משיבת נפש/לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה הוּא עַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁבָּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, בְּחִינַת: "כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת יְהוֹשֻׁעַ "חֲזַק וֶאֱמַץ", כִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא בְּחִינַת לְבָנָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (שָׁם אוֹת מ"ט):