משיבת נפש/מב
מִי שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם, לַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד עַד שֶׁכִּבְיָכוֹל אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל מְקוֹמוֹת אֵלּוּ נֶאֱמַר: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן". אַךְ בֶּאֱמֶת גַּם הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ רַק שֶׁהַחִיּוּת אֱלֹקוּת אֲשֶׁר שָׁם בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד בְּסוֹד חָלָל הַפָּנוּי. וְדַיְקָא אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת מְקַבְּלִין חִיּוּת מִבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם. וְעַל כֵּן עִקַּר עֲצָתוֹ שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמָצְאוֹ שָׁם בְּשׁוּם שֵׂכֶל וּסְבָרָא כִּי אִם עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ בִּבְחִינַת: "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ". וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנֹס בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם כְּשֶׁמְּנַסִּין אוֹתוֹ בִּבְחִינָה זֹאת שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ. וּכְשֶׁמַּחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ עַל־פִּי הַנַּ"ל אָז יִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים.
וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא שֶׁיֵּדַע חֶסְרוֹן דַּעַת הָאֱנוֹשִׁי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי בַּעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ" וְכוּ' וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְבַטֵּל וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלֵנוּ לְגַמְרֵי רַק לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ חִיּוּת אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לִמְצֹא שָׁם כְּבוֹד אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵאַחַר שֶׁשָּׁם פָּנוּי מֶאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", רַק צְרִיכִים שָׁם לְחַפְּשׂוֹ וּלְבַקֵּשׁ "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" כַּנַּ"ל וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה יַעֲלֶה בְתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל.
כִּי עִקַּר חִיּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת שֶׁל הָרְחוֹקִים מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁלָּהֶם הוּא בִּבְחִינַת רְכִּיכָא, כִּי אֵין רוֹאִין שָׁם שׁוּם אוֹר וְהוּא דַּק מִן הַדַּק וְהוּא נִדְחֶה וְנִתְעַלֵּם בִּפְנֵי כָּל הַנִּכְנָס לְשָׁם כְּדֶרֶךְ דָּבָר הָרַךְ שֶׁנִּדְחֶה בִּפְנֵי כֹּל. וְשָׁם דַּיְקָא זֶהוּ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְכִּיכָא הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת: "הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֶלֹהִים" כוּ', וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יִהְיֶה קָשֶׁה כָּאֶרֶז', כִּי קָנֶה - אֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין יְכוֹלִין לַהֲזִיזוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהוּא רַךְ וְנִכְפָּף בִּפְנֵי כֹּל וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד בְּשָׁרְשׁוֹ וְאֵין יְכוֹלִין הָרוּחוֹת לְעָקְרוֹ מִמְּקוֹמוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיָה קָשֶׁה כָּאֶרֶז וְכוּ', וּכְמוֹ כֵן בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי וְהָרוּחַ סְעָרָה שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבֵּר שָׁם מְאֹד שָׁם אָסוּר לְהִכָּנֵס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל, בִּבְחִינַת: "אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם", כִּי שָׁם עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁהוּא רַךְ כַּקָּנֶה וְעַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הֵן מֵעַצְמוֹ הֵן מֵאֲחֵרִים עַל כֻּלָּם לֹא יָשִׁיב דָּבָר, בִּבְחִינַת: "וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שׁוֹמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת", כִּי הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים מִשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן כַּנַּ"ל. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד כַּקָּנֶה הָרַךְ הַנִּשְׁרָשׁ בַּמַּיִם שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּנִכְפָּף מִפְּנֵי הָרוּחוֹת אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָזָק בְּשָׁרְשׁוֹ מְאֹד. כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ וְלֹא יִשְׁמַע לְשׁוּם קֻשְׁיָא וּבִלְבּוּל הַבָּאִים מִמְּקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ וְלֹא יָשִׁיב עֲלֵיהֶם כְּלָל, כְּאִלּוּ אֵין בְּפִיו מַעֲנֶה עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּא נִכְפָּף בִּפְנֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם.
וּבֶאֱמֶת זֶהוּ עִקַּר הִתְחַזְּקוּתוֹ בִּבְחִינַת רַךְ כַּקָּנֶה כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ אִם יִרְצֶה לְהִכָּנֵס שָׁם בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, אֲזַי יִשָּׁאֵר בַּחֹשֶׁךְ לְגַמְרֵי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים מִשָּׁם. עַל כֵּן צְרִיכִין שָׁם לִהְיוֹת רַךְ בְּחִינַת רַךְ כַּקָּנֶה לִבְלִי לְהָשִׁיב דָּבָר רַק לִהְיוֹת חָזָק בְּשֹׁרֶשׁ גִּדּוּלוֹ, הַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם בִּבְחִינַת: "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" הַנַּ"ל וְאָז דַּיְקָא יִזְכֶּה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל. וְעִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת רַךְ כַּקָּנֶה הַנַּ"ל וְעַל כֵּן נִקְרָא יוֹסֵף "אַבְרֵךְ" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ' וְכוּ', הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אָב בְּחָכְמָה אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא רַךְ כַּקָּנֶה, וְכֵן בְּדָוִד נֶאֱמַר: "וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ". וּבְעִנְיָן זֶה שֶׁל בְּחִינַת רְכִּיכָא יֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב וְהַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ, אֵיךְ צְרִיכִים לִהְיוֹת רַךְ כַּקָּנֶה וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה חָזָק בְּשָׁרְשׁוֹ מְאֹד וְאַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי הָרַכּוּת עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר חָזְקוֹ וְתָקְפּוֹ לָנֶצַח (שָׁם הֲלָכָה ו' אוֹת ח):