משיבת נפש/קכז
בֵּאוּר הַרְבֵּה בְּעִנְיַן מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה אֲפִלּוּ בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, רַק צְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְקַבֵּל דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לְהַמְתִּין עוֹד הַרְבֵּה, עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְעַד שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם בְּתוֹךְ זְמַן הַהַמְתָּנָה וְהַשְּׁהִיָּה אָסוּר לִשְׁכֹּחַ וּלְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ [עַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת אוֹת מז, יִרְאָה אוֹת קס"ד, פֶּסַח וּסְפִירָה קס"ה קס"ו].