משיבת נפש/כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבּשׁ מִלְחָמוֹת חֲזָקוֹת עַל יְדֵי חֹזֶק וְאמֶץ. לִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּחֵד וְרָץ לְקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, וּכְמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהָבֵן הֵיטֵב:

כד[עריכה]

הַצַּדִּיקִים הֵם מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְכֵן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי תִקּוּן תְּשׁוּבָתוֹ כֵּן זוֹכֶה לְהַשְׁלִים בְּחִינַת הַמֶּרְכָּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", רַק שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה הִתְחַזְּקוּת. גָּדוֹל מְאד בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבר עָלָיו. כִּי קדֶם שֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת הַמֶּרְכָּבָה יֵשׁ בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְכוּ', שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַקְּלִיפּוֹת וְסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְכוּ' וַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת מֵהַחוֹלְקִים עָלָיו. וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק נֶגֶד כָּל זֶה בִּבְחִינַת הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל בְּחִינַת בָּקִי בְּעַיִל בָּקִי בְּנָפִיק אָז זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִהְיוֹת נִכְלָל בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְשׁוֹתֵק, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִכְנָע הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה, עַל כֵּן הַתְחָלַת קְדֻשַּׁת הַמֶּרְכָּבָה הוּא מִבְּחִינַת חַשְׁמַ"ל שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת חָ"שׁ מָ"ל, הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה שֶׁשּׁוֹתֵק עַל חֶרְפָּתוֹ, עַל יְדֵי זֶה נִכְנָע הַדָּם הַנַּ"ל בִּבְחִינַת מִצְוַת מִילָה וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְהַשִּׂיג בְּחִינַת הַמֶּרְכָּבָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא: