְקַבֵּל מִשָּׁם שֶׁפַע גָּדוֹל וְרֹב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְתִּיק כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים עַד שֶׁעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת (שָׁם אוֹת כ"א כ"ב):