משיבת נפש/פו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַרְבֵּה כְּשֶׁמְּעַיְּנִים בְּסִפְרֵי מוּסָר, שֶׁמְּדַבְּרִים מֵעֹצֶם גֹּדֶל הַפְּגָם שֶׁל הַחֲטָאִים וּמֵעֹצֶם מְרִירַת הָעֳנָשִׁים שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְכַיּוֹצֵא וְכוּ', הֵם מִתְפַּחֲדִים מְאֹד. אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בָּהֶם וּמַפִּילָם עַל־יְדֵי־זֶה לְעַצְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁלִּפְעָמִים נוֹפְלִים עַל־יְדֵי־זֶה בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ שֶׁנּוֹפְלִים חַס וְשָׁלוֹם, כָּל כָּךְ עַד שֶׁבָּאִים לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְקַבֵּל הַדַּעַת הָאֲמִתִּי מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמָם וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁכְּבָר נִשְׁקְעוּ בְּדַרְכֵיהֶם כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב עוֹד, וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁרוֹאִין יִרְאַת הָעֳנָשִׁים נוֹפְלִים בְּעֵינֵי עַצְמָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עַל עַמּוֹ וְשׁוֹלֵחַ עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר מִבְּחִינַת הַיִּרְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁיַּמְשִׁיךְ הַיִּרְאָה בְּשֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּל כָּךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַיִּרְאָה לְטוֹבָה אֲפִלּוּ לַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, שֶׁאֲפִלּוּ הָרָחוֹק מְאֹד מְאֹד יִהְיֶה לוֹ דַּעַת אֲמִתִּי לְהַבְחִין הָאֱמֶת, שֶׁגַּם הוּא יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כִּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ רַבִּים מְאֹד. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי לֹא יִפֹּל עַל־יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ אַדְּרַבָּא, מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶּׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל עַל־כָּל־פָּנִים. וְדַיְקָא עַל־יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ יָבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כִּי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ תַּכְרִיחֵהוּ לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּזְהִירִים מְאֹד אֶת הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד עַל־פִּי דַּרְכֵי עֲצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת. וּבְוַדַּאי צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְהִתְיָרֵא מְאֹד לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים וּלְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת, וְעַל כֵּן בְּסוֹף הַתּוֹכָחָה שֶׁהוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ כְּתִיב, תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה, נִמְצָא שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְיָרֵא מְאֹד מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ, עַד אֲשֶׁר יִתְחַזֵּק עַל־יְדֵי־זֶה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּזְהִירִים אֶת הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ עֲדַיִן וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה (שָׁם אוֹת י"ז כ'):