לדלג לתוכן

משיבת נפש/כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מִטּוֹב וְהוּא מָלֵא עֲווֹנוֹת אֲזַי יָכוֹל לִפּל עַל יְדֵי זֶה וְלא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, עַל כֵּן הוּא מְחֻיָּב לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ. וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה טוֹב, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב וְאַף כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ טוֹב שֶׁעָשָׂה, הוּא רוֹאֶה שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא מָלֵא פְּצָעִים וְאֵין בּוֹ מְתוֹם, כִּי הַטּוֹב מְערָב בִּפְנִיּוֹת וּבִפְסֹלֶת הַרְבֵּה אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר שֶׁלּא יִהְיֶה בְּהַמְּעַט טוֹב אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְכֵן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַד שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וְאַף שֶׁגַּם זֶה הַטּוֹב מְערָב גַּם כֵּן בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ עוֹד, עַד שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וָטוֹב עַל יְדֵי זֶה יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת וְיוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל יְדֵי זֶה, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא, וְאָז יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַשֵּׁם.:

אֲפִילּוּ כְּשֶׁהָאָדָם בְּגָלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת אֲפִילּוּ אִם נָפַל חַס וְשָׁלוֹם, עַד אֵין תַּכְלִית גַּם שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי נִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים. וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בְּכַמָּה וְכַמָּה רְמָזִים שׁוֹנִים בְּכָל יוֹם וּבְכָל מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו וַאֲזַי נִתְהַפֵּךְ הַכּל לְטוֹבָה, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַיִן וְהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְמַעֵט וְנִתְצַמְצֵּם הָאוֹר מְאד, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הִגִּיעַ טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיְּכוֹלִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַנּוֹפְלִים וְהַיְרוּדִים מְאד מְאד. כִּי עַל יְדֵי שֶׁנִּסְתַּר הָאוֹר כָּל כָּךְ עַל יְדֵי רִבּוּי הַצִּמְצוּמִים עַד שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הָרְמָזִים, וְהַצַּדִּיקִים בְּרִבּוּי יְגִיעָתָם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ זָכוּ לְהַשִּׂיג הָאוֹר מִתּוֹךְ תּקֶף הַהַסְתָּרוֹת, עַל יְדֵי זֶה זָכוּ לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁבְּעצֶם חָכְמָתָם הֵם מַלְבִּישִׁים לָנוּ הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים בְּאפֶן שֶׁגַּם כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ יוּכַל לְהַגִּיעַ לוֹ הָרְמָזִים וְעֵצוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. כִּי הַהֶעְלֵם הוּא בִּשְׁבִיל הַגִּלּוּי כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁמַּעֲלִימִין וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים רַבִּים יוֹתֵר הַכּל נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה עַל יְדֵי גְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הֵם מְגַלִּין וּמְאִירִין. לְיִשְׂרָאֵל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁנּוּכַל לֵידַע וְלִזְכּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְזֶה בְּחִינַת 'אֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת', שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּמַעֲטִין וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר בְּמִעוּט אַחַר מִעוּט, הַכּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת הָאוֹר לְהַגְדִּילוֹ וְלַהֲאִירוֹ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא.: