משיבת נפש/קכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכוּ' אָז יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם [עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת קע"ג].