משיבת נפש/צז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הַתּוֹרָה נִקְרֵאת עֵדוּת בְּחִינַת שְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת, שְׁנֵי דַּיְקָא כִּי צְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל בְּאוֹת צ"ה, הַיְנוּ בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה בְּחִינַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, לְהוֹדִיעַ כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה בַשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל וְכוּ', שֶׁזֶּה עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּגְמָר בְּיוֹם כִּפּוּרִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וָאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.

וְעַל כֵּן נִתְּנוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת בְּיוֹם כִּפּוּרִים דַּיְקָא, כִּי הַתּוֹרָה בְּחִינַת שְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת הֵם עֵדִים נֶאֱמָנִים, שֶׁמַּזְכִּירִין וּמְזָרְזִין אֶת הָאָדָם בְּכָל פַּעַם לְבַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נִתְּנוּ לוּחוֹת הָעֵדוּת בְּיוֹם כִּפּוּרִים שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן יוֹם מְחִילָה וּסְלִיחָה יוֹם שֶׁנִּגְמָר בּוֹ הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל, לְהָעִיד לְיִשְׂרָאֵל אֲמִתַּת טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לוּחוֹת הָעֵדוּת נִתְּנוּ בְּיוֹם כִּפּוּרִים עַל יְסוֹד זֶה שֶׁכּוֹלֵל שְׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל. הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ וְלִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה מְאֹד וְשֶׁלֹּא לִפְגֹּם אֲפִלּוּ פְּגָם כָּל שֶׁהוּא, כִּי בִּתְנוּעָה קַלָּה פּוֹגֵם וּמְקַלְקֵל מְאֹד כְּשֶׁנּוֹטֶה מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְאַדְּרַבָּא, צָרִיךְ הָאָדָם לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו בְּכָל פַּעַם וְלַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁאִם עוֹבְרִין עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה פּוֹגְמִין וּמְקַלְקְלִין מְאֹד וְגוֹרְמִין חֻרְבָּן גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין לְהַאֲמִין גַּם כֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ הָאָדָם לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַם, כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ בִּבְחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כִּי יְמִינוֹ יִתְבָּרַךְ פְּשׁוּטָה תָּמִיד לְעָזְרֵנוּ לָשׁוּב וּלְקָרְבֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּגְמָר בְּיוֹם כִּפּוּרִים, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כּוֹלֵל שְׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, רַק אָנוּ צְרִיכִין לָשִׂים לִבֵּנוּ לָזֶה וּלְהַאֲמִין בָּזֶה בְּכָל עֵת, וְזֶה בְּחִינַת עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.

כִּי בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא רוֹצָה לְהַחְכִּים אֲפִלּוּ אֶת הַפֶּתִי, הַיְנוּ אֲפִלּוּ אֶת מִי שֶׁכְּבָר נִתְפַּתָּה אַחַר יִצְרוֹ וְנִתְעָה לְמָקוֹם שֶׁנִּתְעָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת וּמְעִידָה לְפָנָיו שֶׁאִם יָשׁוּב מִיָּד, יְקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּשׁוּבָתוֹ בְּרָצוֹן וִיקָרְבוֹ אֵלָיו בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה, וְהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מְעִידָה לְפָנָיו הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל גַּם הַפֶּתִי לְהִתְחַכֵּם, רַק הַמְּנִיעָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן עֲדַיִן, וְעַל זֶה קוֹרֵא הַכָּתוּב וּמַכְרִיז, כִּי עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה, כִּי בְּוַדַּאי הִיא נֶאֱמָנָה מְאֹד בְּעֵדוּתָהּ שֶׁמְּעִידָה שֶׁמַּלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל מָשָׁלָה בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת כַּנַּ"ל, וְאִם אַתָּה מַאֲמִין לְעֵדוּתָהּ עַל הַפְּגָם וְהַקִּלְקוּל חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן אֵיךְ אַתָּה צָרִיךְ לְהַאֲמִין לְעֵדוּתָהּ עַל כֹּחַ הַתִּקּוּן, כִּי בְּוַדַּאי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת עֵדוֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד וְכוּ' ה' לְאֹרֶךְ יָמִים, הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר אָרְכוּ הַיָּמִים שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לְבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן וַעֲדַיִן לֹא נוֹשָעְנוּ בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין עֲדַיִן לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּתִקְוָתֵנוּ, כִּי בְּוַדַּאי עֵדוּת ה' נֶאֶמְנוּ מְאֹד כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת ט' י' י"א י"ב י"ד):