משיבת נפש/לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁל כָּל אָדָם, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְבַל יִפֹּל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׁם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֵׁם ה' וְשֵׁם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר שְׁמָם נִקְרָא עָלָיו שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם ה', כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם, כִּי זֶה עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה מַה שֶּׁזָּכִינוּ שֶׁ'לֹּא עָשַׂנִי גּוֹי וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים', וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלֵינוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם ה' כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. וְזֶה עִקַּר תִּקְוָתֵנוּ וִישׁוּעָתֵנוּ "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל" וְזֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּנוּ כִּי בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ בָּטָחְנוּ. וּבָזֶה יָכוֹל לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו צָרִיךְ לְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה מְאֹד. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת - שֶׁבָּהֶם עִקַּר הַגְדָּלַת שֵׁם ה', בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בַּמֶּה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת שְׁמָם נִקְרָא עָלָיו. כִּי בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֵינוּ אָנוּ מְחֻיָּבִים לִשְׂמֹחַ כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם, כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לְכָל הַטּוֹבוֹת וּלְכָל הַיְשׁוּעוֹת וְלִמְחִילַת עֲוו‍ֹנוֹת שֶׁמֵּהֶם עִקַּר הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת בִּבְחִינַת: "אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי", כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁזּוֹכְרִים בְּשֵׁם ה' וּמְחַיִּין אֶת עַצְמָם בָּזֶה מְאֹד בַּמֶּה שֶּׁשֵּׁם ה' וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לִמְחִילַת עֲוו‍ֹנוֹת כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה לְכָל הָעֲוו‍ֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ'. כִּי כָּל הַסְּלִיחוֹת וְהַכַּפָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִשֵּׁם ה', בִּבְחִינַת: "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְּשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ", וְעַל־יְדֵי־זֶה "וְחַנּוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן" וְכוּ', וְנֶאֱמַר: "וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא" וְכוּ', שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הִתְגַּלּוּת הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהוּא רַק לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ (הִלְכוֹת שַׁבָּת הֲלָכָה ה' אוֹת ט"ו):